חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:29 זריחה: 6:03 י"ט באב התש"פ, 9/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1172 - כל המדורים ברצף
ערב שבת-קודש פרשת קורח, כ"ז בסיוון ה'תשס"ט (19/06/09)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1172 - כל המדורים ברצף
צריך רבי בחיים
יש חדש
השראת השכינה על יהודים
ייחוס
איפה החושך
עיכוב מתוכנן
יעמוד מלך
פרנסה של רופא
הכול התחיל בטיסת-שכר מלונדון
מקרר דורש הכשר

הגיליון השבועי לכל יהודי.
מס' 1172, ערב שבת-קודש פרשת קורח, כ"ז בסיוון תשס"ט (19.06.2009)

יוצא לאור על-ידי צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר)

ת"ד 14 כפר חב"ד 72915, טל' 03-9607588, פקס: 03-9606169

עורך: מנחם ברוד   @  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

 עמדה שבועית

צריך רבי בחיים

הרבי לימד גאון יעקב מהו. לא להתכופף נוכח לחצי הסביבה, אלא להפך, להשפיע עליה. זה כוחה של האמת

הרבי

נאומו של ראש-הממשלה ממחיש את הקושי הגדול לדבוק באמת ובעקרונות הנכונים בתוך הטלטלות והסערות. הוא גם מוכיח כמה קל להתבלבל נוכח מבול המלל והטיעונים הנשפכים לחלל. בקלות רבה אפשר להפוך חושך לאור ואור לחושך, להציג נסיגה כהישג וכניעה כאומץ-לב.

את האמת רואים רק כאשר מזיזים הצידה את ענני האבק ובאים לעצם העניין. כאן מתברר שמנהיג ה'ימין' אימץ השבוע את העמדות שאך לפני עשרים שנה היו עמדות המפלגה הקומוניסטית. עמידתו על ההסתייגויות נראית עכשיו עמידה איתנה, אבל בפרספקטיבה של זמן מתברר כמה גדולה ההתקפלות. וברור גם-כן כי העמידה על ההסתייגויות לא תחזיק מעמד. עוד קצת לחצים וגם הן ייפלו. 

צוק איתן בסערות

בלחצים מעין אלה עומד לא רק ראש-ממשלה. כל אדם הנמצא בסביבה המנוגדת לערכיו ולאורח-חייו נתקל בלחצים דומים. בא רב צעיר לקהילה שאינה שומרת על קלה כחמורה. מה יעשה? האם יתייצב נגד דעת הקהל? האם יתעקש שהמחיצה בבית-הכנסת תהיה כדת וכדין? האם יאסור הכנסת כיבוד שאינו כשר בוודאות? ואולי אפשר להעלים עין, להתפשר על דברים קטנים ולקוות שבמרוצת הזמן הקהילה תתקרב יותר לערכי התורה?

כדי לעמוד בלחצים האלה אנו זקוקים לרבי. אין האדם יכול להיות בטוח שיפיק מעצמו כוחות לעמוד בקשיים. היצר שבקרבנו ערמומי ומחוכם, והוא יודע להציג את הכרסומים הקטנים באור מפתה. הוא ימצא צידוקים לטהר את השרץ בק"ן טעמים. יעברו שנים עד שנקלוט כמה התרחקנו ונסוגונו מנקודת המוצא, מהאמת המקורית.

 מנקודת-מבט זו אפשר להעריך את עוצם מנהיגותו של הרבי מליובאוויטש. הוא קיבל לידיו את ההנהגה בשעה שעל היהדות עברו טלטלות אדירות. השואה, הקמת המדינה, הטמיעה וההתבוללות בתפוצות, התפתחות המדע והטכנולוגיה, ועוד ועוד. בתוך כל אלה עמד הרבי כצוק סלע איתן. לא נכנע ללחצים, לא הסכים לפשרות בעניינים עקרוניים, לא זז מילימטר מן האמת הצרופה.

הוא לימד גאון יעקב מהו. לא להתכופף נוכח לחצי הסביבה, אלא להפך, להשפיע עליה. ללכת עם האמת היהודית בראש זקוף. בהשראתו יצאו חסידים לקצות עולם, ואחרי שנים אתה רואה שלא חל בהם שום שינוי. הם וילדיהם נראים כאילו יצאו זה עתה מהשכונה החסידית החמימה. הרבי לימד שדווקא כשאתה עומד על שלך, תכבד אותך הסביבה.

עוצמה מתגברת

מכאן אותה תחושה של מילוי מצברים שחש כל מי שהגיע אל הרבי. בתוך כל הלחצים והבלבולים של העולם אתה בא אל המעיין הטהור ושואב מים זכים. אתה שומע את דבריו והם משיבים נפש. אתה רואה את מנהיגותו ומרגיש כמה פשוט להיות יהודי של תורה ולהקרין מאורהּ על העולם שמסביב.

העוצמה הזאת עומדת בתוקפה גם כיום. להפך, יותר ויותר יהודים מתוודעים לתורתו של הרבי דווקא בחמש-עשרה השנים האחרונות, וגם הם מרגישים אותה תחושה של בהירות ועוגן רוחני איתן. כי זה כוחה של האמת, שלא נס לֵחה והיא מוסיפה להאיר ולחמם עד ביאת משיח-צדקנו בקרוב ממש.

  יש חדש

מנהגי יום ההילולא

ביום ההילולא ג' בתמוז נוהגים על-פי המנהגים שקבע הרבי לאחר הסתלקות חותנו, הרבי הקודם. בשבת-קודש זו כל אחד ואחד משתדל לעלות לתורה (ובמקום שמספר הקרואים אינו מספיק, עושים כמה מניינים לקריאת התורה). ביום רביעי קודם השקיעה מדליקים נר-נשמה. ביום חמישי בבוקר, אחרי התפילה, כותבים 'פדיון-נפש', מניחים אותו באחד מספריו של הרבי, ולאחר מכן משגרים אותו כדי לקראותו על הציון הקדוש (מספר הפקס': 001-718-7234444). נותנים תוספת צדקה למוסדותיו של הרבי, לומדים פרקים ממאמר החסידות האחרון שמסר, 'ואתה תצווה', וכמו-כן פרקי משנה שמתחילים באותיות שמו הקדוש. במהלך היממה עורכים התוועדות חסידית.

ההתוועדות המרכזית

ההתוועדות המרכזית לרגל ג' בתמוז, יום ההילולא החמישה-עשר של הרבי מליובאוויטש, תהיה אי"ה ביום רביעי, ב' בתמוז (24.6), בשעה 7:30 בערב, בבית-הכנסת 'בית-מנחם' בכפר-חב"ד, סביב שולחנות ערוכים. בין הדוברים יהיו: הרב מרדכי-שמואל אשכנזי, רבו של כפר-חב"ד; הרב יהודה דרעי, רבה של באר-שבע; הרב יהודה-לייב גרונר, מזכירו של הרבי; הרב מענדל פויגל, משפיע כולל 'מעייני ישראל'. הד"ר יחיאל הררי, ממכללת ספיר, יספר על דרכו לתורתו של הרבי, ועוד. במעמד ישתתפו אלפי חסידי חב"ד ומוקירי הרבי מכל רחבי הארץ. פרטים בטל' 072-2770100.

'בית הרבי' פתוח לציבור

בית אגודת חסידי חב"ד בארץ, הבית שנבנה בכפר-חב"ד בדוגמת בניין '770', בית-מדרשו של הרבי – מזמין את הציבור לבוא בג' בתמוז להתפלל ב'חדרו' של הרבי ולשגר את הבקשות וה'פדיונות' לציוּן הקדוש. לתיאום קבוצות: 03-9606402.

  שלחן שבת

השראת השכינה על יהודים

לקראת ביצוע העונש בקורח ועדתו, קודם שפתחה האדמה את פיה ובלעה אותם, אמר הקב"ה למשה ולאהרון: "היבדלו מתוך העדה הזאת". מהי 'עדה'? זאת אנו למדים מפרשת המרגלים, שבה היו עשרה מרגלים שהוציאו את דיבת הארץ רעה, והקב"ה קורא להם 'עדה', כמו שנאמר: "עד מתי לעדה הרעה הזאת". מכאן למדנו ש'עדה' היא לפחות עשרה יהודים.

חז"ל לומדים מהפסוק בפרשתנו שהקב"ה שוכן בתוך עשרה מישראל, אפילו הם חוטאים. נאמר "ונקדשתי בתוך בני-ישראל", ונאמר כאן "היבדלו מתוך העדה הזאת". המילה 'תוך', המופיעה בשני הפסוקים, באה ללמד בגזֵרה שווה, שבכל מקום שבו מכונסת עדה מישראל, היינו עשרה, הקב"ה שוכן בתוכם.

דרגות הקדושה

מה עניינה של השראת השכינה הזאת על עשרה מישראל, והלוא "מלוא כל הארץ כבודו"? הקב"ה נמצא בכל מקום, כמו שנאמר "את השמים ואת הארץ אני מלא", ובזוהר נאמר "לית אתר פנוי מניה" [=אין מקום פנוי ממנו]. הרי שהקב"ה נמצא גם עם אדם יחיד ואפילו במדבר שמם. מהו אפוא הייחוד של עשרה מישראל?

אלא יש כמה וכמה דרגות בנוכחות האלוקית. אכן, הקב"ה נמצא בכל מקום ופינה, אבל הנוכחות הזאת אינה גלויה בהכרח לברואים. הם אינם מרגישים זאת מפני שהקב"ה אינו גלוי אליהם. ובזה היתרון של השראת השכינה על עשרה מישראל, שהיא שייכת לברואים, ועד שמי שיש לו 'עיניים בהירות' יכול לראות ולהרגיש זאת. 

מלאך מתבטל

יתרה מזו, עוצמת הקדושה בתוך עשרה מישראל היא בדרגה גבוהה לאין-ערוך מזו שממלאת את המציאות כולה, בבחינת "את השמים ואת הארץ אני מלא". ולכן מביא בעל התניא בשם רבותיו, ש"אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל – היה מתבטל ממציאותו לגמרי". כי המלאך יש לו היכולת לראות את הקדושה הזאת, ואין בכוחו לעמוד בה.

זו הקדושה העצומה הקיימת בתוך עשרה מישראל, "אף שאינם מדברים בדברי תורה". על כך אנו מודים לקב"ה: "אשרינו מה טוב חלקנו... ומה יפה ירושתנו". אשרינו שיש בנו מעלה גדולה ומופלאה כל-כך, שאפילו כשאין אנו עוסקים בדברי תורה או בקיום מצווה, אלא מתאספים יחדיו בלבד, גם אז שורה עלינו קדושה עצומה כל-כך.

כוח התורה והמצוות

למעלה מזה היא הקדושה השורה על יהודי בשעה שהוא עוסק בתורה או במצוות. זו דרגה עליונה לאין-ערוך, בגלל הכוח המיוחד הקיים בתורה ובמצוות, שבשביל זה היה כל העניין של מעמד הר-סיני וביטול המחיצות שבין עליונים לתחתונים.

כשיהודי לומד תורה ומקיים מצווה הוא מתאחד אפוא באחדות מלאה עם עצמות ומהות אין-סוף ברוך-הוא, נותן התורה ומצוֶוה המצוָוה. מזה אפשר לשער את עוצם הקדושה השורה על עשרה מישראל בשעה שהם עוסקים בתורה ובמצוות.

(תורת מנחם כרך כח, עמ' 187)

  מן המעיין

ייחוס

הייחוס נעצר

"ויקח קורח בן יצהר... בן לוי" (במדבר טז,א). פירוט ייחוסו נעצר בלוי ולא נאמר בן יעקב. לפי שביקש רחמים על עצמו, שלא ייזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר (בראשית מט) "בקהלם אל תֵּחַד כבודי". 

(מדרש רבה) 

לזכות ולא למחלוקת

הדבר מלמדנו שאם אדם רוצה להשתמש בייחוסו כדי לבקש על עם-ישראל, הוא יכול להזכיר את שמות אבותיו ואבות אבותיו עד יעקב אבינו; אבל כדי לעורר ריב ומדון אל לו להסתמך על ייחוס אבות, ואין לו להזכירם במחלוקת.

(הידור זקנים)

מתוך רחמים

יעקב אבינו ביקש שלא ייזכר שמו במחלוקת, וזאת מתוך רחמים על קורח ועדתו. מי שמתנהג בדרך מגונה והוא בן לאבות גדולים, הדבר מחמיר את דינו ואת עונשו.

(הרב אליהו קלצקין)

ה'זכות' היחידה

הפסוק מונה ומפרט את ייחוסם של קורח ואנשיו – זה בנו של זה, וזה נכדו של זה; שכן על-פי-רוב זו 'זכותם' היחידה של בעלי המחלוקת, שבכוחה הם תובעים להם את הכיבודים והמשרות הרמות.

(החוזה מלובלין)

ענוות הייחוס

ייחוס הוא דבר נאה ומועיל, שצריך להביא את האדם למידת שפלות וענווה. על האדם להרהר ולומר: מה אני לעומת אבותיי. אך לדאבוננו, ככל שייחוסו של אדם גדול יותר, הוא נעשה בעל-גאווה ובעל מחלוקת גדול יותר, כפי שמצאנו אצל קורח.

(רבי נפתלי מרופשיץ)

מי גדול ממי

רבי נפתלי מרופשיץ היה יחסן גדול. פעם אחת, בשעה שישב בין חסידיו, אמר: "אין כמותי בייחוס אבות". נענה חסיד אחד ואמר: "שלי גדול משלו, שכן אחד ויחיד אני בכל משפחתי שמניח תפילין ושומר שבת". אמר רבי נפתלי: "אם כן, הריהו באמת יחסן גדול ממני".

כבוד הדדי

יש המתגאים ומתפארים בייחוס האב והסב הנכבד, אבל הם עצמם אינם במצב שהאב והסב יכולים להיות גאים בבנם ובנכדם. זהו שאומר הכתוב (בראשית כה,ט) "ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". אצל אבותינו הבן, יצחק, גאה באביו, והאב, אברהם, גאה בבנו – יצחק.

(לקוטי שיחות)

  אמרת השבוע

איפה החושך

לוי-יצחק פריידין היה צלם עיתונות ידוע, ובמרוצת השנים התקרב לחב"ד, והיה נוסע מדי שנה בשנה לתעד את חודש תשרי במחיצת הרבי. אחרי כמה שנות צילום ערך תערוכה בבית העיתונאים בתל-אביב ובה הציג מבחר מהתמונות שצילם בחצר הרבי.

התערוכה זכתה לשבחים רבים, אך היה עיתונאי שכתב בספר האורחים את המילים האלה: "הנושא שבחרת לצלם מחזיר אותנו אל תקופת החושך של ימי הביניים".

כשבא פריידין בפעם הבאה אל הרבי, הציג לפניו את ספר האורחים. הרבי דפדף בו במהירות, והבחין באותה הערה שלילית. הגיב הרבי: "אנא אמור לו כי בימי הביניים לא הכול היה חשוך, ובימינו לא הכול מזהיר כל-כך. אם יציץ בעמודי החדשות בעיתונו, ייווכח בזה".

  מעשה שהיה

עיכוב מתוכנן

המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל מלפעול והטיסה במצב זה מסוכנת למדיי. ניאלץ לשוב ולנחות. הנוסעים ייאלצו להמתין יום או יומיים עד שיתוקן המנוע, ואז נוכל להמשיך בטיסתנו. חברת התעופה מביעה את התנצלותה על הסבל שייגרם לכם".

שנים רבות פעל הרב יוסף ויינברג מניו-יורק כשליח נודד של הרבי מליובאוויטש למשימות מיוחדות בעולם. הפעם היה בדרכו לשליחות חשובה בדרום-אפריקה. טיסת 'פאן-אמריקן' יצאה מארצות-הברית ונחתה לתדלוק בדאקאר, בירתה של מדינת סנגל במערב אפריקה.

לפני ההמראה מדאקאר הבחין הרב ויינברג באדם צעיר שלא הסיר ממנו את מבטו.  פתאום ניגש אליו האיש, הציג את עצמו בשמו, דוד פינטו, ושאל: "אתה יהודי או הודי?"... מכאן התפתחה שיחה חמה וידידותית, שהסתיימה בהבטחתו של הצעיר להניח תפילין מדי יום ביומו. הרב ויינברג חש כי בכך מילא שליחות חשובה בחנייתו הקצרה בדאקאר.

עתה, כשחזר המטוס לנחות בדאקאר, החל הרב ויינברג להרהר כי מן הסתם נועדה לו עוד משימה בעיר הזרה. ופתאום עברה צמרמורת בכל גופו. הוא נזכר ב'יחידות' שהייתה לו עם הרבי, קודם שיצא לדרכו.

ב'יחידות' תיאר את לוח-הזמנים שלו ואת מסלול נסיעתו. לפתע שאלו הרבי: "האם תהיה לך בדרך חניה ליום או יומיים?".

"לא", השיב הרב ויינברג. "אנו אמורים לעצור במקומות החניה רק לשעה או שעתיים, לצורך תדלוק והצטיידות במזון".

הרבי שאל שוב: "לא עוצרים בשום מקום ליום או יומיים?".

הרב ויינברג חזר על תשובתו, הפעם בקצת פחות ביטחון. "טוב, סע לשלום ושתהיה לך הצלחה רבה בנסיעתך", בירך הרבי.

עתה תמה על עצמו כיצד לא תפס אז כי הרבי רומז לו על חניה אפשרית של יום או יומיים. עתה לא נותר בו ספק באשר לשליחות שעליו לבצע בזמן השהייה הכפויה בדאקאר. הוא יצא לרחוב והחל לחפש יהודים.

הוא עבר ממקום למקום וכמעט התייאש. כל העוברים והשבים השיבו על שאלתו בשלילה. הם אינם מכירים יהודים במקום. לבסוף הפנה אותו מישהו לבעל עסק השוכן מול מלונו.

בחדר המנהל ישב אדם צעיר, וקידם את פניו בחביבות. הוא סיפר לרב ויינברג על עוד ארבע משפחות יהודיות המתגוררות במקום. הצעיר סיפר כי שמו קלמנט באג'יו, יהודי ממוצא לבנוני, שבא לדאקאר כדי לעזור לדודו בעסקיו. עתה הוא ממלא את מקום דודו, שנעדר לרגל עסקיו. "פרנסה יש לי כאן הרבה, אולם מהיהדות לא נשאר לי דבר. אפילו תפילין אין לי", סיים הצעיר.

הרב ויינברג הציע לצעיר לבוא עמו לחדרו במלון ולהניח תפילין, והצעיר התלווה אליו בשמחה. הרב גם הבטיח לשלוח לו תפילין, אם יקבל עליו להניחן בקביעות. הצעיר נענה בחיוב, אך אנחה נפלטה מפיו.

בארבעים ושמונה השעות הבאות היה הרב ויינברג עסוק ביצירת קשר עם המשפחות היהודיות ואף גילה עוד יהודים. ביניהם מצא שוב את דוד פינטו, שפגש תחילה בנמל התעופה, והלה נדהם לגלות כי יש עוד יהודים בדאקאר. הרב ויינברג יצר היכרות בין כולם, עד שקומץ היהודים נהפך לקהילה קטנה.

בתום היומיים יצא הרב ויינברג לנמל-התעופה, בעוד יהודי המקום מרעיפים עליו תודות וברכות. במיוחד נקשר אליו קלמנט באג'יו, שכמעט לא עזבו.

שעת ההמראה קרבה. הרב ויינברג חש כי דבר-מה רובץ על ליבו של הצעיר. הוא ניסה לדובבו, והצעיר נפתח וסיפר: לפני זמן-מה הכיר צעירה לא-יהודייה. הוא יודע את חומרת הדבר, אך אינו יודע אם יוכל לעמוד בפיתוי. מצוקתו גדולה, מכיוון שאין במקום צעירות יהודיות, וגם דודו, מנהל העסק, נשוי לנכרייה.

הרב ויינברג הבין כי זה רגע גורלי. בהתרגשות רבה אחז בידו, הביט בעיניו ואמר: "חס וחלילה! אתה יהודי, ועליך לעשות הכול כדי שאשתך וילדיך יהיו יהודים. אם תישא, חלילה, אישה לא-יהודייה, תנתק את משפחתך מעם-ישראל. הבטח לי כי תיסע לצרפת, שם תחפש צעירה יהודייה, ואיתה תקים בית יהודי חם".

הצעיר חיבק את הרב ויינברג בחום ואמר: "כבוד הרב, אני מבטיח!". לשניהם זו הייתה פרידה קשה ומרגשת, ואחריה עלה הרב למטוס.

בהגיעו לדרום-אפריקה שיגר במהירות מכתב לרבי מליובאוויטש, ותיאר את מצבם של יהודי דאקאר. אין להם שום חפצי-קודש, גם הבסיסיים ביותר, כתב. ואכן, מיד בהתקבל מכתבו שלח הרבי לדאקאר תפילין, מזוזות וספרי-קודש.

לקראת חג-הפסח שלחה מזכירות הרבי מצות לדאקאר. על כך קיבל הרב ויינברג דיווח מעניין. דוד פינטו וקלמנט באג'יו, שנעשו בינתיים ידידי-נפש, כתבו לו, כי בהתקבל המצות ששלח הרבי ערכו השניים ליל סדר משותף לכל יהודי דאקאר. לדבריהם, השוו המשתתפים בין משה רבנו המקראי ל'משה רבנו' שבדור הזה, הדואג גם ליהודים בפינה נידחת בעולם.

כעבור זמן התקבלה בביתו של הרב ויינברג הזמנה לחתונת קלמנט באג'יו. במכתב שצורף נכתב כי את הכלה, צעירה יהודייה, אף היא ממוצא לבנוני, מצא בפאריז, כפי שהבטיח.

  לומדים גאולה

יעמוד מלך

כשאנו חושבים על המשיח, המחשבה היא על עולם חדש ודברים מופלאים, אבל בראש ובראשונה המשיח הוא בפשטות – מלך, וביאת המשיח פירושה החזרת מלכות דוד ועמידתו של מלך שינהיג את עם-ישראל ואת העולם כולו. מדוע נזדקק למלך כאשר יתוקן העולם וכל בני-האדם יימשכו מאליהם אחר הטוב, האמת והצדק?

התשובה הפשוטה היא שתיקון העולם לא ייעשה מאליו, אלא אכן זו פעולתו של מלך המשיח – הוא, בכוח מלכותו, יחזיר את עם-ישראל ואת העולם כולו לדרך האמת, וישליט את הטוב והצדק בעולם. המשיח אינו מופיע רק לאחר שהעולם כבר תוקן, אלא הוא המתקן את העולם ומעלה אותו למעמדו הנעלה. אך מה יהיה תפקידו של המשיח לאחר שיסיים את תיקון העולם, שאז לכאורה כבר לא יזדקקו למלך?

עומק המלכות

מלכותו של מלך המשיח היא בראש ובראשונה מצוות-עשה – מצוות מינוי מלך, כפי שנאמר (דברים יז,טו): "שום תשים עליך מלך". זו מערכת החיים השלמה והמלאה כפי שהתורה רואה אותה – יש בעם-ישראל מלך המנהיג את העם. בכל מצווה בתורה יש רבדים חיצוניים ויש רבדים עמוקים יותר. גם במצוות מינוי מלך – שתגיע לשיא שלמותה במלכותו של משיח – יש צד חיצוני וצד פנימי, עמוק יותר.

שני הצדדים הללו בעניין המלכות באים לידי ביטוי בהכתרתו של המלך הראשון – שאול המלך. עם-ישראל בא אל שמואל הנביא וביקש: "תנה לנו מלך" (שמואל-א ח,ו). לכאורה, נהג העם כשורה וביקש לקיים מצווה בתורה. אבל שמואל הנביא קוצף עליהם והקב"ה אף אומר לו (שם ח,ז): "לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם". מוסבר על כך, שהקצף נבע מהעובדה ששאיפתם של בני-ישראל למלך לא נועדה לקבל את העניין הפנימי והעמוק שבמלכות, אלא הם ביקשו רק את הצד החיצוני של המלכות – "מלך לשפטנו ככל הגויים" (שם ח,ה).

הצד החיצוני של המלכות, שכמותו יש גם באומות-העולם, הוא שמירת הסדרים התקינים של החיים. צריך מלך כדי להשליט חוק וסדר, שכן "אלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו". בעם-ישראל צריך מלך כדי להשליט את חוקי התורה, למנוע פרָצות בדת ולהרים את קרנה של התורה. הרמב"ם מתאר (הלכות מלכים סוף פרק ד) את תפקידו הבסיסי הזה של מלך: "ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת, ולמלאות העולם צדק, ולשבור זרוע הרשעים, ולהילחם מלחמות ה'".

אולם למלך שמור תפקיד פנימי יותר – בשעה שהעם כבר עומד בדרגה נכונה של צדק ויושר ויראת-שמים, או-אז תפקידו של המלך לרומם את העם לדרגות עליונות יותר של דעת ושל התקשרות עם הקב"ה. על המלך הראשון, שאול, נאמר: "משכמו ומעלה גבוה מכל העם". הכוונה איננה לגובה גשמי בלבד, אלא בעיקר לגובה רוחני – המלך עומד בדרגה רוחנית גבוהה ביותר, ותפקידו להעלות את העם לדרגות רוחניות נעלות, שהעם מצד עצמו אינו יכול להגיע אליהן.

צינור להעברת דעת

אף במלכותו של המלך המשיח שני הרבדים האלה: בשלב הראשון יעסוק בצד החיצוני של המלכות – להחזיר את כל ישראל לדרך התורה, להילחם באויבי ישראל, לתקן את העולם במלכות ה'. בכך ייצור את התנאים להשגת שלמות בתורה ובמצוותיה. לאחר מכן יבוא השלב השני והעיקרי – המשיח ישמש צינור להעברת דעת ה', לגילוי עומקים חדשים בתורה, להעלאת העם לדרגות רוחניות עליונות ביותר.

באותם ימים, שבהם ימלוך ה' לבדו על כל הארץ, יהיה תפקידו של המשיח לגלות מלכות זו לעיני כל בשר, ולהוריד את הקדושה האלוקית למושגיו של כל אדם ואדם על-פני התבל.

  פתגם חסידי

פרנסה של רופא

הרבי מליובאוויטש אמר פעם אחת לרופא: "כשיבוא המשיח וכולם יהיו בריאים, ממה תתפרנס? אלא הלקוחות יבואו אליך כדי לקבל אישור שהם אכן בריאים, ומזה תתפרנס"...

  חיים יהודיים

הכול התחיל בטיסת-שכר מלונדון

"זכיתי לאמץ ח"י שלוחים", אומר מרטין שטרן, ושמחה נשמעת בקולו. "עשרים שנה אחרי פטירתו של אבי, שהיה מקושר בלב ונפש לרבי מליובאוויטש, אני ממשיך בדרכו ותומך באחד ממפעלי החיים המרכזיים של הרבי למען העולם היהודי, ואני גאה בזה".

הקשר של משפחת שטרן עם הרבי התחיל בשנת תש"כ. חסידי חב"ד בלונדון ארגנו לקראת חג-השבועות טיסת-שכר מוזלת לניו-יורק. כדי שיהיה המטוס מלא, הציעו לעוד יהודים להצטרף לטיסה. אביו של מרטין, רפאל (רודי), שהתגורר אז בסטמפורד-היל, שמח על ההזדמנות לטוס במחיר מוזל לניו-יורק, שבה התגורר אחיו שאותו לא פגש כמה שנים.

שעתיים מפגש

ואז באה ההפתעה: לנוסעי טיסת-השכר נאמר כי נקבע להם מפגש עם הרבי. הנוסעים שאינם חסידים היו בטוחים כי יקבלו ברכה ובזה יסתיים המפגש, אולם לתדהמתם נמשכה הפגישה כשעתיים והכול יצאו אחוזי התפעלות. כמה מהם נהפכו בעקבות זאת לחסידי חב"ד, אך גם האחרים נעשו מוקירי הרבי וידידי חב"ד. "אבא נמנה עם האחרונים", אומר מרטין, "אבל היה קשור לרבי בלב ונפש".

האב היה איש נדל"ן מצליח, והוסיף לבקר אצל הרבי בכל פעם שהגיע לניו-יורק. "אבא היה מספר בהתפעלות שבכל מפגש היה הרבי מתחיל לשוחח איתו בדיוק מהנקודה שבה נפסקה השיחה בפעם הקודמת. רבות מהשיחות נסובו על עניין השליחות והשלוחים. אבא, כאיש עסקים אנגלי, האמון על סדר והיררכיה, היה רוצה שמפעל השליחות יהיה ממוסד יותר".

בדרכי האב

מרטין אומר כי אביו היה מספר הרבה על השיחות האלה. "הוא היה אומר לרבי שקשה לו לעכל כיצד משגרים זוגות צעירים למקומות נידחים, כדי להקים שם בית חב"ד, בלי שהם יודעים את שפת המקום, כיצד לבנות חוג ידידים שיתמוך בהם כלכלית, כיצד לשוחח עם אנשי השלטון ועוד. רק לאחר פטירתו קלטתי כי בעצם מעולם לא סיפר איך הגיב הרבי על רעיונותיו".

הוא ידע שאביו תומך בשלוחים רבים, אך אחרי פטירתו, כשעיין במסמכים שהניח, נוכח בהיקף התמיכה. "החלטתי להמשיך בדרכו", הוא אומר. "הייתי נוסע עם אשתי לכל מיני מקומות בעולם, ובכל מקום מצאנו שליח חב"ד שדואג לכל צורכי היהדות. התחלתי לשאול את השלוחים איך אפשר לסייע להם, ובמרוצת השנים זכיתי להשלים ח"י מקומות שאני מסייע לפעילותם".

הרבי ידע

מרטין מתגורר כיום בשכונת בית-וגן בירושלים ומנהל את עסקי הנדל"ן שהניח אביו. "כשהבן הצעיר שלנו הגיע למצוות, בחודש תמוז תש"נ, החלטנו לנסוע איתו אל הרבי כדי לקבל את ברכתו. ביום שני בבוקר הגענו לתפילת שחרית. הרבי עלה ל'שלישי' ולאחר מכן ניגשנו אני ובני ובירכנו 'הגומל'. הרבי ענה 'אמן' ואז נשא עיניו ונעץ בי מבט חזק. עד היום, כשאני נזכר במבט הזה, הוא נותן לי כוחות מחודשים.

"בערב, לאחר תפילת מעריב, המתנו ליד חדרו של הרבי. גם אמי המתינה איתנו. הרבי הביט בנו ובירך את חתן הבר-מצווה. ואז פנה אל אימי ואמר: 'אני זוכר את בעלך. הוא שלח לי עצות וקיבלתי כל אחת באהבה'. התרגשנו מאוד. ריגשה אותנו גם העובדה שהרבי ידע מי אנחנו אף שלא הצגנו את עצמנו".

שטרן: "עד היום המבט הזה נותן לי כוח" (צילום: עזרא לנדא)

  פינת ההלכה ומנהג

מקרר דורש הכשר

שאלה: האם אפשר לקנות כל מקרר ולהסתפק בהוצאת הנורה לפני השבת?

תשובה: רבים אינם מוּדעים למשמעות החידושים הטכנולוגיים בתעשיית המקררים, שהופכים את פתיחתם בשבת לחילול שבת ישיר. המקררים החדשים שונים לחלוטין מהישנים, ולמעשה אין שום אפשרות להשתמש בהם בשבת, אלא אם כן הותקן בהם 'התקן שבת' בהשגחה מוסמכת.

הבעיה במקררים הישנים הייתה בעיקר הדלקת הנורה על-ידי פתיחת הדלת, וזאת אפשר למנוע על-ידי הוצאת הנורה. זה גם המצב בכמה מיני-בָּרים בימינו. אבל במקררים החדשים פתיחת הדלת וסגירתה מפעילות או מנתקות מערכות רבות, והוצאת הנורה אינה פותרת דבר.

בדגמים רבים סגירת הדלת מפעילה מאווררים ופתיחת הדלת מפסיקה את פעולתם. יש גם בעיות הנובעות ממערכת ההפשרה האוטומטית, המפעילה גוף חימום לוהט, וזו הדלקת אש ממש.

במקררים הדיגיטליים יש גם חיישנים רבים, וכל פתיחת דלת או סגירתה מפעילות ומנתקות נורות, מנוע, מאווררים, רישום נתונים בזיכרון ועוד. יש דגמים שבהם מִתגי ההפעלה של החיישנים מוסתרים, ואין אפשרות לנטרלם על-ידי הדבקת סרט דבק וכדומה.

גם במקפיאים יש גששים, ופתיחת-דלת ממושכת או הכנסת דבר חם מעלה את הטמפרטורה וגורמת להדלקת נורות ביקורת, גם בזמן פעולת המנוע.

בעת קנייה חובה לדרוש מקרר שיש בו 'התקן שבת', ולוודא שאישור המכון המדעי-טכנולוגי בר-תוקף, ושהוא תואם את הדגם של המקרר או המקפיא. מי שברשותו מקרר בלי 'התקן שבת', יברר אם יש דרך להשתמש בו בשבת (יש דגמים שבהם אפשר להתקין 'התקן שבת' גם לאחר הרכישה).

למותגים האלה יש דגמים של מקררים (רק דגמים מסויימים, לא כולם) בעלי אישור: שארפ, אמקור, קלינטון (השבתיים - ע"י רשת חנויות 'צורף'), ווסטינגהאוז, בקו, סמסונג.

מקורות: מידע – 'מכון מדעי-טכנולוגי להלכה', ירושלים (טלפון 6423230-02).


   

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)