לרגל י"א ניסן והתחלת אמירת מזמור זה בתהילים, מובאים קטעים משיחת י"ב תמוז תשמ"ח שבה הרבי עמד על משמעות הפרק והוראותיו
העלייה נמשכת משנה לשנה
עניין נוסף הקשור עם יום ההולדת... מזמור תהילים המתאים למספר השנים, על-פי המנהג המקובל מהבעל-שם-טוב (שנתפרסם על-ידי בעל יום ההולדת ובעל הגאולה עד שנעשה להנהגה קבועה מדור דור, ובאופן דמוסיף והולך) לומר מזמור תהילים המתאים למספר שנותיו, החל מיום ההולדת, במשך כל השנה כולה, עד ליום ההולדת הבא.
ובהקדמה – שהעלייה במזמורי תהילים משנה לשנה נמשכת גם לאחרי ההסתלקות, כולל ובמיוחד – בקשר לצאן מרעיתו, מציאות של ציבור, "שאין הציבור מתים", כידוע סיפור בעל ההולדת והגאולה ששמע מאמר חסידות ביום הולדתו . . הפ"ד, כמה שנים לאחר הסתלקותו, על פסוקי תהילים דמזמור זה, סיפור שנתפרסם גם בדפוס ונעשה הוראה לדורות.
ביטול המונעים ומעכבים
מזמור ק"ט הוא מזמור קשה ("אַ שטריינגער") – כמובן מפשטות הכתובים, ועל אחת כמה וכמה על-פי דברי המפרשים, ובמילא, הרי זה חל על כל העניינים שיכולים לנגוע ("אָנרירן") חס ושלום בהפצת ענייניו של בעל ההולדת והגאולה, שלא יהיה להם חלות ותוקף כלל, באופן ד"לא אשים עליך" מלכתחילה, ולכן, אין מה לדבר על זה, ועל אחת כמה וכמה שאין להכנס בשקלא-וטריא כו'.
בזכות הרחמים שמעורר הנשיא על מקושריו
קרוב לסיום המזמור, בפסוק ל' – "בן שלושים לכח" – נאמר: "אודה הוי' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו". מזה מובן ש . . מתחילה תקופה שענייניהם של כל בני-ישראל – הקשורים לנשיא, "הנשיא הוא הכל", גם אשר בשם ישראל יכונה – נעשים באופן דאודה הוי' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו", כדברי דוד מלך ישראל, "נעים זמירות ישראל". כדלהלן:
"אודה הוי'": התחלת הפסוק הוא בעניין של הודאה וברכה – מכיוון שהקב"ה נותן לכל אחד ואחת מישראל טוב הנראה והנגלה בגשמיות, ועל אחת כמה וכמה ברוחניות, ובפרט על-ידי התעוררות רחמים של בעל הגאולה, אשר מה להלן עומד במרום אף כאן עומד במרום ומעורר רחמים על צאן מרעיתו, וביתר שאת לאחרי יום ההולדת בשנה זו – שלכן נעשית עבודתם התמידית באופן ד"אודה הוי'", שכל אחד ואחד מודה להקב"ה על כל הברכות שרואה בעיני בשר מידי יום ביומו.
מאוד: לא רק הודאה סתם, אלא באופן ד"מאוד" – כי גם המשכת הברכה בטוב הנראה והנגלה אינה רק על דרך הרגיל (כפי שהיה בשנה שלפני זה, עד יום ההולדת . . השתא), אלא באופן של ריבוי גדול ביותר, "מאד".
הדיבור מעורר גם את הזולת
"בפי": ההודאה לה', "אודה ה'", באופן של "מאד", אינה נשארת בלבו פנימה, במחשבה, אלא באה לידי ביטוי גם בדיבור "בפה" – נשמות בגופים דווקא, כי הקב"ה נותן אריכות ימים ושנים טובות, ונותן שליטה על כל הכוחות, כולל גם כוח הדיבור ("בפי") שיוכלו לנצלו במילואו ובשלימותו (ובאופן של גאולה מעניינים שיכולים לפעול בו חלישות ח"ו) – להודות לה', "אודה ה' מאד בפי".
ועוד עניין בזה – שהדיבור מעורר גם את הזולת, ועוד יותר אפילו ממעשה בפועל, כי בעניין של מעשה יש עדיין צורך שהזולת ירצה להביט בכיוון הנכון שיוכל לראות ולהתרשם מהמעשה, אך על-ידי הדיבור "בפי", ועל אחת כמה וכמה דיבור חזק, מתוך "שטורעם" – הרי על-פי טבע מוכרח הזולת לשמוע את קולו, ולא עוד, אלא שפונה לכיוון של המדבר, אפילו אם לפני זה היו פניו לצד אחר, ויתירה מזו, שפנה במכוון לצד אחר כדי שלא יראה את המופתים שנעשו בפועל ממש – גם במצב כזה פועל הדיבור ("אודה ה' מאד בפי") על הזולת.
להכניס את עצמו בתוך הרבים
"ובתוך רבים אהללנו": ההודאה לה' בדיבור היא – לא ביחיד, כי אם במעמד של רבים מישראל, בתוך רבים, ובאופן שמכניס את עצמו בתוך רבים, גם מלשון בתווך (באמצע), היינו, שאינו מרגיש עצמו מלמעלה ("א גאנצער יא-טיבע-דאם"), או מן הצד, אלא בתוך וביחד עם הרבים.
ולהעיר גם מפתגם בעל ההולדת והגאולה שכאשר שני יהודים נפגשים יחדיו צריכים להשתדל שפגישתם תביא טובה ליהודי נוסף (לכל הפחות יהודי אחד נוסף), ועל אחת כמה וכמה כאשר כמה וכמה מישראל נפגשים יחדיו..
ומצד מעלת הרבים כוח הציבור, ובפרט כשהרבים נמצאים בבית הכנסת ובבית המדרש – מתווסף גם בהילול להקב"ה.
לעתיד יודו לה' כל ישראל יחדיו
ויהי רצון שהתחלת אמירת המזמור שבו נאמר "אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו", תהיה הכנה קרובה לזמן שבו יקויים פסוק זה בתכלית השלימות:
"אודה ה' מאד" בתכלית השלימות, הוא על טובה הכי גדולה – גאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו.
וגם עניין "בתוך רבים אהללנו" הוא בתכלית השלימות – כל בני-ישראל ממש, כולל גם "הקיצו ורננו שוכני עפר", בעל הגאולה וכל הצדיקים שבעולם האמת, ועל אחת כמה וכמה הצדיקים שחיים עמנו בעלמא דין, וכן הצדיקים שעדיין לא ירדו למטה, בתוככי כלל ישראל, שכולם יחדיו באים לארצנו הקדושה – "כל יושביה עליה", לירושלים עיר הקודש . . ועד לבית המקדש השלישי, "מקדש אדנ-י כוננו ידיך", שיבנה במהרה בימינו – וכולם מודים לה' יחדיו.
(מהתוועדויות תשמ"ח כרך ד, עמ' 14) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
