שאלה: האם מותר וראוי להמליץ על בני-אדם המוכנים לארח בביתם אורחים?
תשובה: לכאורה בהמלצה כזאת (ובפרט בשעה ובמקום שיש מצוקת אירוח) אנו עושים חסד, הן עם האורחים, שאנו מַפנים אותם לכתובת ראויה שתטפל בהם יפה, הן עם המארחים - שאנו מזכים אותם במצוות. והלוא הכנסת אורחים היא מצווה גדולה, ולמדים זאת מפרשתנו, ש"גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני השכינה".
אבל לאמיתו של דבר אין לנהוג כן בלי לקבל תחילה את הסכמת המארח, ובוודאי אין לפרסם זאת לכלל הציבור, וגם לא להפנות בני-אדם רבים אל הבית. יש מקום להתיר להמליץ על הבית המארח באוזני אדם הגון וצנוע, שסביר להניח כי המארח מסכים שיַפנו אותו אליו.
זה אחד הדברים המעטים שבהם נקבע שגם תלמיד ותיק (תלמיד-חכם שלם וצדיק, שסומכים עליו, ואם הכיר אבֵדה בטביעת-עין – מחזירים לו אותה) מותר לו לשנות בדיבורו. הגמרא אומרת שמותר לו לשנות מהאמת ב'אושפיזא', היינו שלא יספר ברבים שקיבלו אותו בבית כלשהו בסבר פנים יפות, כדי שלא לגרום לנהירת אורחים אל הבית.
בספר משלי (כז,יד) נאמר על כך: "מברך רעהו בקול גדול בבוקר השכם – קללה תיחשב לו". ופירשו חז"ל, כגון שנקלע לאכסניה וטרחו יפה לפניו, ולמחרת יושב האורח בשוק, ואומר: ה' יברך את פלוני שכך טרח לפניי. ושומעים זאת בני-אדם שאינם מהוגנים והולכים ומתאכסנים אצלו עד שמכלים את ממונו.
מכאן למדנו שיש לשקול במאזניים אם מותר לספר על כך, וגם אם כן – באילו תנאים ולאילו בני-אדם.
מקורות: שבת קכז,א. ערכין טז,א. ברכות נח,א. ב"מ כג, סע"ב, ותוס' ד"ה באושפיזא. טושו"ע חו"מ סו"ס רסב. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
