שאלה: מפני מה תוקעים בשופר בימי חודש אלול?
תשובה: בראש-חודש אלול עלה משה רבנו להר-סיני בפעם השלישית, כדי לקבל את הלוחות האחרונים, והעבירו שופר במחנה לבל יטעו שוב לעשות עגל. לאחר ארבעים יום, ביום-הכיפורים, ירד והלוחות בידו, ובישר לישראל שנתרצו לפני הקב"ה, והקב"ה קבע יום זה ליום סליחה ומחילה לדורות. על-כן, כל אותם ימים שמתחילת אלול ועד יום-הכיפורים הם ימי רצון.
מנהג קדמונים לתקוע בשופר בכל חודש אלול (הספרדים באמירת י"ג מידות שבסליחות, והאשכנזים בסוף תפילת שחרית. ורצוי שכל יהודי ישמע את התקיעות), וסמך לזה שנאמר "תקעו בחודש שופר" - משמע לתקוע חודש שלם.
אם משום-מה לא תקעו אחרי תפילת שחרית, יתקעו אחר תפילת מנחה. אבל בלילה אין לתקוע, ואף לא כדי להתאמן.
למנהג הספרדים, חב"ד, צאנז ועוד תוקעים 'תשר"ת, תש"ת, תר"ת'. למנהג רבים מהחסידים וכן נהגו בליטא תוקעים רק 'תשר"ת'.
המתפלל תפילת שמונה-עשרה ושומע תקיעות, ואין לו אפשרות לשומען אחר-כך, רשאי לעצור ולהאזין להן בשתיקה. ועדיף לסיים תחילה את הברכה שהוא עומד בה.
בערב ראש-השנה אין תוקעים: א) כדי להפסיק בין תקיעות של מנהג לתקיעות שהן מצוות-עשה מן התורה. ב) כדי 'לערבב את השטן' [שירגיש המקטרג שישראל בטוחים שכבר עשו את עבודת ראש-השנה לפני זמנה, וכבר זכו בדין].
מקורות: פרקי דר"א פמ"ו. טושו"ע או"ח סי' תקפא ונו"כ. הוספות לשו"ע אדה"ז שם (במהדורה הישנה חלק ג-ד עמ' 1363, ובחדשה ח"ד עמ' תסז). משנ"ב שם. פסקי תשובות שם אות ג, וש"נ. שערי הל' ומנהג ח"ה סי' סו. ילקוט יוסף ח"ה עמ' טז. לוח 'דבר בעתו' א' אלול. לקוטי שיחות כרך כד עמ' 224. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:08
