הגאולה יכולה לבוא תיכף ומיד ממש
על-פי הלכה – שצריכה להיאמר בלשון צחה וברורה – הרי כש"המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", זוכים ורואים (על-ידו ובזכותו) גם כל ישראל . . ואם-כן, יש לדייק ולומר (לא רק בלשון יחיד, אלא) בלשון רבים, "זוכים ורואים בשמחתה".
נחמה – על-פי ההלכה – צריכה להיות בפועל ממש, היינו, לא רק בתורה, אלא בעולם כפשוטו, שהרי התורה "לא בשמים היא", שלא ניתנה למלאכים למעלה, וגם לא לנשמות כפי שהן למעלה, כי-אם לנשמות שהתלבשו בגוף גשמי, ובמילא, ראיית הנחמה פירושה – שרואים את בית-המקדש הגשמי שמקריבים בו קרבנות בפועל ממש, לא רק ברוחניות, על-ידי התפילה, "תפילות כנגד תמידין תקנום", אלא הקרבת התמידין כפשוטם.
ולהעיר, שמכיוון שמשיח צדקנו יכול לבוא תיכף ומיד ממש, ותיכף ומיד יורד בית-המקדש השלישי שכבר בנוי ומשוכלל – הרי יכולים עוד להספיק ולהקריב קרבן תמיד של בין הערביים דיום זה, ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע להדלקת המנורה – ש"אין מחנכין את המנורה אלא בהדלקת שבעה נרותיה בין הערביים" דווקא.
בכלל, כשיהודים שומעים דיבורים כאלה – שיש אפשרות שביום זה יקריבו תמיד של בין הערביים בבית-המקדש השלישי – אזי נבהלים...
אבל התורה – לא נבהלת! על-פי תורה – הרי בית-המקדש השלישי "בנוי ומשוכלל ייגלה ויבוא מן השמים", ואז "אהרן ובניו ומשה עמהם" (שיורו פרטי הדינים כו') – מבלי שיצטרכו להמתין ל"הזאה שלישי ושביעי" – ותיכף ומיד מקריבין קרבנות.
(מתוך ראשי-דברים יום ה' כ"ג שבט תשמ"ח – 'תורת מנחם – מנחם ציון' עמ' 122-123)
מצד 'העליון' כבר זכו לגאולה
יש לבאר קשר ושייכות "חזק חזק ונתחזק" על ספר רביעי שמסיימים בשבת פרשת מטות-מסעי – לתוכן הזמן דג' השבועות...:
מעלתו של בית המקדש העתיד, "מקדש אד' כוננו ידיך" . . נאמרה כבר בשירת הים, בנוגע לבניין בית המקדש שהיו צריכים לבנות בכניסה לארץ תיכף ומיד, כמאמר רז"ל "אילו זכו ישראל, כיוון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ", ואז היתה הכניסה לארץ (על-ידי משה) באופן של גאולה נצחית שאין אחריה גלות, ובניין בית המקדש נצחי (שאין אחריו חורבן).
ויש לומר, שכיוון שכל עניני התורה הם אמיתיים ונצחיים, כולל גם העניינים שהובאו בתור קא-סלקא-דעתך, כבנדון-דידן "אילו זכו כו'" – ישנו גם עתה (לאחרי החורבן והגלות) עניין הגאולה הנצחית ובית המקדש נצחי באופן של חוזק ותוקף, אלא שהחוזק והתוקף שלהם הוא מצד העליון בלבד, ולכן בעולמו של התחתון (יכול להיות ו)ישנו מצב של חורבן וגלות.
ומאידך, לא מספיק החוזק והתוקף בגאולה ובניין בית המקדש מצד התחתון בלבד, שמכיוון שהתחתון הוא מדוד ומוגבל, הרי החוזק והתוקף שבו הוא במדידה והגבלה, ולא באופן נצחי.
ולכן יש צורך בחיבור ב' המעלות – חוזק ותוקף הגאולה ובניין בית המקדש מצד העליון ומצד התחתון גם יחד, שאז נעשית גאולה נצחית ובית המקדש נצחי.
(שבת פרשת מטות מסעי תנש"א. התוועדויות תנש"א חלק ד עמ' 71-72) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
