חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 ז' בסיון התש"פ, 30/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עבודה מאוזנת
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
נושאים נוספים
שיחת השבוע גליון 1242 - כל המדורים ברצף
בזכות מסירות-הנפש היהודית
יש חדש
עבודה מאוזנת
חסד
מדרגות לקרון
הגלגל מסתובב
מציאה בסדום
הכנסת אורחים בכל-זאת
משפחה נזקקת: חייבים אורחים
זהירות בהמלצות

לאחר שאברהם אבינו עמד בניסיון העקֵדה אמר לו הקב"ה: "עתה ידעתי כי יְרֵא אלוקים אתה". ניסיון העקֵדה היה הניסיון העשירי שנתנסה בו אברהם. וכי תשעה ניסיונות לא היה דיי בהם להוכיח שאברהם היה ירא-אלוקים, עד שרק בניסיון העקֵדה התברר הדבר ("עתה ידעתי")?!

הדגש בפסוק הוא על עניין היראה – "ירא אלוקים". אברהם אבינו היה איש חסד בטבעו. הוא מכונה "אברהם אוהבי", כי עבודתו את קונו הייתה במידת האהבה. כל חייו עסק בעשיית חסד, בהכנסת אורחים מופלאה. היראה מייצגת קו נגדי. היא נובעת ממידת הגבורה, שעניינה דין, הקפדה, בחינה מדוקדקת.

חסד ויראה

עד ניסיון העקדה היה אפשר לטעון שאברהם עבד את בוראו על-פי טבעו בלבד. מכיוון שהיה איש חסד בטבעו, עסק בגמילות חסדים וכמו-כן פרסם את שם ה' בעולם, כי גם גילוי האמת האלוקית לבני-אדם אחרים הוא חלק ממידת החסד וההשפעה. עדיין לא הייתה הוכחה שהתמסרותו לקב"ה הייתה מעל טבעו ולמעלה מתכונותיו הטבעיות.

אולם בניסיון העקֵדה התברר שאברהם אבינו היה מוכן לעשות את הדבר המנוגד בתכלית לטבעו. פעולת העקֵדה דרשה ממנו לקחת את בנו-יחידו ולהעלותו לעולה – ההפך הגמור מחסד ומנתינה. וכאשר עמד אברהם אבינו בניסיון הזה התברר שעבודתו את קונו לא הייתה מצד טבעו, אלא מתוך התמסרות מוחלטת לקב"ה. זה מה שהקב"ה אומר לו: "עתה ידעתי כי יְרֵא אלוקים אתה" – עכשיו אני יודע שאתה עובד את עבודתך גם מצד מידת היראה, המנוגדת לטבעך.

גבולות לנתינה

עבודת ה' שלמה חייבת לכלול את כל הקווים. חסד שאין עמו גבורה – אינו חסד שלם, וכמו-כן גבורה שאינה כלולה מחסד עלולה להביא לידי תוצאה בלתי-מאוזנת. לכן גם מי שהוא איש חסד בטבעו צריך להשתמש במידת הגבורה, ומי שהוא איש גבורות בטבעו צריך לשלב בעבודתו את מידת החסד.

אם החסד אינו משולב בגבורה, עלולה להיות נתינה מוגזמת ואפילו בלתי-רצויה. יש מצבים שבהם הנתינה וההשפעה עלולות להזיק, והאדם צריך לבקר את מידת החסד שלו ולבחון אם אמנם ראוי לגמול חסד במצב כזה. לכן הוא נזקק גם למידת הגבורה.

למעלה מהטבע

וכך אמר הקב"ה על אברהם: "כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו... לעשות צדקה ומשפט". צדקה היא חסד, אך משפט הוא גבורה. כאן רואים את השילוב בין השניים. אברהם חינך את בניו לנהוג במידת החסד הנכונה, המשולבת בגבורה, כי בדרך זו יורעף החסד במינון הנכון ולמקומות הראויים.

כדי שאיש-חסד יעבוד את בוראו גם במידת הגבורה – הוא נזקק להתמסרות מוחלטת אל הקב"ה, שלמעלה מטבעו ומתכונותיו. כל עוד הוא עובד את קונו על-פי טבעו, תהיה מידתו הטבעית השלטת בו, אך כאשר הוא מתמסר לגמרי אל הקב"ה, אין הוא פועל על-פי טבעו, אלא על-פי רצון ה', ולכן בכוחו לשלב את כל הקווים בעבודת ה'.

(תורת מנחם כרך ד, עמ' 215)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)