נושאים נוספים
	התקשרות גליון 805 - כל המדורים ברצף
	"חומת אש" אינה סתירה ל"פרזות תשב"
	חיים גם למשיח בן יוסף
	ספר "מורה נבוכים" להרמב"ם
	פרשת ויגש
	הלכות ומנהגי חב"ד

המטמון שיתגלה לעתיד לבוא

...שיהיה "נוהג כצאן יוסף", ש"כנס משנות השובע . . כלכל את אחיו לפי מעשיהם, שנאמר לחם לפי הטף . . גמלם טובה", כי, "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל", והיינו, שנתן מהלחם שהיה יכול להשתמש בו לעצמו, שלכן נקרא "לחמו", וכנ"ל . . אודות המסירת נפש של רבינו הזקן, שניתק את עצמו מהדביקות ד"מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ", כדי לעשות טובה ליהודי, ו"נתן מלחמו לדל" – לכל הדורות שלאחרי זה, עד ביאת משיח צדקנו, בעגלא דידן.

ואז יתגלה המטמון שהטמין יוסף – כדאיתא בגמרא "שלש מטמוניות הטמין יוסף במצרים (לאחרי ש"כל כסף וזהב שבעולם יוסף לקטו והביאו למצרים שנאמר וילקט יוסף את כל הכסף גו'"), אחת נתגלה כו' ואחת נתגלה כו' ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא", ונוסף על הביאור בזה בתורת החסידות, בתורה אור ובהדרושים שלאחרי זה, הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו", שתהיה עשירות מופלגה כפשוטו ממש (לא רק "מדרש נאה", כלשון רש"י), שתתגלה לימות המשיח למטה מעשרה טפחים.

וההכנה לזה – כאשר "ושמרו דרך הוי'", בדרך שסלל לנו [=כ"ק אדמו"ר הריי"צ] על-ידי המסירת נפש בעניין החינוך על טהרת הקודש, ובאופן שהחדיר זאת בכל קצווי תבל, שגם שם תומשך ההשפעה מ"יוסף" ש"הוא המשביר לכל עם הארץ", בכל מקום שהם.

ועל-ידי זה זוכים לגאולה האמיתית והשלימה – על-ידי משיח בן יוסף ומשיח בן דוד,

– כדאיתא בספרים שלאחרי הייסורים שכבר עברו, אזי נעשה העניין ד"חיים שאל ממך נתתה לו" גם אצל משיח בן יוסף –

והיינו, שתמורת "פרצת גדריה וארוה כל עוברי דרך" – "עלה הפורץ לפניהם", משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, ואז יקויים "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" בגלוי, למטה מעשרה טפחים, לעיני כל בשר.

(משיחת י"ג תמוז ה'תשי"ט. תורת מנחם כרך כו, עמ' 122)

שלש בחינות בגאולה: משה, יוסף ודוד

המעלה דסעודה שלישית לגבי "מעלי דשבתא" ו"יומא דשבתא" היא – להיותה בחינת "רעוא דרעוין", שהוא עניין גילוי פנימיות עתיק שיתגלה לעתיד.

וכידוע שבחינת חיצוניות עתיק ישנו גם עתה, ואילו פנימיות עתיק יתגלה על-ידי משיח, ומעין זה ישנו גם בסעודה שלישית דשבת, בחינת "רעוא דרעוין".

וזהו שאומרים בתפילת מנחה דיום השבת "ואני תפילתי גו' עת רצון", שזהו זמן של עת רצון, שבו נהפכים כ"ד בתי דינים (שישנם בדרך כלל בשעת תפילת המנחה), שזהו מצד גילוי פנימיות עתיק.

וזהו שאומרים במנחת שבת ג' פסוקי "צדקתך", כנגד משה יוסף ודוד, שגם הם שייכים לגאולה העתידה: משה – גואל ראשון וגואל אחרון, דוד – "ועבדי דוד מלך עליהם", ובאמצע – יוסף.

(תורת מנחם כרך ל, עמ' 257)