חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:43 זריחה: 6:27 י"ז באלול התשע"ט, 17/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

צופה לעתיד
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1218 - כל המדורים ברצף
הבעש"ט: אקטואלי מתמיד
יש חדש
תפקידם של צעירים
חג-השבועות
הוראות של חייט
צופה לעתיד
סיום המשימה
אמונה תמה
בן שבעים נימול אברהם
ברכות אחרי ליל שבועות

התרגשות רבה בביתו של היהודי הכפרי. מעולם לא חלם שיזכה לביקורו של הבעל-שם-טוב באכסנייתו. בהיותו עני מרוד לא התאפשר לו מעולם לנדוד למרחקים כדי לראות את הצדיק שאורו הפציע בשמי היהדות ושמו התפרסם בכל המדינות.

עברו כמה שנים מאז חכר היהודי את האכסניה מאת אדון הכפר. זו הייתה אכסניה עזובה ולא היה מי שחפץ לחוכרה, מפני מיעוט האורחים הבאים לכפר. אך הוא קיווה שבכל-זאת יצליח להתפרנס ממנה. האדון העניק לו תנאי שכירות טובים, ואף הלוואה גדולה לקניית משקאות.

אך השנים שחלפו לא היטיבו עמו. הפרנסה הייתה מצומצמת ביותר. לעיתים קרובות הייתה האכסניה ריקה. עם זה לא עזב החסיד את ביטחונו בה' הזן ומפרנס לכול, והוסיף לעבוד את ה' בשמחה ובתמימות.

עתה, בבוא הבעש"ט אליו עם כמה מתלמידיו, שמח הכפרי מאוד, וטרח להכין בעבורם סעודה ראויה.

אך פתאום פנה אליו הבעש"ט וביקש: "קופסת הטבק שלי נפלה ביער, לא-הרחק מכאן. האם תואיל לצאת לחפשה בעבורי?".

מיהר היהודי למלא את הבקשה, נטל את סוסו ויצא אל היער. בעודו הולך ומחפש הגיע לאוזניו קול אדם הזועק לעזרה. הוא החל לצעוד בעקבות הקול, ולעיניו נגלתה מרכבה הדורה, רתומה לסוסים אבירים, שגלגליה שקעו בבוץ. בתוכה ישב אדון צעיר, ולא פסק מלהודות לכפרי שנשלח אליו משמים. היהודי קשר את סוסו אל המרכבה, ולאחר כמה ניסיונות הצליחה המרכבה להיחלץ מן הבוץ.

שאל הכפרי את האיש לשמו, והוא ענה כי הוא נסיך פלוני. התברר כי מהבוקר הוא תקוע ביער, ללא מזון ובגדים מתאימים. הקור העז חדר לעצמותיו. הוא נענה בשמחה להזמנת החסיד לבוא לביתו, לאכול ולהתחמם, בטרם ישוב אל אחוזתו.

בהגיע הכפרי עם הנסיך לאכסניה רמז לו הבעש"ט כי יגיש לפני הנסיך את הסעודה שהכין בעבורם. לאחר מכן אמר הבעש"ט לכפרי כי אם ירצה הנסיך לשלם לו בעד הטובה שעשה עמו, יסרב לקבל ממנו כל תגמול.

הנסיך אכל ושכב לנוח, ובבוקר קם מאושש ופנה ללכת. הוא הוציא מארנקו אלפיים רובל כסף ומסרם למארחו לאות תודה. אך הכפרי זכר את דברי הבעל-שם-טוב וסירב לקבל את הכסף.

"שמא תרצה יותר", שאל-תהה הנסיך והציע עשרת-אלפים רובל כסף, אך הכפרי חזר ואמר כי לא ייקח ממנו פרוטה. ואז קרא הנסיך כי ייתן לו מאה אלף רובל כסף, ובלבד שיוכל לגמול לו בעבור החסד שעשה עמו.

בשומעו סכום אדיר כזה לא ידע הכפרי את נפשו וביקש לצאת לרגע מן החדר. הוא מיהר אל הבעש"ט ושאל כיצד לנהוג. "הלוא אמרתי לך שלא תיקח ממנו פרוטה", השיב הבעש"ט. חזר הכפרי אל הנסיך ואמר בנחרצות: "עשיתי את המעשה שלא לשם קבלת גמול, ולא אטול ממך כסף".

הנסיך לא הסתיר את התפעלותו מיושרו של היהודי, וביקש לרשום את שמו ושם משפחתו, כדי שיישאר אצלו לזיכרון.

כשסיפר זאת היהודי לבעש"ט עלתה הבעת קורת-רוח על פניו. הוא בירך את הכפרי כי מהיום והלאה יאיר מזלו ויעלה מעלה-מעלה, ונסע לדרכו.

כשנסע הבעש"ט הביעה אשת הכפרי את אכזבתה הגדולה: "הנה טרחנו לארח את הצדיק הזה, ומה הועיל לנו? ויתרנו על סכום כסף אדיר שהיה יכול להעשיר אותנו, ונשארנו בחוסר כול". הכפרי לא ענה דבר, אך ליבו היה שלם וביטחונו בדברי הבעש"ט לא עזבו.

עברו הימים ופתאום הסתמן שינוי במצבם הכלכלי של בני-הזוג. יותר ויותר אורחים עברו בכפר, התאכסנו באכסניה ושילמו בעין יפה. כעבור זמן הצליח הכפרי להחזיר לאדון את כל ההלוואה. ברבות הימים אף הרחיבו ושיפצו את האכסניה, והיא נעשתה מבוקשת מאוד באזור. ברכתו של הבעל-שם-טוב התקיימה במילואה.

חלפו שנים. יום אחד התארחו באכסניה שני סוחרים לא-יהודים. בלילה פרצה ביניהם תגרה, והאחד קם על חברו ורצחו. כדי לחפות על מעשהו רץ הרוצח למשטרה וטען כי בבוקר מצא את חברו הרוג, וככל הנראה היהודי עשה את הדבר, בניסיון לשדוד את כספו של הסוחר.

מצבו של הכפרי היה בכי-רע. הוא נאסר מיד, וכעבור זמן קצר נגזר דינו למוות. ביצוע גזר-הדין היה זקוק לחתימת המושל.

כשהוצג שמו של הכפרי לפני המושל, הבזיק זיכרון חד במחשבתו. זה היה הנסיך שהכפרי הציל ביער והביאו לאכסנייתו, בלי שירצה לקבל ממנו תגמול כלשהו. מיד ביקש להביא לפניו את היהודי. בברכיים כושלות התייצב הכפרי לפניו. המושל הכירו מיד, ובמעמד שרים ונכבדים סיפר כיצד הצילו הכפרי מהביצה. לאחר מכן פנה אל הסובבים אותו ושאל: "היהודי הזה ויתר על סכום כסף עצום, כדי שלא לקבל גמול על מעשה טוב שעשה. האם אפשר להאמין כי יהיה מסוגל לרצוח נפש בעבור בצע כסף?!".

כל הנוכחים הסכימו עם המושל, ואז הורה המושל לחקור היטב את הסוחר השני. בחקירתו נשבר הסוחר, הודה על מעשיו, ונתלה בחוצות. ואילו היהודי שוּלח לביתו בכבוד גדול, והמושל אף הורה לפצותו בעין יפה על כל הסבל שנגרם לו. או-אז התברר מה חזה הבעש"ט בעיניו הטהורות שנים רבות קודם לכן.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)