חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הרופא שניפץ את הפסלים
חיים יהודים


מאת: אליעזר שולמן
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1193 - כל המדורים ברצף
החושך נועד להגביר אור
יש חדש
העליונות החבויה של הגוף
עקדת יצחק
דיבורים מיותרים
תפילה שנענתה
חיי נצח
להיות מוכנים
הרופא שניפץ את הפסלים
הספד לנפטר

לפני שנה היה הד"ר אהרון אברהם מנהל המחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי היוקרתי 'בריטיש קנדי' במומביי שבהודו. הפיגוע הנורא בבית-חב"ד גרם לו לעזוב את הודו ולעלות לישראל. "הבית הזה היה מרכז חיי", הוא אומר בכאב. "שם בילינו את השבתות ואת החגים. המחבלים לקחו חלק ממני, הם לקחו את נשמתי. בעקבות האירוע החלטתי לעזוב סופית את הודו ולעלות לישראל. חשתי שאין לי עוד מה לחפש שם".

הוא מתגורר כיום בקריית-ארבע ובוחן הצעות עבודה שהולמות את מומחיותו וניסיונו. בו-בזמן הוא משלים את הליך הגיור שבו החלו הוא ורעייתו בהודו, ובכך נסגר פרק בסיפור חייו המאוד לא-שגרתי.

עימות עם האב

שמו הקודם היה בהגירדס פראדס. סיפורו מזכיר מאוד את סיפורו של אברהם אבינו. אביו היה כוהן דת בכיר בדת אלילית. "היו לו פסלים שונים ומשונים שהוא ייחס להם כוחות מיוחדים", הוא מספר. "לא הבנתי איך אבא מכבד פסל מעשה ידי אדם. לא הבנתי מדוע אימא טורחת בהכנת מאכלים לפסלים, ובסופו של דבר לעיתים אני אוכל אותם בהיחבא".

כאשר התבגר וסיים את לימודיו התיכוניים, החל להתעמת בגלוי עם אביו. "אמרתי לאבא: איך אתה יכול להאמין בשטות הזאת?! אבא שמע ושתק, לא היו לו תשובות. יום אחד לקחתי פטיש ופשוט ניפצתי את הפסלים. הוא צעק עליי: האלים כועסים! השבתי לו: אם הם כועסים, שיעשו משהו, שיקימו את עצמם"...

הזדהות עם אברהם

הצעיר עזב את כפרו ונרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת מומביי. שם נוצר קשר בינו ובין סטודנטים נוצרים. הללו ראו שהוא מחפש אמונה, ונתנו לו ספר תנ"ך. "נפתח לפניי עולם חדש", הוא מתאר בהתרגשות. "קראתי בשקיקה את ספר התהילים והתוודעתי לדמויותיהם של אברהם אבינו ומשה רבנו ולסיפורו של עם-ישראל".

הוא סיים את לימודיו בהצלחה ונעשה רופא מתמחה באחד המרכזים הרפואיים במומביי. שם פגש את אשתו, ששימשה אחות. גם היא נסחפה אחר התעניינותו בתנ"ך. לאחר שנישאו החליטו לשנות את שם משפחתם ל'אברהם', בעקבות ההערצה שחשו לדמותו. את שמו הפרטי החליט לשנות לאהרון. "אהרון הכוהן היה דמות מופת מלאת הוד והדר", הוא מסביר בחיוך.

הלילה הנורא ההוא

בהדרגה גמלה בליבם ההחלטה להתגייר ולהיות יהודים במלוא מובן המילה. תחילה התפתו לעבור גיור רפורמי וחשבו שהם כבר יהודים. ואז הכיר את שליחי חב"ד במומביי, הרב גבי ורבקה הולצברג הי"ד. הם פנו אליו בעניין בנם החולה (שנפטר לאחר מכן מהמחלה). בעקבות הקשר הזה למד הד"ר אברהם שהגיור הרפורמי חסר כל ערך. הוא התחיל ללמוד עם הרב שיעורי יהדות, ורעייתו למדה עם הרבנית.

"חיינו התנהלו סביב בית-חב"ד", הוא אומר בקול רועד. "זה המקום היחיד שבו יכולנו להשיג אוכל כשר. גבי ורבקי היו המדריכים שלנו, לא זזנו בלעדיהם. הם נתנו לנו יהדות ואנחנו החזרנו להם בעזרה רפואית בילד החולה. התחלנו בהליך של גיור אמיתי וגילינו את היופי המופלא של תורת ישראל ומצוותיה. ואז בא הלילה הנורא ההוא, ונטל ממני את מורי ורבי...". הוא מתייפח כמה רגעים ואומר: "אבל מה שלמדנו מגבי ורבקי ילווה אותנו ואת ילדינו לנצח".

הד"ר אברהם: "בית-חב"ד היה הבית שלנו"


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)