נושאים נוספים
	התקשרות גליון 782 - כל המדורים ברצף
	היציאה מהגלות – רק על-ידי הקב"ה
	הכוח לביטול הגלות
	הרב שטיינמץ מבקש שידוכים חב"דיים
	פרשת מטות-מסעי
	"דע מה למעלה ממך"
	הלכות ומנהגי חב"ד

לקראת החתונה הראשונה מודיע הרבי על 'סדר חדש', שבעקבותיו אינו יוצא עוד לערוך חופה וקידושין * אך הרבי מבטיח: היעדרותו מהחתונה היא רק בגופו * על רשמים מנפלאות השליחות אצל ילידי מילנו, ועל 'פיצוי' בהתוועדות כעבור שנתיים של שליחות * רשימה שנייה

מאת הרב מרדכי מנשה לאופר

"הייתי משתדל להשיא בנותיי תחיינה לאחדים מעושי דברו של כ"ק", פונה הרב שטיינמץ אל הרבי באחת הפתקאות. במכתב אחר בנושא הוא כותב:

"חמישה עשר במנחם אב

"אל כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א

"מכיוון שהיום הוא מהימים הטובים שהיו להם לישראל, שבהן בנות ישראל וכו' ו'הימים' נזכרים ונעשים בכל זמן, אמרתי להודיע לכ"ק אדמו"ר מענינא דיומא ולשאול בעצתו בדברי הנכבדות לבתי .. בדרך כלל אבקש מאת כ"ק להדריכני בעניין ההשתדלות בעניין זה ולאורו אסע ואלך".

ושוב בהזדמנות אחרת:

"בעניין נכבדות לבתי .. תחי' עדיין לא נמצא דבר נאה ומתקבל. אינני יודע אם זה מהנימוס להזכיר ולפרש בשמות בעניינים אלו, אבל מכיוון שכ"ק כְאב את בניו ירצה הלא אוכל לפרש... אני מספר את הפרטים האלה להראות, כי אמנם עז חפצי להדבק בז[רע] ק[ודש] התמימים שיחיו ויעזור השם-יתברך שתסתייעא מילתא בזיווג נכון על צד השלימות.. כתחינת עבדו".

הרבי יהיה נוכח...

הרה"ח ר' משה לאזאר נ"י השתדך עם בתו של הרב צבי מאיר שטינמיץ. לפני חתונתם, בחורף תש"כ, כתב לו הרבי את המילים האלה:

סידור קידושין תלוי ושייך לצד הכלה תי' ובמילא אל יתערב יותר בזה, ופשיטא ופשיטא שילך על החתונה והחופה וכו' בשמחה אמתית ותהא בש[עה] ט[ובה] ומצ[לחת].

ומעשה שהיה כך היה:

כשנכנסו בני המשפחה עם החתן והכלה ל'יחידות', כדי להזמין את הרבי לסדר את הקידושין, כפי שהיה מקובל עד אז, הגיב הרבי (תוכן הדברים):

אחרי יו"ד שבט השנה התחיל 'סדר חדש', ועכשיו אינני הולך לסדר קידושין...

[השווה ליחידות הרה"ח ר' שבתי שי' אלפרין (מברזיל), פורסמה בגיליון 'כפר חב"ד' מס' 792 עמ' 24, שם גם השתמש הרבי בביטוי 'סדר חדש'].

אימו של הרב לאזאר ניסתה לשכנע את הרבי וציינה את התמסרותו הגדולה של בנה בהפצת המעיינות כו', ואולי הרבי ישתדל בכל זאת לערוך את החופה. על כך ענה הרבי:

בגופי לא אהיה שם. אולם אני אהיה נוכח שם ("אָבער איך וועל זיין דאָרט")...

[בסגנון זהה התבטא הרבי לפני חתן נוסף (הר' טוויל) בשנת תשכ"א (ראה 'כפר חב"ד' גליון 764 עמ' 83)].

אגב, השיחה עם מרת לאזאר ע"ה התנהלה בשפה הגרמנית, להיותה יוצאת וינה. ואף הרבי ענה לה באותה שפה.

באותה תקופה עמד להינשא גם הרה"ת ר' יצחק שי' שפרינגר (כיום משפיע בתומכי תמימים המרכזית בניו-יורק). בעקבות הודעת הרבי על אי סידור חופה-וקידושין הודיע לכלתו כי הוא מבטל את השידוך. הוא טען: אם אבא [=הרבי] אינו רוצה לבוא לחתונה, למה לי חתונה וכו'. כשהודיעו זאת לרבי, ניאות הרבי והודיע שהוא יצא לסדר את הקידושין.

בעקבות ידיעה זו ניסה גם החתן הרב לאזאר את מזלו וכתב לרבי שמא ואולי כו', אך הרבי עמד על-כך וכתב לו את המענה האמור.

"בעלי מדות נעלות ומקור לנחת רב"

הנה מענה נוסף שנכתב ככל הנראה לאבי הכלה:

לאחר בקשת סליחתו – רבות נפלאתי על כל השק[לא] וט[ריא] בהנ"ל.

והרי ברור אמרתי – בעת שנוכחו כולם הח[תן] וכ[לה] וכל המחותנים שליט"א שסידור קידושין אינו מעניני ומעשה רב – החתונה שהיתה לפני איזה שבועות. וקודם שביררו הנ"ל הדפיסו בההזמנות "שתהי' החופה בחצר כו'" ואח[ר] כ[ך] כשנודע להם הנ"ל – היתה בש[עה] ט[ובה] ומצ[לחת] במק[ום] א[חר] ובסידור קידושין ע[ל] י[די] מומחה וכו'

וכידוע לכל ותו לא מידי

ופשיטא ופשיטא – שאין כל מקום לחשדני שרצוני לשלול ח[ס] ו[שלום], או אפילו למעט ח"ו – השתתפות הורים בחתונת יו[צאי] ח[לציהם] שי'.

עוד כותב הרבי:

נוסף על הענין – שההשתתפות וההשתדלות הנ"ל יסודתה בתו[רתינו] הק[דושה] תורת חיים. והמדובר בח[תן] וכ[לה] – בעלי מדות ומעלות נעלות ביותר מקור לנחת רב בכל הפרטים. וישתדלו – הוא וזוג[תו] שתליט"א – בכהנ"ל מתוך שמחה ובריאות טובה וטוב לבב באמת, ותהא החתונה בש[עה] ט[ובה] ומוצ[לחת] בג[שמיות] ור[וחניות].

כנראה בהקשר של שמחת החתונה שהתקיימה בכ"ב אדר, הנה בהתוועדות פורים תש"כ ('שיחות קודש' תש"כ עמ' 238) נשמע הרבי שואל לפתע:

שמא נמצא כאן שטינמיץ?

כשניגש הורה לו:

שמא תאמר 'לחיים' "עד דלא ידעי". לאחר-מכן תפעל את כל הדברים הטובים. לחיים ולברכה.

ושוב שאל הרבי:

היכן נמצא לאזאר, שיקח גם הוא כוס מלאה.

ההתוועדות נמשכת והרבי ממתין...

בחודש מרחשוון תשכ"א נסעו בני הזוג לאזאר לשליחות באיטליה. לפני נסיעתם הורה הרבי (הוראה שניתנה גם לשלוחים נוספים בשעתו), שיכולים הם לבקר בניו-יורק אחת לשנתיים ולא יותר (מלבד אירועים מיוחדים). ואכן, כעבור שנתיים, בליל ערב ראש-השנה תשכ"ג, הגיע הרב לאזאר לניו-יורק. השעה היתה מאוחרת, ויחד עם חותנו הרב צבי מאיר שטיינמץ, שבא לקבלו בשדה-התעופה מיהרו ל-770 – כדי להספיק לפחות חלק מההתוועדות.

הרבי היה מעודכן, ובסרט ההקלטה של ההתוועדות ניתן לשמוע את קולו של הרבי השואל (לאחר השיחה החמישית – 'שיחות קודש' תשכ"ב עמ' 700. 'תורת מנחם' כרך לד עמ' 321):

האם שטיינמעץ נמצא פה?.. לא!.. גם לאזאר לא נמצא פה?!

...האם יודעים מה קרה להם?

לאחר השיחה השישית (שם עמ' 701; תו"מ עמ' 324) שוב נשמע הרבי שואל:

גם עכשיו הוא עוד לא נמצא?!

וסיפר הרב לאזאר, שהם הגיעו ל-770 ממש בסיום ההתוועדות, ומיד אמרו 'לחיים', והרבי אמר לכבודם עוד שיחה קצרה, טרם סיום ההתוועדות.

[וראה 'בטאון חב"ד' תשרי-כסלו תשכ"ד גליון מס' (5)24 עמ' 22].

מים חיים בלב השממה

כנראה שהמענה דלהלן נכתב בקשר להגעתם של בני הזוג לאזאר לחצר הרבי באחת השנים (אולי בתשכ"ג):

באם יסדר הענינים שם כדבעי, וכמדומה שלא ב[י]קר כאן יותר משנתים, ורופא-ילדים יסכים על הנסיעה וכו' – תהא בש[עה] ט[ובה] ומוצ[לחת].

בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"א ('תורת מנחם' כרך לא עמ' 136 הערה 203) הורה הרבי שכל השייכים למחנה-קיץ 'גן ישראל' – ההנהלה המדריכים והילדים – יאמרו לחיים, וינגנו ניגון.

בין השאר פנה הרבי לרב צבי שטיינמץ שיקח משקה עבור מחנה 'גן ישראל' במילאנו (איטליה).

במשך השנים תמך הרב שטיינמץ בחתנו ובתו ויוצאי-חלציהם ולא נמנע מלדווח לרבי בפרטיות, על הישגיהם ב'שליחות'.

תקופות מסויימות שהה במילאנו ולאחר-מכן שיגר לקודש פנימה רשמיו המפורטים.

כך למשל הוא פותח דו"ח שנועד לסכם את ביקורו בחג-הפסח תשל"ט במילנו:

"הנה הגם שבלי-ספק מצב העניינים במילאנו גלוי וידוע לפניו, מכל-מקום לא אמנע טוב מבעליו מלספר בקצרה על אירועים והתרשמויות אחדים בחלקה טובה זו, אשר חצב כ"ק אדמו"ר שליט"א בתוך הררי ישימון, ויעזקה ויסקלה ויטע בה נטעי נאמנים, ומקורות מים חיים חצב בה להרוות נפשות שוקקות לדבר ה' בלב השממה..".

אחרי דיווח מפורט על 'כינוס תורה' שנערך ביום ב' דחול-המועד-פסח הוא מסכם:

"היתה חוויה מעודדת להיווכח כי כל הבחורים הנ"ל ילידי מילנו וחניכי שלוחי כ"ק אד"ש, ידם רב להם בפלפולא דאורייתא".

בהמשך הדו"ח הוא חושף ומגלה לפני הרבי, איך נוכח כי דווקא בשליחות מתעלים השלוחים "שוקדים תודה לק-ל יתברך על דלתות התורה מתוך עיון כהלכה".

בשנת תשכ"ד התקיימו נישואי בנותיו הנוספות של הרב שטיינמץ עם התמימים, הרה"ת חיים שי' יפה, והרה"ת ישכר דוב הלוי שי' טויבער.