שאלה: האם מותר לתת בשבת מתנה לבר-מצווה?

תשובה: אסרו חז"ל 'משא-ומתן' בשבת וביום-טוב, גזרה שמא יכתוב. בזה כלול גם איסור לתת מתנה, אלא-אם-כן החפץ נחוץ לצורך השבת, כגון מאכלים שזקוקים להם לסעודת היום. יש המקילים במתנה לחתן בשבת של 'שבע ברכות', מפני שלדעתם יש בנתינה עצמה מצווה - לשמח חתן וכלה, אך נתינת מתנה לבר-מצווה ודאי שאינה מצווה.

מי שבכל-זאת רוצה לתת מתנה לבר-מצווה בשבת, יעשה זאת באחד האופנים האלה:

א) יקנה לו אותה על-ידי אחר לפני כניסת השבת, שהרי "זכין לאדם שלא בפניו". כלומר: לפני שבת ייתן לאדם מעל גיל מצוות, שאינו מבני-ביתו של הנותן, שיגביה את המתנה טפח כדי לקנותה בעבור הנער בר-המצווה. אם אין המתנה מצויה אצלו כרגע, הוא יכול לבקש מאותו אדם לתת לו בגד כדי לקיים בו 'קניין סודר', ומאז נעשית המתנה רכושו של הנער.

ב) לומר לנער בשעת הנתינה שאינו מתכוון כרגע למתנה כלל (אף לא לעשיית קניין לשם מתנה שתחול אחר השבת), ועד אחרי שבת תהיה אצלו המתנה בהשאלה בלבד. רק כשתצא השבת, יקנה הנער את המתנה ב'קניין חצר'.

מאחר שלא כל הנותנים יודעים הלכה זו, רצוי ללמד נער בר-מצווה, העשוי לקבל מתנות בשבת, שהוא מצידו לא יתכוון לקנות את המתנה בשבת. ומה טוב, שיגלה את דעתו זו בפירוש לפני שני בני-אדם קודם שתתחיל קבלת המתנות, שאם לא-כן, ייתכן שאי-כוונתו לקנות תהיה בכלל 'דברים שבלב' שאינם דברים.

מקורות: שו"ע או"ח סי' שו ס"ו וסי' שכג ס"ז ונו"כ. חו"מ סי' רה ס"ו וסי' רז ס"ד. שו"ע-הרב סי' שו ס"ד וסי' שכג ס"ח וסי' שסו סי"ג. ערוך השלחן או"ח סי' שו סי"ז. שמירת שבת כהלכתה פכ"ט סכ"ט. 'הלכות והליכות בר-מצווה' עמ' עד.