שאלה: מי ששכח לומר את ברכות השחר וברכות התורה, ונזכר אחרי תפילת שחרית, האם הוא רשאי לאומרן אז?
תשובה: חיוב ברכות השחר הוא בשעה שאדם קם ממיטתו (גם את ברכות התורה יש לומר מוקדם ככל האפשר). אם הוא אומר זאת אחרי-כן, הרי זה בגדר 'תשלומין'. בדיעבד אפשר להשלים במשך כל היום, עד לפני השינה בלילה.
יש דיון בשני עניינים: א) יש דעה שמי שאמר את ברכת 'אהבת עולם', לפני קריאת שמע, יצא בה ידי חובת ברכות התורה. ב) לדעת ה'פרי חדש', מי שאמר את ברכת 'מחיה המתים' בתפילת העמידה (שמונה-עשרה), יצא בה ידי חובת ברכת 'אלוקיי נשמה', ואל לו לברכהּ עוד.
אדמו"ר הזקן מכריע כי את 'אלוקיי נשמה' יש לומר לכתחילה לפני התפילה, כדי לצאת לדעת ה'פרי חדש' (ואם לא אמרה ונזכר בתפילה, ינהג כעצת ה'משנה ברורה' כלהלן), אבל בדיעבד, אם כבר התפלל, יברך 'אלוקיי נשמה' לאחר מכן. לעומת זה, את ברכת התורה אין מברכים לאחר התפילה.
לפי ה'משנה ברורה', אם נזכר בשעת התפילה שלא בירך את ברכות השחר, יכוון בברכת 'אהבת עולם' לצאת ידי ברכת התורה, וילמד תורה מיד אחרי שמונה-עשרה. בברכת 'מחיה המתים' יכוון שלא לצאת ידי חובת 'אלוקיי נשמה', ואז יוכל לברכה אחרי התפילה. אם לא כיוון כך, רשאי לברך או שלא לברך אותה אחרי התפילה, ועדיף שיישן מעט ביום וכשיתעורר יברכנה.
ה'ילקוט יוסף' פוסק שלא לברך את שתי הברכות האמורות אחרי התפילה.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן סי' מז ס"ו, נב ס"א, עא ס"א. משנ"ב ו,יב. נב,ט-י ובביה"ל. שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סו"ס ד. ילקוט יוסף (משולב, תשס"ד) סי' מו סכ"ד-כה. אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'ברכות השחר', כרך ד טור שסג, וערך 'ברכת התורה', שם טור תרכב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
