שאלה: האם נתינת מעשר לצדקה היא חובה, והאם מותר להשתמש בכסף זה למצוות אחרות?
תשובה: בפרשתנו (כו,יב) נאמר: "וימצא בשנה ההיא מאה שערים", ואמרו חז"ל: "אומד זה – למעשרות היה"; ושיצחק אבינו "לקח את כל מעשר ממונו, וזרע צדקה לעניים".
בעניין מעשר כספים יש בפוסקים שלוש דעות: א) מעשר כספים הוא מן התורה. ב) זו מצווה מדרבנן אבל חובה גמורה. ג) אין זה מן התורה ולא מדרבנן, אלא רק מנהג של מצווה.
לפי דעת אדמו"ר הזקן בעל התניא מעשר כספים הוא מצווה מדרבנן, ולכן מותר להשתמש במעות מעשר לצורך מצווה שהאדם אינו חייב בה, כגון הוצאות לימוד בניו הגדולים, אם אין ידו משגת. כמו-כן מותר להשתמש בכסף להדפסת ספרי-קודש. ההיתר הוא אפילו אם האדם כבר הפריש את מעות המעשר (שאם זו הייתה נתינה מדאורייתא, היו העניים זוכים בה ולא היה אפשר להשתמש בכסף לצרכים אלו). אבל מצווה המוטלת על האדם כחובה, עליו לקיימה משלו ולא מן המעשר.
על-פי דברי אדמו"ר הזקן, ש"עכשיו נהגו להרבות מאוד מאוד בצדקה" – יש נתינות לצדקה שבהן צריך לתת בדרך של 'בזבוז', בהוספה על הנתינות הקבועות או הרגילות, ולכן צריך שלא לדקדק בהן, ולתת אותן שלא ממעות מעשר.
מוטב לתת צדקה בשמחה ובטוב לבב, ובכל מקרה של ספק - לקחת ממעות חולין, ואחר-כך לדרוש מהקב"ה לקיים את הבטחתו (מלאכי ג,י) "ובחנוני נא בזאת", "עשר בשביל שתתעשר", והנתינה תביא הרחבה גם בגשמיות כפשוטה.
מקורות: שבת קיט,א. פרקי דר"א ר"פ ל"ג. תוס' תענית ט,א. שו"ע יו"ד סי' רמז ס"ד ברמ"א, וסי' רמט ס"א, ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן, הל' ת"ת פ"א ה"ז. צדקה ומשפט פ"ה ס"ב, וש"נ. תניא, אגה"ת ספ"ג ואגה"ק ס"י.'תורת מנחם - התוועדויות' כרך לד עמ' 272 ועמ' 281. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
