כשאומרים 'ימות המשיח' זו למעשה תקופה שמתחלקת לכמה תקופות. תחילה תהיה תקופה שתשאיר את העולם במתכונתו הנוכחית, אלא שהעולם יהיה עולם מתוקן. אחר-כך תבוא התקופה השנייה, ששיאה יהיה בתחיית המתים. התקופה האחרונה והעליונה ביותר מכונה בדברי חז"ל 'עולם הבא' (יש להבדיל בין 'עולם הבא' העתידי לבין 'עולם הבא' הרוחני והעכשווי, שמשמעותו גן-עדן, והמיועד לנשמות לאחר צאתן מהגוף).
את העולם הבא הזה מתארים חז"ל (ברכות יז,א): "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה, ולא פריה ורביה, ולא משא-ומתן, ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". תקופה זו היא פסגת העלייה של העולם לעתיד לבוא, וזו תהיה תכלית הבריאה כולה.
חוקים אחרים
דבר זה דורש הסבר. הלוא אין מדובר בביטול המציאות הגשמית, להפך – זה יהיה לאחר תחיית המתים, שבה אפילו הנשמות שנמצאות אלפי שנים בגן-עדן יחזרו לעולם הזה ויתלבשו בגוף גשמי. אם-כן, כיצד יוכל גוף גשמי להתקיים בלי אכילה ושתייה?
כדי להבין זאת, עלינו להשתחרר מן המוסכמה שחוקי הטבע הם מחוייבי המציאות. נכון, העולם הזה מתנהל על-פי חוקי טבע מסויימים, מכיוון שכך ברא אותו הקב"ה, אולם אין בכך הכרח. הרבה תופעות טבעיות יכולות היו להיברא בדרך אחרת לגמרי. וכי הקב"ה אינו יכול לברוא גוף שלא יזדקק לאכילה ולשתייה? ודאי שהדבר ביכולתו. אלא שהוא בחר לברוא גוף שנזקק למזון.
תורת החסידות (ראה 'המשך' וככה תרל"ז פרקים צא-צב ועוד) מסבירה את הסיבה לדרך זו של הבריאה. כיום הנשמה היא המחיה את הגוף. לגוף אין חיים משל עצמו, והוא חי מהנשמה שבקרבו. לכן הגוף זקוק למזון, שבאמצעותו נוצר החיבור בין הנפש לבין הגוף. המזון מזין לא רק את הגוף, אלא גם את הנשמה. וכפי שפירש הבעש"ט (כתר-שם-טוב כה,ג, סימן קצד) את הפסוק (תהילים קז,ה) "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף" – שכאשר האדם רעב או צמא, הסיבה הפנימית לכך היא, ש"נפשם בהם תתעטף" – הנפש משתוקקת למזון הדרוש לה.
ההזדקקות של האדם למזון נובעת מהימצאותם של ניצוצות אלוקיים באותו מזון. נשמת האדם רוצה להשיג את הניצוצות הללו, ולכן האדם זקוק לאכילה ולשתייה, שבאמצעותן הנשמה משיגה את ניצוצות הקדושה הגבוהים שטמונים בתוך החי, הצומח והדומם.
מעלת הגוף
אולם לעתיד לבוא יתהפכו הדברים. אז יתגלה בעולם הקב"ה בכבודו ובעצמו, וממילא יתגלה שהגוף הגשמי יש בו עליונות עצומה על הנשמה הרוחנית. שורשו של הגוף נעלה לאין-ערוך מזה של הנשמה. בעוד הנשמה נלקחה מאורו של הקב"ה, הרי הגוף הגשמי שורשו מעצמותו יתברך, שרק בכוחו ויכולתו לברוא יש גשמי מאין ואפס.
בימינו מוסתרת עליונות זו של הגוף ושל הגשמיות; ואדרבה, הגשמיות נחותה מהרוחניות. אולם לעתיד לבוא, לאחר שהעולם יזדכך ויהיה כלי לגילוי האמת המוחלטת – תתגלה המעלה העצומה של הגשמיות, עד שהרוחניות תשאב את חיוּתה ממנה. לכן באותה תקופה תחדל הנשמה מלהחיות את הגוף, והיא עצמה תקבל את חיוּתה מהגוף הגשמי.
שוב לא יהיה צורך באכילה ובשתייה, מכיוון שכל תהליך בירור הניצוצות כבר יגיע לסיומו, ולא יהיה עוד צורך להזין את הנפש בניצוצות הקדושה שטמונים במזון. הנפש תחיה אז מגילוי עצמותו של הקב"ה שיאיר בגוף הגשמי, מכיוון שאז תתגלה מעלתה של המציאות הגשמית. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
