חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:15 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פסוק אחרון / זמן ערבית בניו-יורק
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 788 - כל המדורים ברצף
לא ייתכנו 'גירושין' בין ישראל לקב"ה
להפוך את ה'חרפו' ולברר את ה'רפ"ח'
מקבציאל – לקט הוראות והדרכות
פרשת תצא
"הרואה את הנולד"
פסוק אחרון / זמן ערבית בניו-יורק
יד לספר-תורה
הלכות ומנהגי חב"ד

חזרה על פסוק אחרון

במגן אברהם1 כתב בקשר לקריאת שניים מקרא ואחד תרגום: "והפסוק האחרון אמרו אחר התרגום, כדי לסיים בתורה2". וכתב על זה במחצית השקל (וכן בלבושי שרד): "תחילה יקרא שני פעמים מקרא גם פסוק האחרון, ואחר זה פעם אחת תרגום, ושוב יקרא שלישית פעם אחת פסוק אחרון מקרא, כדי לסיים במקרא. ועל-כל-פנים צריך להסמיך תחילה ב' פעמים מקרא [זו לזו] ולא יפסיק ביניהם בתרגום, וכן נהגו גם כן בשעה שהיו מתרגמים בציבור, וכן מבואר בטור ב[ריש] סימן רפד במקום שמתרגמין ההפטרה שנוהגין כן, עיי"ש".

ואדמו"ר הזקן בשולחנו3 העתיק: "ופסוק האחרון טוב לכופלו, ולחזור ולאומרו כדי לסיים בתורה (כי כן בזמן שהיו מתרגמין – היו מסיימים במקרא, שהיו כופלים פסוק האחרון)". ולכאורה כוונתו, שתחילה יקראנו כרגיל ("לכופלו"), ואחריו התרגום, ואחר-כך יחזור ויאמרנו פעם שלישית "כדי לסיים בתורה" (ובזמן שהיו מתרגמים, היו קוראים פעם אחת את הפסוק האחרון ומתרגמים אותו, והקריאה שלאחרי-כן היתה הפעם השניה, לכך נקט שם "כופלין"), כדברי המחצית השקל הנ"ל, ולא כמשמעות החיד"א4, שכתב: "פסוק אחרון מהפרשה אחר שקראו שמו"ת, יחזור לקרותו שנים מקרא לבד, ויקרא ההפטרה". ובביאור 'עמודי הוראה' (להרה"ג המקובל ר' יעקב הילל שליט"א) שם הבין, שכוונתו לחזור פסוק אחרון שוב פעמיים מקרא, וכתב שכן משמע מהאמור בשער המצוות של האר"י ז"ל5 [שאדמו"ר הזקן לא ראהו] "אחר שתסיים הפרשה שמו"ת, תכפול פסוק אחרון של הפרשה מקרא ולא תרגום".

אמנם ב'רשימות' שרשם הרבי לעצמו בקצרה6, הלשון היא: "אין כופלין פסוק מקרא בסוף הסדרה", והבינו רבים כוונתו שאין חוזרין לאומרו כלל, ולא נתבאר טעמו ומקורו, ובפרט שהוא נגד פסק אדמו"ר הזקן ונגד כתבי האריז"ל. ואולי ניתן להציע ע"פ הנ"ל, שכוונתו היא שחוזרים את הפסוק לאחר סיום "שנים מקרא ואחד תרגום" רק פעם אחת נוספת (כהמג"א ואדמו"ר הזקן) ולא פעמיים (כפל – כהחיד"א).

הרב יוסף-שמחה גינזבורג, רב אזורי עומר

________________

1)    סי' רפה ס"ק א.

2)    ראה על-דרך-זה בפסוקי מלכיות, זכרונות ושופרות, בר"ה לב, סע"א, הובא בשו"ע רבינו הזקן סי' תקצ"א ס"ז.

3)    שם ס"ג.

4)    בס' מורה באצבע, סי' ד אות קלא.

5)    פרשת ואתחנן דף לד ע"ב.

6)    חוברת קנו עמ' 9. 'רשימות היומן' עמ' תכז.

36 דקות לתפילת ערבית בניו יורק

כבר נמסר כמה פעמים בשם הרבי, שלזמן תפילת ערבית יש לחכות בניו-יורק 36 דקות אחר השקיעה, שהוא הזמן של צאת הכוכבים בשיא הקיץ.

ואכן, המזכיר הרב יהודה-לייב שי' גרונר אישר זאת, כפי שציין הרב לוי-יצחק שי' ראסקין בקונטרס "התקשרות" (גיליון שע), שהזמן המוקדם ביותר לתפילת ערבית הוא 36 דקות אחר השקיעה.

כיצד הגיע הרבי לשיעור זמן של 36 דקות?

בקונטרס 'התקשרות' הנ"ל העיר הרב לוי יצחק ראסקין ששיעור הזמן של 36 דקות אחר השקיעה שנהג הרבי להתפלל ערבית (בהזדמנויות שונות), הוא לפי אופק ניו-יורק, בשיעור הגדול ביותר בשיא הקיץ. וכדי שלא לחשב בכל פעם מחדש את זמן צאת הכוכבים, נלקח השיעור הגדול ביותר, לכל השנה כולה.

הרב ראסקין מצא, שבלוחות "זמנים כהלכה" (להר' יהודה לוי) זמן צאת הכוכבים לשיטת אדמו"ר הזקן הוא 33 דקות בשיא הקיץ (21 יוני) באופק ניו יורק. ולחשבון ספר 'קיצור הלכות משו"ע אדה"ז' (במילואים לסי' רצג, להרב יעקב שי' הורוביץ) מגיע ל-34 דקות.

כדי להגיע ל-36 דקות, הוסיף 2 דקות על חישובו של הרב הורוביץ (ול"זמנים כהלכה" יש להוסיף 3 דקות!), ותולה זאת "בגלל אי הדיוק של הטבלאות מחמת שינויי האויר וכיוצא-בזה".

אבל קצת קשה לומר, שכאשר החישוב לא כל-כך "מסתדר", תולים זאת באי דיוק של 2-3 דקות, (ולגבי שינויי האוויר וכו', אם יש מקום להחמיר – מספיק דקה אחת לחומרא בלבד, ולא 2-3 דקות).

אלא נראה לעניות-דעתי שדרך החישוב היא כדלקמן:

א. אדה"ז כתב ב"סדר הכנסת שבת" ש"השקיעה הנראית" היא בסילוק קרני אור השמש מראשי האילנות והגגות הגבוהים שבעיר.

ב. אחר-כך צריך להוסיף 4 דקות עד ל"שקיעה האמיתית".

ג. אחר כך מתחיל זמן "בין השמשות", שמשתנה לפי המקום והזמן. שיעור "בין השמשות" בארץ-ישראל הוא 20 דקות בימים השווים. שיעור זמן זה משתנה בארץ-ישראל בחורף ובקיץ, וכן משתנה בכל מקום לפי האופק שלו. אפשר לחשב זאת לפי נוסחה, שבה השתמש אדה"ז, שלקחה מספר ה"אלים", כמו שציין ב"סדר הכנסת שבת".

ד. בסיום שיעור "בין השמשות" הוא זמן צאת ג' כוכבים בינוניים היינו "לילה ודאי".

כאן המקום להעיר הערה חשובה:

הזמנים המתפרסמים בלוחות השונים מבוססים על-פי חישוב השקיעה בגובה פני הים. אדמו"ר הזקן לא מתחשב בשקיעה של גובה פני הים כלל, אלא רק ב'שקיעה הנראית', שהיא בסילוק קרני אור השמש מהמקום הגבוה שבעיר.

כלומר, זמן השקיעה הנראית – מאוחר יותר מהשקיעה של גובה פני הים. האיחור הוא לפחות דקה אחת, ועשוי להגיע לכמה דקות, תלוי בגובה האילנות והגגות הגבוהים. נוסף על כך, יש להתחשב גם בגובה הטבעי של המקום (הרים וכדו'), וכל זה תלוי במיקום ובזמן.

בעיר ניו-יורק יש בניינים גבוהים מאוד, שגובהם מגיע למעלה מ-400 מטר. לפי דעת אדה"ז, ש'השקיעה הנראית' נקבעת בסילוק אור השמש מהגגות הגבוהים שבעיר, צריך ראשית כל לחשב את הפרש הזמן מהשקיעה בגובה פני הים (המתפרסם בלוחות) עד השקיעה הנראית בגובה הבניינים הגבוהים (ובתוספת התחשבות בגובה הטבעי של אותו מקום).

גם זאת אפשר לחשב על-פי נוסחה, ובשיא הקיץ השקיעה מתאחרת יותר מ-4 דקות בגלל גובה הבניינים הגבוהים בעיר ניו יורק.

על-פי זה תוצאת החישוב תהיה:

א. איחור 'השקיעה הנראית' בגובה הבניינים הגבוהים מהשקיעה בגובה פני הים מעט יותר מ-4 דקות (4:08 דקות), לפי הנוסחה הפשוטה שהיתה מקובלת פעם (אגב, לפי הנוסחה המקובלת כיום מתחשבים בשינויים של לחץ אויר וכו', ויש עוד 20 שניות הפרש שהם 4:28 דקות).

ב. הוספת 4 דקות להפרש בין "השקיעה הנראית" ל"שקיעה האמיתית".

ג. שיעור "בין השמשות" בשיא הקיץ בניו יורק עולה לכדי מעט יותר מ-27.5 דקות (27:32 דקות).

כלומר: 4:08 דקות + 4:00 דקות + 27:32 דקות = 35:40 דקות, שהם למעשה 36 דקות.

לפי הנוסחה השנייה (של הגובה) יוצא בדיוק 36 דקות ! (4:28 + 4:00 + 27:32).

לענ"ד זו הדרך שבה ניתן לקבל את שיעור הזמן של 36 דקות.

הרב יעקב סנגאוי, קריית גת


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)