שירת הים, השירה ששרו בני-ישראל לאחר שזכו לנס קריעת ים-סוף. מתוארת בתורה במילים: "אז ישיר משה ובני-ישראל... ויאמרו לאמור". כלומר, משה פתח ואחריו שרו כל ישראל.
בדברי חז"ל מצאנו שלוש דעות על הדרך המדוייקת שהתנהלה בה השירה: דעה אחת, שמשה לבדו אמר את כל השירה, והעם קרא "אשירה לה'" אחרי כל פסוק. דעה שנייה, שבני-ישראל עצמם חזרו וקראו כל פסוק שאמר משה. דעה שלישית, שמשה התחיל באמירת השירה, ואת המשכה אמרו כולם יחדיו.
בכוחו של משה
הדעות האלה באות להסביר את המילים "ויאמרו לאמור" שנכתבו על השירה. בדרך-כלל, כאשר התורה אומרת 'לאמור', הכוונה היא שהקב"ה דיבר עם משה וציווה עליו 'לאמור' את הדברים לבני-ישראל; אבל כאן הלוא משה ובני-ישראל שרו את השירה, ואם-כן יש להבין למי עוד יש 'לאמור' זאת?
חז"ל מסבירים, שהמילה 'לאמור' באה לבטא את פעולתו של משה, שהוא נתן את הכוח לעם-ישראל 'לאמור' את השירה. הכול מסכימים שמשה הוא המתחיל ובכוחו בני-ישראל אומרים את השירה, והם נחלקו בשאלה איזה חלק מהשירה אמר משה ומה החלק שאמרו בני-ישראל.
רוח-הקודש על כולם
אולם בתלמוד הירושלמי מובאת עוד דעה, והיא שונה במהותה משלוש הדעות שהוזכרו לעיל. על-פי הירושלמי לא היה כלל צורך בפתיחה של משה, אלא הוא וכל ישראל שרו את השירה יחדיו על-פי רוח-הקודש: "ביקשו לומר שירה ושרת(ה) עליהם רוח-הקודש, ואפילו קטן שבישראל היה אומר שירה כמשה".
אם-כן, מה כוונת המילה 'לאמור'? משיב הירושלמי: "לאמור לדורות". היינו שמשה ובני-ישראל אמרו את השירה כדי שתימסר גם לדורות הבאים, ושגם להם יהיה הכוח לאומרה.
כוח לדורות
יש כאן חידוש נפלא. בדרך-כלל היו בני-ישראל צריכים לקבל את כל הדברים ממשה רבנו, שהוא היה רועה ישראל, הדואג לכל צורכי העם. אולם כאן נוצר מצב מיוחד – "נעשו כולם רועים". כל בני-ישראל, אפילו הקטנים שבהם, קיבלו את הכוח המיוחד ישירות מהקב"ה, ורוח-הקודש שרתה על כולם, עד שהם אמרו את השירה עם משה.
ומכיוון שבשירה נאמר 'לאמור', שהפירוש הוא "לאמור לדורות", הרי הכוח הזה קיים בכל דור ודור. נמצא שבכל הדורות יכול להיות עניין השירה באותה עוצמה כפי שהייתה בשעת קריעת ים-סוף. אמנם יש חילוקי דרגות בעם-ישראל, יש גדולים ויש קטנים, ובכל-זאת גם קטן שבישראל יכול לומר שירה מעצמו, בלי שאפילו יזדקק לקבל כוח על כך ממישהו אחר. ויתרה מזו, לכל יהודי ניתן הכוח להיות 'רועה', היינו משפיע על אחרים, שגם הם יהיו כמותו.
(תורת מנחם כרך ח, עמ' 97) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
