חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:43 זריחה: 6:27 י"ז באלול התשע"ט, 17/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

רועה ישראל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 778 - כל המדורים ברצף
'הילולא' שייך במיוחד לצדיק שעבודתו בגילוי פנימיות התורה
אין לדחות עוד את הקץ!
רועה ישראל
פרשת קורח
הלכות ומנהגי חב"ד

שאלת כתב הניו-יורק טיימס * הוראות מיוחדות לביקורו של הרש"ג בארץ * התייחסות הרב חודוקוב לנוהל מכתבי הברכה מאת הרבי לאירועים * ומדוע נמנע הרבי מלציין את דברי תרגום יונתן בן עוזיאל כאסמכתא ל"מבצע מזוזה" – מכתב בפרסום ראשון * לרגל היום הגדול והקדוש ג' תמוז

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

בסמיכות לי"א ניסן תשל"ב (שנת השבעים להולדת הרבי) נכח בהתוועדות של הרבי עיתונאי יהודי ושמו ישראל שנקר, שעבד ב'ניו-יורק טיימס'. הוא אף זכה להיכנס ל'יחידות'. הרבי שוחח עמו וענה לשאלותיו.

בין השאר שאל העיתונאי את הרבי כיצד הוא מגדיר את תפקידו.

הרבי השיב (תרגום חופשי מאנגלית): "לגלות אצל כל אחד ואחד את הכוחות הטמונים בו" (מיומנו של אחד התמימים – שלהי ניסן תשל"ב).

קריאה להוספה בשיעורי תורה

הנה 'קול קורא' שהרבי ביקש לפרסם לאחר חג-השבועות תש"נ – על הוספה בלימוד ושיעורי תורה, ועליו הגהה בכתב-יד-קודשו:

שינוי התכניות מגבוה

בו' תמוז תשכ"ו הודיע הרש"ג – חתנא וגיסא דבי נשיאה – לרב אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 365) על כוונתו להגיע לביקור קצר בן יומיים בארץ, בדרכו לדרום-אפריקה, אחרי שהייה קצרה ביוון. הוא ביקש להכין בעבורו מקום במלון דבורה בתל-אביב, וציין:

"בקשר לביקורים שאעשה בארץ:

ביום שני, בכפר חב"ד ובלוד. ביום שלישי, בתורת אמת ובשיכון חב"ד ואצל הרב שלמה יוסף זוין שליט"א, ואם יהיה הכרח גם אצל הרה"ג אונטרמן שליט"א".

יומיים לאחר מכן, בח' תמוז (שם עמ' 366), שיגר הרש"ג מכתב נוסף ובו הוא מודיע:

"לפי ההוראות של כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א עלי להתעכב בארץ-ישראל רק עד יום ד' פ' מטות-מסעי, 13 ביולי, והנסיעה שלי לארץ-ישראל היא עניין פרטי בלבד, להתראות עם אמי תחי'.

"ובזה הנני לבטל את מכתבי שכתבתי לו ביום ו' עש"ק העבר, והנני להדגיש אשר בעת שהותי בארץ-ישראל לא אבקר בשום מקום, רק שעה אחת בכפר חב"ד לראות את הישיבה, וגם אבקר אי"ה את הרב זוין שליט"א, ולא אבקר ישיבת תורת אמת ולא שיכון חב"ד.

"בבקשה לראות אשר ביקורי בארץ-ישראל יהיה בסדר גמור, ולא יהיו אצלי שום רעפארטערס וקארעספאנדנטן [=עיתונאים], וזה על-פי הוראת כ"ק גיסי אדמו"ר שליט"א.

"בפרישת שלום ואיחולים הכי לבביים אשאר בזה".

לא נחה דעתו של הרש"ג ובי"ב תמוז ("יום הולדת וחג הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זוצקללה"ה נבג"מ זי"ע") כתב איגרת נוספת (שם עמ' 368):

"במענה על מכתבו מיום י' תמוז דנא, הנני בזה להדגיש עוד הפעם שנסיעתי לארץ-ישראל יהיה בלי שום פרסום ולא לתת על-דבר-זה בהעיתונים.

"כפי שכתבתי לו במכתבי מיום ח' תמוז דנא, אבקר אי"ה בהישיבה בכפר חב"ד שעה אחת וגם אתראה אי"ה עם הרב זוין שליט"א ולא יותר.

"אבקשו עוד הפעם שביאתי לארץ-ישראל יהיה בסוד גמור ולא יגלה לשום איש מזה כי הנסיעה שלי לארץ-ישראל הוא עניין פרטי בלבד לבקר את אמי תחי'.

"בזכותו הקדוש של בעל השמחה והתעוררות רחמים רבים עלינו לפני כסא מרום, נזכה להיות כלים טובים לקבלת הברכה ממעל וקיום ברכותיו הק' בכל עת כי דברי צדיקים חיים וקיימים לעד.

"בפרישת שלומו ואיחולים הכי לבביים אשאר בזה.

"ברגשי כבוד ויקר ובברכת התורה,

"הרב שמרי' גורארי', חתנא-דביה-נשיאה".

התעניינות רשמית בשלום ה"לב שמחה"

אור לי"ד מנחם אב תש"מ קיבל הרב אפרים וולף הוראה-הטלפונית, שאותה רשם למחרת (ימי תמימים כרך ז – באדיבות המערכת):

"להתקשר באופן רשמי אל חצר גור ולברר את שלומו של האדמו"ר מגור [בעל 'לב שמחה'] כי כ"ק אדמו"ר שליט"א נתעניין בזה".

למה אין 'בית עלמין' בכפר חב"ד

במכתבו לרב אפרים וולף משנת תשכ"ב מדווח הרה"ח ר' חיים שמריהו גוראריה ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 124):

"הייתי על יחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א .. בעניין לעשות בית החיים [=בית העלמין] בכפר חב"ד. ביטל את ההצעה באומרו שכפר חב"ד נוצר בשביל לחיות ולא חס-ושלום כו'".

'יחידות' לא בכל זמן

בתחילת חודש ניסן תשכ"ו ביקר בניו-יורק מר דוד טנא, ששימש מנכ"ל משרד השיכון. עסקני חב"ד באה"ק ת"ו פנו למזכירות הרבי בבקשה לאפשר לו "שייכנס ליחידות לכ"ק אדמו"ר שליט"א, כי באפשרותו של הנ"ל לעזור לכפר חב"ד הרבה יותר לאין ערוך מאשר כל גורם אחר... ולכן הננו בבקשה מכם לקבוע לו יחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א לאחד מהימים הקרובים..." (ימי תמימים כרך ג עמ' 347).

בד' ניסן תשכ"ו (שם עמ' 349) שיגר הרב חודוקוב מכתב תשובה, ובו נאמר:

"הנה כידוע ומפורסם, וכנהוג זה הרבה שנים, אין בחודש זה [=ניסן] יחידות – לבד היחידות לאורחים באסרו חג. ואשר לכן מובן שאין אפשרות לסדר בזה יוצא מן הכלל".

והרב חדקוב מסיים:

"ויבוא הנס והעזר וכו' גם מבלי ביקור הנ"ל".

אגב, תשובה ארוכה כתב הרבי בתוכן זהה בשנת תשל"ב ('אגרות קודש' כרך ז"ך עמ' שמח-שנ), אל ר' זלמן יפה (ע"ה) מאנגליה. נקודת המכתב: לא ללחוץ על אחרים לבקר את הרבי ואי התועלת שבדבר.

מברק ברכה או לקיחת משקה

בד' תשרי תשכ"ו כותב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף ('ימי תמימים' כרך ג' עמ' 320):

"במענה למכתבו מכ"ה אלול בדבר הכינוס של תלמידי תומכי-תמימים-ליובאוויטש בח"י אלול ["הכנס הראשון של כל תלמידי ישיבות תות"ל בכל מקום שהם", שהתקיים ביום ח"י אלול תשכ"ה בכפר חב"ד – ראה 'ימי תמימים' שם עמ' 303-302] –

"לפלא שהחליט שבאם לא יקבל מענה עד זמן קבוע יבוא לידי מסקנה כזו וכזו וכו', כי אף שמאיזה טעם שהוא אינו מגיע מכ"ק אדמו"ר שליט"א מענה מפורש לאיזו שאלה שהיא, הנה ברורה היא מאז דעת כ"ק אדמו"ר שליט"א אשר משבת בחיבוק ידיים ודאי אינם רואים תוצאות רצויות. ואשר לכן באם כת"ר רואה תועלת מפעולות בנידון הנזכר-לעיל, ודאי הדבר שאין שום מקום להימנע מהן".

ושוב התקיים בי"ב תמוז תשכ"ו אירוע של חנוכת הבית לאולם הישיבה בכפר חב"ד (ראה שם עמ' 369). גם הפעם לא נתקבלה ברכה מכ"ק אדמו"ר, והרב וולף כתב לרב חודוקוב ביום ט"ו תמוז ('ימי תמימים' שם עמ' 368) כדלהלן:

"דואגים אנו על משמעות הדבר שלא קיבלנו ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לחנוכת אולם הישיבה בכפר חב"ד, לאחר שבכל החגיגות של הנחת אבן פינה או חנוכת בית ממוסדותינו קיבלנו ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א ועתה לא נתקבל.

"נודה לכבודו אם יואיל בטובו להודיענו בקשר לזה".

התשובה לא איחרה לבוא (נדפסה שם עמ' 320):

"...במענה למכתבו מט"ו תמוז ותמיהתו על שלא נתקבל מכתב ברכה וכו'. יש לדעת אם אמנם כל מוסד שעוסק בדברים טובים זוכה לברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לכל עניין חדש שמוסיפים בעבודתם הקדושה, הלא יחד עם זה מובן כי מהנמנע הוא שכ"ק אדמו"ר שליט"א יוכל לעסוק בכל מאורע כנ"ל בסידור מכתב מיוחד בכל תוכן. מי יתן וירבו חגיגות במוסדותינו ו.. ימצא הזמן לכתיבת מכתבי ברכה לכל אחד ואחד.

"בפרט שנהוג לסדר הרבה חגיגות כנ"ל בי"ב תמוז, אשר אז ההכרח להתחשב גם בזה, שבאם מוסד אחר יקבל מכתב ברכה יוכלו ללמוד 'פשטים' אלה שלא קיבלו.

"ולדוגמא עד כמה שממעטים בכתיבת מכתבים כנ"ל הוא, שגם מרכז הישיבות תומכי-תמימים ליובאוויטש דכאן מקבל מכ"ק אדמו"ר שליט"א מכתבי ברכה לחגיגותיהם – לא יותר מפעמיים בשנה.

"בטח יספיק הכתוב לעיל להרגיע את רוחכם.

"בברכת כל טוב סלה,

"הרב ח.מ.א חדקוב"

אגב, בשנת תשמ"ז ('התוועדויות תשמ"ז' כרך א' עמ' 517) העיר הרבי:

מדוע היה קשה כל-כך לבקש ממישהו להכניס קנקן משקה עבור הכנס. ...

קבלת "מברק" לקראת הכנס – הרי זה אצלם דבר הכי חשוב, ואם יתאחר המברק "חס ושלום", מתפרש הדבר אצלם כאי-הכרה בגודל חשיבותו של המאורע (וזאת למרות שהמנהג לשלוח "מברק" לא ראינו אצל רבותינו נשיאינו, ששה דורות של נשיאי חב"ד) בעוד שהמנהג דלקיחת משקה (עבור מסיבה והתוועדות וכיוצא בזה) הרי זה מנהג החסידים...

'שהחיינו' על המשך תער"ב

בשנת תשל"ז, כשהופיע המשך "בשעה שהקדימו תער"ב", שיגר הרבי כרך אחד לגה"ח הרב יעקב לנדא זצ"ל. כאשר השליח להבאת הספר (הרב"י שי') מסר לו את הספר, קם הגר"י ממקומו ואמר: הרבי יודע שזה – ההוצאה-לאור של התער"ב – נוגע לי בנפש, אברך בלא שם ומלכות "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

אסמכתא למבצע מזוזה

בשנת תשל"ו הזכיר הרבי, דרבן והפציר בנושא 'מבצע מזוזה' (בתוככי שאר המבצעים). אחד האישים פנה לרבי בשאלה, מדוע אין הרבי מזכיר את הנאמר בתרגום יונתן-בן-עוזיאל לפסוק (שופטים כ, ה) "מי האיש אשר בנה בית-חדש ולא חנכו גו'" – "מאן גברא די בנא ביתא חדתא ולא קבע ביה מזוזתא לשכללותיה .. דלמא יגרום ליה חובא..".

במכתב המענה מתייחס הרבי ללועגים ומחפשים טענות על ה'מבצעים', ומשיב על השאלה.

להלן צילום המכתב במלואו בפרסום ראשון:

נ.ב.

ת"ח על ההערות – ההארות בעניני מזוזה ותוקפה וכו', ובפרט שלענ"ד [=שלעניות דעתי] היא מצוות השעה, שעה דזקוקים במיוחד לשומר דלתות ישראל וכו'.

מה שלא ציינתי להתיב"ע [=להתרגום יונתן בן עוזיאל] דלא חנכו גו' – הוא מפני המלעיגים עכ"ז [=על כל זה], ולתואנה הם מייחלים ומצפים אולי, ח"ו, אכשל במשהו ויגבירו תומ"י [=תיכף ומיד] הלעג ע"ז [=על זה] ועל מבצע אהבת ישראל וכו', ויתכבדו בכ"ז [=בכל זה] וכו',

ומביאים ראיה להנהגתם מכל אלו השותקים – דש"מ [=דשמע מינא] דקא ניחא להו.

שהרי מהתיב"ע מוכח שאין בזה חטא כלל (מפני שרק בנה בית ועדיין לא דר בו וכיו"ב), אלא שיגרם לי חובא (סתם),

משא"כ בולא חללו ובלא לקחה – דמתרגם שזה עצמו הגורם.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)