מדורים נוספים
	התקשרות 847 - כל המדורים ברצף
	נדרשת עשייה כדי להביא את הנשמה לגילוי
	לבוא אל הגאולה עם ה"רכוש גדול"
	"צבאות השם" – שלושים שנה לצבא הילדים
	פרשת לך-לך
	אמירת קדיש בתשעה באב
	הלכות ומנהגי חב"ד

בשנת תשמ"א נוסד ארגון "צבאות השם" * שישים ושניים כינוסים רשמיים לילדים נערכו בהשתתפות הרבי, שהשמיע שיחות קודש מיוחדות לפני הילדים * "אין זה עניין של משחק אלא דבר רציני, וכללי ההתנהגות הם רק לפי הוראת המפקד העליון – הקב"ה", הדגיש הרבי * פתק לילד מצבאות-השם, ומענה עשיר מהרבי למי שהתנגד לשימוש במושגים צבאיים * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

כנס הייסוד

בשלשלת היחס, בהקדמה ללוח 'היום-יום' נאמר: "תשמ"א – פונה בקריאה לילדי /ילדות ישראל שלפני גיל בר/בת מצווה להתאגד ב"צבאות השם".

זה היה במהלך שיחה לילדי ישראל, שנקראו במיוחד לכינוס ביום ג' דחול-המועד-סוכות תשמ"א.

קודם לכן, ביום ג' פרשת כי תבוא, י"ד אלול תש"מ, הורה הרבי לסדר כינוסים מיוחדים לילדים ולילדות בשלוש הזדמנויות: לפני ראש-השנה, בעשרת ימי תשובה ובחול-המועד סוכות. בכינוס האחרון, שהתקיים בחול-המועד, פתח הרבי ואמר, כי בוודאי כבר מסרו לילדים את תוכן מכתבו לכל ילדי ישראל שלפני בר/בת מצווה. המכתב המדובר נושא את התאריך "ב"ה, חול המועד סוכות פרשת ברכה, שנת הקהל ה'תשמ"א" (העתקו והגהות הרבי שעליו – על התרגום בלשון-הקודש, מופיע בספר 'תורת מנחם – אגרות-מלך' כרך א' עמ' 79), ובו נאמר:

ראוי לאחד את כל המסוגלים להתאסף תכופות במסגרת של "קהל", קבוצה ב"צבאות השם", שעליהם נמנה כל יהודי עוד מקטנותו... לכבוש את העולם על-ידי "שימלא" אותו, יאיר העולם באור אמיתי, כך שייראה לכל אשר כל הארץ היא של הקב"ה.

הרבי השמיע לפני הילדים שלוש שיחות. בראשונה ציין ששנת 'הקהל' שייכת במיוחד ל'טף', ולכן בחג-הסוכות השתא יש להדגיש את פעולותיהם של ילדי ישראל על-ידי ייסוד ארגון "צבאות ה'" שמטרתו להילחם ביצר; על הילדים להשפיע גם על חבריהם להיכלל בארגון זה.

בשיחה השנייה אמר הרבי שיש להתנהג כמו בצבא: א) לדעת שאין זה משחק חס-ושלום אלא עניין רציני. ב) לציית לפקודות השם-יתברך גם כשאין מבינים. ג) לא להתנהג על-פי מה שנראה, אלא על-פי הפקודות של השם-יתברך, מפקד הצבא, שרק הוא יודע מה טוב באמת עבור הצבא.

כנהוג בצבא – המשיך הרבי בשיחה השלישית – לערוך מזמן לזמן "פאראד" [=מצעד], ולהעניק "ציונים לשבח". ולפועל: בימים שבין חג-הסוכות לימי החנוכה ייקלטו במסגרת "צבאות ה'" ילדים רבים, ובכינוס שיתקיים בימי החנוכה ייחלקו פרסים. כל ילד נקרא להשפיע על בני ביתו וסביבתו.

כל הנזכר לעיל, הוסיף הרבי, יש לקיים בכל מקום שהדברים נשמעים, וזאת בכנס שייכללו בו כל ג' הקוין של תורה עבודה וגמילות חסדים, ועל-ידי זה תהיה תוספת בברכות ושמירת ה' יתברך. סיום הכנס היה בחלוקת המכתב של הרבי ומטבעות לצדקה.

היה זה כנס הייסוד של הארגון העולמי, אליו התייחס הרבי מעתה והלאה בתשומת לב רבה לכל הקשור בו (זאת למרות מה שציין הרבי בכמה הזדמנויות לגבי נושאים אחרים, כי "אינו סדר כלל וכלל שכל פרט שבפרט רק אני אחליט" – ראה לדוגמה 'מאוצר המלך' כרך א' עמ' 10).

זמן המוקדש לילדים

את החשיבות הרבה שראה הרבי בארגון, ניתן לראות בעובדה כי למרות זמנו היקר והמצומצם השתתף הרבי בכ-80 כינוסים לילדים מאז חג-הסוכות תשמ"א:

4 כינוסים בעשרת ימי תשובה (ד' תשרי תשמ"ג; ה' תשרי תשד"מ; ה' תשרי תשמ"ה; ח' תשרי תשמ"ו).

11 כינוסים בימי חג-הסוכות (יום ג' דחג-הסוכות תשמ"א; יום ד' דחג-הסוכות תשמ"ג; יום ו' דחג-הסוכות תשד"מ; יום ו' דחג-הסוכות תשמ"ה; יום ד' דחג-הסוכות תשמ"ו; יום ד' דחג-הסוכות תשמ"ז; יום ו' דחג-הסוכות תשמ"ח; יום ד' דחג-הסוכות תשמ"ט; יום ד' דחג-הסוכות תש"נ; יום ה' דחג-הסוכות תנש"א; יום ד' דחג-הסוכות תשנ"ב).

2 כינוסים בסיום חודש תשרי (כ"ח בתשרי תשמ"א; ז"ך בתשרי תשד"מ).

כינוס אחד בחודש מרחשוון (ב' במרחשוון תשמ"ג).

13 כינוסים בימי כסלו – חנוכה (נר א' דחנוכה תשמ"א; נר א' דחנוכה תשמ"ב; נר ח' דחנוכה תשמ"ב; נר ה' דחנוכה תשמ"ג; נר ז' דחנוכה תשד"מ; נר ח' דחנוכה תשמ"ה; נר ה' דחנוכה תשמ"ו (יחד עם חברי "תפארת זקנים" ו"חכמת נשים"); נר ה' דחנוכה תשמ"ז; נר ה' דחנוכה תשמ"ח; נר ה' דחנוכה תשמ"ט; נר ה' דחנוכה תש"נ; נר ח' דחנוכה תנש"א; א' דחנוכה תשנ"ב).

3 כינוסים בחודש שבט (כ' שבט תשמ"א (לקבוצה ממסצ'וסץ); כ"א שבט תשמ"ב; י"ז שבט תשמ"ג).

5 כינוסים בחודש אדר (פורים קטן תשמ"א; י"ב אדר תשמ"ב; ט"ז אדר תשמ"ג; יו"ד אדר שני תשד"מ; י"ב אדר תשמ"ה).

9 כינוסים בימי ניסן-חג הפסח (ג' דחול המועד פסח תשמ"א; ראש חודש ניסן תשמ"ב; יום ב' דחול המועד פסח תשמ"ג; יום ב' דחול המועד פסח תשד"מ; יום ב' דחול המועד פסח תשמ"ה; יום ג' דחול המועד פסח תשמ"ו; יום ג' דחול המועד פסח תשמ"ז; יום ג' דחול המועד פסח תשמ"ח; יום ג' דחול המועד פסח תשמ"ט; יום ב' דחול המועד פסח תנש"א).

3 כינוסים בימי אייר (ו' אייר תשמ"ב; ל"ג בעומר תשמ"ב; כ"ז אייר תשד"מ).

5 כינוסים בחודש סיון (ר"ח סיון תשמ"א; ג' סיון תשמ"ב; י' סיון תשמ"ב; י"א סיון תשמ"ג; ר"ח סיון תשמ"ה).

כינוס אחד בחודש תמוז (אדר"ח תמוז תשמ"א).

2 כינוסים בחודש מנחם אב (ג' מנחם אב תשמ"א; ז"ך מנחם אב תשמ"ב).

3 כינוסים בימי אלול (כ"ו אלול תשמ"ב; כ"א אלול תשד"מ; כ"ד אלול תשמ"ה).

ובנוסף לאלה:

18 פעמים בימי מנחם אב – אלול לילדי מחנות הקיץ ו"קריית גן-ישראל" (בדר"ח אלול תשמ"א; [ז"ך מנ"א תשמ"ב]; י"ב אלול תשמ"ב; כ"ו אלול תשמ"ב; ב' דראש חודש אלול תשמ"ג; כ"א אלול תשמ"ג; ט"ז מנחם אב תשד"מ; א' דר"ח אלול תשד"מ; ד' אלול תשמ"ה; ב' דר"ח אלול תשמ"ז; ג' אלול תשמ"ח; יו"ד אלול תשמ"ח; כ"ף מנחם אב תשמ"ט; כ"א מנחם אב תשמ"ט; כ"ב מנחם אב תש"נ; ז' אלול תש"נ; י"ג מנחם אב תנש"א י"ז אלול תנש"א).

נשבע אמונים בהר סיני

הרבה התייחסויות היו מהרבי לילדי צבאות ה' (ועליהם נספר בע"ה ברשימות הבאות), אולם נציג כאן קטע נדיר ממענה הרבי – הוראה לחייל בצבאות השם ('מאוצר המלך' כרך א' עמ' 51):

...אוטומטית (כיון שאני חיל בצבאות ה' בקבלת עול, שזהו יסוד קיום כל צבא) – צריך לגלות (מה שהוא מושבע ועומד מהר סיני) –

שהוא חיל בצבאות השם, כפירוש – הנהגה על-פי שולחן-ערוך יומית, ויהי[ה] בקל [=בקלות] הרבה יותר מאשר משער.

ב"מבוא" לספר 'הרבי מדבר לילדי ישראל' (הוצאת צבאות השם העולמי נ.י. תשנ"ב) כותב כך הרב יעקב אלטיין, מנהל היכל מנחם בניו-יורק:

בשיחות הקודש הרבות אל הילדים מסביר הרבי, כי הארגון של "צבאות השם" מבוסס על הרעיון שבני-ישראל קרויים בשם "צבאות השם", ולכן צריך הקרב נגד היצר הרע להתנהל בצורה דומה למלחמה שמנהל צבא רגיל. והאמת היא, כפי שהטעים הרבי, שההיפך הוא הנכון: הסדרים שיש בהם תועלת בצבא הרגיל מקורם בסדרי הצבא הרוחני, צבא השם (בדוגמת דברי חז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא").

מתוך כך נוצרו "מונחים" מחודשים בעניין המלחמה נגד היצר, ולמשל:

"המפקד העליון" – ראש הצבא – הקדוש-ברוך-הוא.

"ספר הפקודות" – ספר של הוראות – התורה.

"פקודת יום" – ההוראה של אותו יום – הוראת התורה המיוחדת ליום זה.

"משימה מיוחדת" – שליחות מיוחדת – קבלת מצווה מיוחדת.

"מצעד" – צעדה של חיילים – כינוס של התחזקות בענייני תורה ומצות.

תוכנית חינוכית מול רוח החופש והעצמאות

באותו מבוא הביא העורך גם תוכן של מכתב ארוך, שכתב הרבי לאדם שהביע חששות על מבצע 'צבאות השם', בגלל החשיבות והעליונות שהוא מייחס לתפקיד של 'צבא', 'מלחמה' וכדומה. במכתב מסביר לו הרבי את הטעמים לייסוד ארגון 'צבאות השם' (המכתב נכתב במקורו באנגלית):

ארגון "צבאות השם" – משמש לקירוב ילדי ישראל לתורה ומצוות, ולכן מיותר לציין שיסודו נעשה מתוך שיקול דעת רציני ביותר.

ראשית כל "צבאות השם" – איננו "מונח" מחודש; הוא מוזכר בתורה בקשר לגאולת ישראל ממצרים. ברור שהמונח לא נאמר בקשר למלחמה גופנית. הכוונה היא ש"צבאות" אלה שהיו משועבדים לפני כן לפרעה השתחררו ונהפכו להיות "צבאות השם", שיוכלו לעבוד את השם, ואותו בלבד.

התורה אינה מהללת את המושג של "מאבק", "עריכת מלחמה" וכדומה. להיפך, "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום", וכדברי חז"ל שהתורה ניתנה "לעשות שלום בעולם", "שלום" הוא "כלי מחזיק ברכה", ועוד מאמרי רז"ל ברוח זו.

כשנוסד הארגון "צבאות השם" נזהרתי מאוד משימוש בביטויים ובמונחים צבאיים, רק מונחים המתאימים לרוח התורה. מונח כמו "ריגול" – שכבודו מזכיר במכתבו – לא השתמשנו בו.

השאלה היא: היות שהלשון "צבאות השם" נדמה לאחרים כמושג המדגיש רוח של לוחמה ומאבק – מדוע היו טעמים שהכריעו את החששות הללו? האם לא היו יכולים להשיג אותה מטרה בדרכים אחרות?

דבר זה מביא אותנו לנקודת הבעיה... שבבית הספר, ומוראה של מלכות ברחוב, מה שנותר הוא רק הפחד מן העונש, וגם פחד זה הוקטן בשנים האחרונות.

ילדים אמריקניים מתחנכים ברוח החופש והעצמאות. הדבר הביא להרגשה של ביטחון עצמי וביטחון בחוכמה העצמית, ועד שהרוצה "לשחות נגד הזרם" חושב שהוא יכול להערים על המשטרה, המערכת המשפטית, וכדומה.

יש לתקן את שורש הבעיה – שהוא החסרון ב"קבלת עול". חשבתי זמן רב, ומתוך מאמץ רב כיצד למצוא דרך להשפיע על ילדי אמריקה להתרגל לרעיון של התבטלות לפני מי שיש לו סמכות, בניגוד לרוח הרווחת בבתי הספר, ברחוב, ואפילו בבית, ששם ההורים, שאינם רוצים להתעסק עם הילדים, ויתרו על סמכותם והניחו את עבודת חינוך הילדים לידי אחרים.

המלחמה החיובית היחידה

הגעתי למסקנה, שהדרך היחידה להחליף את מהלך המחשבה הזה היא על-ידי מערכת של משמעת ומילוי פקודות שהם רגילים לה. ומערכת כזאת שהילדים עצמם ימצאו אותה קרובה לרוחם.

משום כך נוצרה תכנית "צבאות השם", שהתברכה מיד בהצלחה מרובה בהשפעה על ילדים שיעסקו בדברים מועילים, ושישפיעו על ילדים אחרים לחקות אותם (בהתאם לפתגם "ואהבת לרעך כמוך"), באופן החדור ברוח האהבה וקבלת עול בפני המפקד-העליון של צבאות השם – השם אלוקי הצבאות.

אגב, זוהי גם הדרך לחנך ילדים שנולדו עם נטייה נפשית ללוחמה ולמאבקים, לכוון נטייה זו לאפיק הנכון.

דבר זה מביא אותנו לנקודה נוספת. למרות שהמושג "שלום" חשוב ביותר בתורה, בכל-זאת נברא העולם באופן שיש בו תמיד מלחמה פנימית עם היצר הרע. בזוהר מובא שהמילה "לחם" נובעת מאותו השורש של "מלחמה", ושזה רומז למלחמה התמידית שבנפשו של אדם, אם יהיה זולל וסובא כבהמה או באופן נעלה יותר – שהגוף יהיה בריא ויוכל לעבוד את השם.

זוהי המלחמה היחידה שצריכים ילדי "צבאות השם" לנהל. ה"נשק המיסתורי" היחידי – הם שמירת שבת ושאר כל המצוות, שהם, ה"סוד" של התוקף היהודי במשך כל הדורות.

ההצלחה של ארגון "צבאות השם", בכל מקום שבו נוסד – ארצות הברית, קנדה, ארץ-ישראל, ומקומות רבים בעולם כולו – ללא שום תוצאות שליליות, אכן הוכיחה את עצמה, ולכן ברור אצלנו שזו הדרך הנכונה. אני רק יכול לקוות, שגם חוגים אחרים, מחוץ לליובאוויטש, ינהיגו זאת.

אני מקווה שהשורות האמורות לא רק שיבטלו את החששות שכבודו מעלה, אלא יכניסו את כבודו בין המחנכים הידועים הרבים והמנהיגים הרוחניים שהמליצו על התוכנית של "צבאות השם" בתור האמצעי המתאים להגיע אל המטרה בהצלחה.