חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:03 זריחה: 6:48 כ' בתשרי התש"פ, 19/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מטבע שיוצר מציאות חדשה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1209 - כל המדורים ברצף
הקרב על התודעה
יש חדש
מטבע שיוצר מציאות חדשה
מחצית השקל
מינוי מרחוק
מבט למרחוק
תיקון חטא העגל
אל תגזול דל
התמודדות עם השכול בפסיכודרמה
מצות-יד

המדרש מספר, שכאשר הקב"ה ציווה את משה רבנו שעל כל אחד ואחד מבני-ישראל לתת מחצית השקל כדי לכפר על חטא העגל, נבהל משה ונרתע לאחוריו. הוציא הקב"ה מתחת כיסא כבודו "כמין מטבע של אש" והראהו למשה ואמר לו: "זה ייתנו, כזה ייתנו".

מה גרם לתמיהתו ולרתיעתו של משה רבנו? הלוא המדרש מספר שגם עניין הקרבנות התמיה את משה, והוא שאל איך ייתכן שקרבן אחד יוכל לכפר על החטאים, ועל כך השיבו הקב"ה "איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחם". מה הפלא אפוא שגם מחצית השקל תוכל להיות "כופר נפש"?! וגם מה פשר התשובה ב'מטבע של אש'?

טבילה באש

יש שני סוגים של כפרה: כפרה על חטאים שהיא במשמעות של ניקיון והסרת החטא. כפרת הנפש הזאת משמעותה ניקוי הנפש והסרת הלכלוך שדבק בה. אך יש 'כופר נפש' שאינו הסרת החטא אלא פדיון הנפש. כלומר, הנפש נפדית וכאילו נעשית מציאות חדשה.

שני סוגי הכפרה הזאת מקבילים לשתי דרכי טהרה: טבילה במים והעברה באש. הגמרא אומרת שעיקר הטבילה באש, אלא שהעולם אינו יכול לשאת זאת, ולכן נקבעה עוד דרך טהרה – טבילה במים. הטבילה במים מעבירה את הטומאה, אך יש דברים שטבילה במים אינה מועילה להם. לעומת זה, האש מחדשת את מציאות הדבר. כלי שמוכנס מחדש לכבשן – הוא בבחינת כלי חדש.

כופר נפש

זה ההבדל בין הקרבנות ובין תרומת מחצית השקל. הקרבנות מכפרים על חטאים מסויימים, אך אינם יכולים לכפר על חטאים שעונשם כרת או מיתת בית-דין. ואילו מחצית השקל מכפרת אף על החטא החמור ביותר – חטא העגל. כי עניינה של מחצית השקל הוא 'כופר נפש' – פדיון הנפש וכאילו יצירת נפש חדשה.

דבר זה מרומז במה שהקב"ה הראה למשה 'מטבע של אש'. בכך גילה הקב"ה שהכפרה של מחצית השקל היא בבחינת העברה באש, היוצרת מציאות חדשה.

גם נתינה כפויה

תמיהתו של משה רבנו באה בגלל העובדה שתרומת מחצית השקל נכפתה על כל ישראל, וכל אחד ואחד היה חייב לתת אותה, עד שמי שאינו נותן מרצונו, לוקחים ממנו על כורחו רכוש השווה לתרומה זו. משה רבנו תמה איך ייתכן שתרומה כפויה זו תהיה 'כופר נפש' ותיצור מציאות חדשה.

התשובה רמוזה בכך שמעשהו של הקב"ה שהראה למשה מטבע של אש "מתחת כיסא כבודו". הוא הראה לו שאותה נתינה נלקחת "מתחת כיסא כבודו", ממדרגת ה'אש' שבנשמה, עצם הנשמה, כפי שהיא מושרשת תחת כיסא כבודו, שמשם נגזרו כל הנשמות. לכן גם אם הנתינה בפועל היא כפויה ושלא ברצונו של היהודי, הרי האמת היא שהיא קשורה עם ה'אש' שבנשמה, והיא מושכת קדושה עליונה על הנפש עד שהיא נהפכת למציאות חדשה.

(לקוטי שיחות כרך טז, עמ' 387)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)