חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:17 כ"ד בחשון התש"פ, 22/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"תורת מנחם אמת"
ניצוצי רבי

מדורים נוספים
התקשרות 850 - כל המדורים ברצף
יהודי הקשור לקב"ה – גם "עוג" לא יוכל לו
השלוחים פועלים לחיזוק העולם
"תורת מנחם אמת"
פרשת תולדות
הלכות ומנהגי חב"ד

'אתערותא דלתתא' של שני צעירים הובילה להדפסת השיחות * "אין עתותיי בידי כלל לרוב הטרדות...", כתב הרבי, כשנתבקש להגיה את השיחות, וביטא את מורת רוחו כאשר נדפסו 'הנחות' ובהן שגיאות בתוכן או בסגנון לא ראוי * על רשימות בלתי מוגהות, 'הנחות' מוגהות ושאינן מוגהות * ועל הדרישה החד-משמעית לזהירות ודיוק בעת פרסום דברי הרבי * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

"הנחה" למדינות עשה

"הלא העיקר הוא הפעולה ושהשיחות תהיינה [=מודפסות ומופצות] בעיתן ובמועדן, ואל לעכב אף רגע את המזון הרוחני הזה מהרעבים והצמאים אליו, ובודאי יעשו הכול לתיקון הדבר", זאת "אף שבטח יש איזו סיבות של אונס וכדומה שעל פיהן אפשר לדון לכף זכות" – כתב הרב חודוקוב לרב אפרים וולף בי"ח תמוז תש"ל ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 344).

[וראה גם שם עמ' 321. 253. הכוונה הייתה להדפסת והפצת חוברות ה'לקוטי שיחות' בתרגום ללשון הקודש בשנת תש"ל (ראה עוד ב'יחידות' שנדפסו ב'מקדש מלך' כרך ב' עמ' 419; כרך ד' עמ' תכב ובהערה 1 שם)].

הדברים הללו מחזירים אותנו אל שיחה קודמת של הרב חודוקוב שקיים בשנת תשח"י עם שני צעירים חסידיים:

בשנים הראשונות לנשיאות לא רצה הרבי שה'הנחות' הבלתי-מוגהות יודפסו באופן רגיל. רק דבר שהוגה או נחתם על-ידי הרבי אושר לדפוס (ובסך הכול היו אלה שיחות בודדות). השיחות הבלתי- מוגהות הופצו אז ב'קופיר' (מכונת שיכפול, 'סטנסיל', שהדפיסה בצבע כחול). ה'הנחות' היו, אפוא, פרסום 'פנימי' לחלוטין, והפצתן נעשתה מיד ליד במספר עותקים מצומצם ביותר.

עם זה, עדיין היו שיחות מועטות שהרבי הגיה בעבור 'קובץ ליובאוויטש', 'בטאון חב"ד' וכדומה.

השיחות הראשונות של קיץ תשי"ח עובדו לדפוס על-ידי הרב אוריאל צימר, שעיבדם במתכונת קלה, המתאימה לחזרה בבתי-כנסת. לאחר העיבוד הוכנסו השיחות האלה להגהת הרבי, ונדפסו לאחר-מכן במכונת כתיבה בדפים משוכפלים, בשם "תוכן עניינים בדא"ח לחזור בהבתי כנסיות".

הדפים נדפסו ללא 'שער' של הרבי ואף לא מטעם קה"ת, אלא מטעם צעירי אגודת חב"ד. גם פעולה זו היתה לאחר תחנונים של הצעירים, הרב לייבל רסקין ע"ה (משלוחי הרבי למרוקו) וייבדל לחיים טובים הרב נחמן שי' סודאק (מאוחר יותר שליח הרבי לאנגליה) שביקשו זאת מהרבי.

שני צעירים אלו נקראו אל הרב חודוקוב והוא מסר להם בשם הרבי: האם אתם מודעים לגודל האחריות הכרוכה בניצול זמנו של הרבי? האינכם יודעים שהרבי עסוק בעניינים של פיקוח-נפש?! שוכב יהודי וחותכים לו את הלב. דמו נשפך והוא מבקש שיעניקו לו ברכה ויכתבו לו מכתב, וכיצד אתם מעיזים לבקש מהרבי שיגזול מזמנו היקר לטובת ה'מותרות' של הגהת השיחות?!

שני הצעירים לא נרתעו ואמרו שהחסידים זקוקים לשיחות מוגהות, וצורך זה של לימוד וחזרת השיחות – אף הוא בגדר פיקוח-נפש ממש! הרב חודוקוב מסר לרבי את הדברים היוצאים מן הלב ואת טענתם, ואכן, הרבי נענה, לשמחת החסידים, וכך החל להופיע ה'תוכן עניינים'.

הצלחה בזמן

בג' תמוז תשי"ב (אגרות קודש כרך ו, עמ' קסד) משיב הרבי לשאלת אחד החסידים שעורר "על דבר רשימות המאמרים והשיחות בזמני ההתוועדות כאן":

הנה כבר כתבתי כמה פעמים שיותר ממה כו' רוצה להניק, אבל מה אעשה, ואני אין עתותיי בידי כלל לרוב הטרדות... אשר כל יומא ויומא עביד עבידתיה, ובכל-זאת הרי תקותי במקומה עומדת שיתן השם-יתברך הצלחה בזמן שיהיה גם זמן מועט מחזיק את המרובה ויהיה מקום בראש גם להנזכר לעיל...

הנה סיפור על הגאון רבי יצחק הוטנר (בעל 'פחד יצחק') שפנה לרבי וביקש "לשלוח לו מכל המתפרסם" (אגרות קודש כרך ז, עמ' נ). באותה הזדמנות העניק לו הרבי תוכן מקוצר מאחת השיחות שנאמרו אז.

הרב הוטנר לא הסתפק בכך, ובי"א ניסן תשי"ג (אגרות קודש כרך ז' עמ' רטז) כותב לו הרבי:

מה ששואל כת"ר שי' אודות המאמרים והשיחות שלי, הנה לעת עתה מלבד אחדים בודדים מהם עדיין לא סדרתים...

כבר למדו כל תורת דא"ח?!

הרבי חשש מאוד מפרסום דברים שאינם מוגהים, כפי שנראה מהמכתב הבא מי"ח תמוז תשט"ו (אגרות קודש כרך יא עמ' רנח):

טופסי השיחה דכ' מנחם אב תשי"ב זה עתה נתקבלו ותשואות-חן, ולפלא ולתמיהה גדולה ביותר שלא הודגש בפירוש שזה רשימה שלא הוגהה, כי מלבד שלא רבים היודעים מהו הנחה והדיוק שבמילה זו, הנה גם הנחות ישנן מוגהות, מה-שאין-כן זו, ואם נשארו אצלו טופסים על-כל-פנים בהם יתקן המעוות.

ולהרה"ח ר' יצחק דובאוו כותב הרבי בטו"ב כסלו תשט"ז (אגרות-קודש כרך יב עמ' קנח):

על דבר רשימות, הנה קטעים יכנסו ב"קובץ" [=קובץ ליובאוויטש'] הבא (וגם על הגהה זו עדיין לא מצאתי הזמן פנוי).

ופעם כתב הרבי (מובא ב'תשורה' ו' תמוז תש"ס עמ' 43):

ההנחות מלאות שגיאות – הנוגעות גם בעיוות התוכן – האמנם כבר למדו כל תורת דא"ח שבדפוס שבכתב המוגהים ולא נשאר אלא הנ"ל?

הוראות דומות אנו מוצאים בשנים מאוחרות יותר בקשר לפרסום בעיתונות וכדומה, אך נקודתן שווה על הצורך בדיוק בפרסום דברי הרבי.

גם לגבי 'תוכן ענינים בדא"ח' כתב הרבי (אגרות קודש כרך יט עמ' שמג):

המעלה בזה שהתוכן מתאים והוגהה פחות או יותר, וכן ישנם המראה מקומות וציונים.

גם על כמה שיחות שעבר עליהן ביקש בכל זאת לציין על גבן "הנחות השומעים" – ונימק זאת ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' שלג):

אין הזמן גרמא להגיה כדבעי – ולכן גם לא יזכירו ששאלוני וד"ל.

לתרגם השיחה מחדש

במכתב הרב חודוקוב מכ"א אלול תש"ל ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 390-389), כתב:

"נוסף על הזהירות הגדולה הכי אפשרית הדרושה בדיוק דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א כשמפרסמים אותם, ואפילו כשמדגישים בפרסומת שהשיחות קודש וכו' נרשמו על-ידי אחד השומעים ואינם מוגה, הנה מה שאפשר בכל אופן הוא שעל-כל-פנים פסוקים, מאמרי חז"ל, מראה מקומות וכו' יבדקו אותם במקומם לפני הדפסתם, ובשימת לב לזה אשר בכל הנ"ל אפשרית בנקל טעות, אם מצד לפום ריהטא וכו', פליטת הקולמוס, טעות המעתיקים וכדומה.

"התעוררות להעיר על הנ"ל נובעת ממה שנודעתי היום כי בשיחות קודש ש"פ ראה נמצאת ברשימת אחד השומעים שהמאמר "וכל המיצר לישראל נעשה ראש" מובא בספרים שנתפשטו בתפוצות ישראל... (מבלי להזכיר שזהו מאמר חז"ל, גיטין נ"ו סוף עמוד ב'!).

"בהתאם עם הנ"ל הנני לבקש את כת"ר: א) שישתדל אשר קודם כל – ובהקדם – יתקנו את המראי מקומות ברשימות הנ"ל בכלל ובפרט, באם עומדים לפרסם אותה באיזה צורה שהיא. ב) לעורר את אלה שזכו להיות המעתיקים, המפיצים והמפרסמים וכו' שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א, אשר ייזהרו ויקפידו בהאמור לעיל".

ראה עוד למשל בשיחתו הטלפונית מג' באייר תשל"ב ('ימי תמימים' כרך ה' עמ' 304): "קודם שיכניסו השיחה לפרסום, שיבדקו היטב ויגיהו, וכן שישמעו הטייפ ויבדקו כל הפרטים קודם שיפרסמו".

ובחודש מנחם אב תשל"א (שם עמ' 219): "בקשר לתרגום השיחה, להבא יש להיזהר בסגנון ובחריפות הדברים".

דברים בטעמם נמסרו בשיחה טלפונית בחודש סיון תשל"ד (שם כרך ו' עמ' 295):

"אופן הפרסום צריך להיות לאחר הכנה המתאימה לפרסום, כי הבחורים שכותבים את השיחות כותבים אותיות, וגם כ"ק אדמו"ר שליט"א מדבר לפני הקהל שנוכח בהתוועדות, ואם אין הגהה טובה כמו שצריך יוצא שחסרים עניינים ו[=מאידך] ישנם עניינים כפולים והסגנון הוא לא טוב, ומה שיותר יפה הסגנון – הדבר מתקבל יותר, ואם לא, יוצא שבטלן כתב את הדברים. כשנותנים למישהו להעתיק את השיחה עדיף שיארך עוד יום ולא יצא שכרו בהפסדו".

ושם עמ' 312: "להקפיד לכתוב שומרונים ולא שמרנים כדי שלא יבואו לטעות".

בט"ו טבת תשמ"א ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 59): "פרסם... בעתון שערים... תוכן התוועדות י' כסלו בתרגום חופשי [ותרגם מאידיש – ] 'סברה פראית'. ביטוי שכזה יכול להביא להיפך התועלת, בכל מה שכותבים [=על מנת לפרסם] צריך להיזהר בהלשון, אפשר לבטא שזו סברא שבטעות וכדומה, וחב"ד לא צריכים להשתמש בלשון שכזה".

במכתב מה' סיון תש"ל ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 313 -314): "הגיע התרגום בלשון הקודש משתי השיחות קודש של ל"ג בעומר, ולפלא גדול שאופן התרגום אינו מתאים כלל וכלל להערות שכת"ר קיבל בזה טלפונית.. כי הדגשתי אז שהפעם יהיה תרגום חופשי ממש, בסגנון הנהוג בארץ-הקודש ת"ו, ולהוציא את כל העניינים הכפולים.

"כל הכפל לשון בהטייפס [=סרטי הקלטה] הוא: א) משום שהן שתי שיחות, מה-שאין-כן בתרגום צריך להיות שיחה אחת [=ברצף אחד]. ב) בעת הדיבור מתחשבים עם מצב השומעים ברגע ההוא ובהדגשה הנחוצה לכולם, או לחלק מהם, מה שלפעמים דורש כפל לשון, מה-שאין-כן בכתב.

"אשר לכן דרוש שתיכף יעשו תרגום מחדש מהשיחה הנ"ל" (וראה עוד שם עמ' 332). הכוונה היתה לשיחה שנדפסה לאחר-מכן ב'לקוטי שיחות' כרך ט"ל עמ' 264-256).

אם יתרגם ראוי ונכון

בכ"ו שבט תש"ל ('ימי תמימים' כרך ח' עמ' 556) נכתב: "אתמול טלפנו בקשר לקטע שיחת כ"ק אד"ש כפי שמסר ר' יואל כהן לגיסו ר' יצחק גנזבורג... שבמקום 'בעוד ימים תדעו מזה', תיקן 'שזאת תדעו לאחר זמן'"...

[הכוונה כנראה לשיחת ש"פ יתרו כ"ד שבט תש"ל אודות נבואת זכריה "קנאה גדולה" (לציון וירושלים), ראה שיחות קודש תש"ל כרך א' עמ' 484 (כאן בתרגום חופשי) "השייכות של עניין זה ליום זה מסתמא יראו אחר-כך"].

כך כתב הרבי לרא"ח גליצנשטיין בכ"ח תשרי תשט"ו (אגרות-קודש כרך יו"ד עמ' כז).

מה-שכתב על-דבר פרסום לקוטים מהשיחות שלי בהתוועדויות דשנים האחרונות הרי בטח יוסיף בזה שזהו 1) העתקה [=תרגום], ו-2) על-פי רשימת השומעים.

כחודשיים לאחר מכן, בג' טבת תשט"ו (שם עמ' קצג), מביע הרבי את צערו על שבכתב-עת מסויים "נדפסה רשימה ממה שנדבר כאן בהתוועדות, וחבל אשר יש שם עירוב [=ערבוב] עניינים ואי-דיוק בהעתקה [=בתרגום] ובסדר הדברים במידה גדולה".

וכך כותב הרב ישראל לייבוב להרה"ח ר' טוביה בלוי בחורף תשכ"ד ('מקדש מלך' כרך ד' עמ' תצח): "..תנאי-כפול של כ"ק אדמו"ר שליט"א שאמר בנוגע לתרגום שיחותיו ד'תוכן ענינים' שהמתרגם יעיין במראי-מקומות (קודם התרגום) ובאם-לאו אז איני מסכים...".

ובמענה מהרבי ('היכל מנחם' כרך ג' עמ' רג) במענה להצעה שהיות "וישנם... שאינם מבינים שיחות כ"ק אד"ש באידיש, לתרגם שיחות... דשנה זו ללשון- הקודש... האם ראוי ונכון הדבר":

ראוי ונכון הדבר באם יהיה מתרגם ראוי ונכון.

אחד הדברים שהרבי ביקש במכתב כ' סיון תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' שמג):

בהנוגע להעתקה [=תרגום] שלא תהא מילולית, וכמו שכתבתי בזה כמה וכמה פעמים.

וכבר נזכר עניין זה בכ' אדר תשט"ו (שם כרך יו"ד עמ' שצ"ז):

מה שכותב אודות הדפסת שיחה, הרי כבר כתבתי לו שבהגדרות מסוימות [=בתנאים מסויימים] היינו שתהיה העתקה [=תרגום] בסגנון שוטף, ובהשמטת כפילות דברים (המוכרחות בעת [=אמירת] השיחה מפני ביאת פנים חדשות וכיוצא בזה) ובהודעה [=הדגשה] שזוהי העתקה חפשית ובלתי מוגה כדאי ונכון הדבר.

ביתר פירוט והרחבה כתב הרבי בד' טבת תשט"ו (שם עמ' קצו):

ראיתי באחד הקטעים ממכתבי-עת הדפסת אחת השיחות שלי, וחבל אשר לא נרשם שזהו העתקה מאידית [=תרגום מאידיש] ואינה מוגה על-ידי, ומכאן ולהבא הנה יש לשים לב לזה, שאינו דומה דברים הנאמרים והאופן שבאים אחר כך בכתב, שבכתב ועל אחת כמה וכמה בדפוס יש להשמיט כפילת העניינים (אף שבעל-פה כופלים לחזק הענין או שבאים פנים חדשות וכיוצא בזה).

לגבי נושאים תורניים ממש מדגיש הרבי בשנת תשל"ג (היכל מנחם כרך א' עמ' קד):

בשמי – לא ידפיסו רק זה שבאתי על החתום – ולא על-פי השמועה – או שעל כל פנים ברור שהגהתי בעצמי.

וראה מה שציין הרבי בכתב יד קדשו בהערתו לאחת השיחות (מבוא ל'תורת מנחם – אגרות מלך' עמ' 52):

העתקה מילולית ועד כדי לשינוי הפשט!!

על 'לקוטי שיחות' בלשון הקודש

בשנת תשכ"ה התפרסם בספר השנה ('שנה בשנה') של היכל שלמה מאמר בעניין ספירת העומר, שתוכנו היה זהה למסקנת הרבי בנושא, ב'לקוטי שיחות'.

 באיגרת (מיום ועש"ק פ' כי תשא תשכ"ה) אל הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין, אישר הרבי את קבלת הספר וציין בעניין המאמר "ונהנתי". אולם הביע גם את פליאתו "וכנראה שאין... ממציאים לכבוד-תורתו את החוברות שמוציאים-לאור שבהם גם על-דבר הנ"ל". הכוונה היתה לתוכן-עניינים – חוברות משיחותיו – שתורגמו אז והופצו בארץ הקודש.

באותו חורף כתב הרבי להרה"ח ר' טוביה שי' בלוי:

יש לתרגם גם לקו"ש ס"א [=לקוטי שיחות ספר א'] וכו', ובלבד שלא יהיה תרגום מילולי וכו' וכו'.

השיחות שבביטאון-חב"ד במחזור הראשון הוגהו על-ידי הרבי, כפי שמשתמע גם מהמכתבים דלהלן:

"ומובן שחדש תשרי והימים שלפניו ושלאחריו אין הזמן גרמא לעבור על העתק שיחות הנ"ל", כתב הרבי בכ"ה מרחשון תשי"ח (אגרות קודש כרך טז עמ' צב), לגבי השיחות של תשרי תשי"ז.

ובי"ז אדר שני תשי"ז (שם כרך יד עמ' תקד), כתב:

השיחות המתורגמות עד עמוד פ"א נתקבל[ו] ועדיין לא היה הזמן לעיין בהם כדבעי.

בין 'מוגה' ל'בלתי מוגה'

לסיום רשימה זו נביא מדברים שסיפר הרה"ג הרה"ח ר' יהודה לייב שפירא, ראש ישיבה גדולה מיאמי רבתי פלורידה, שהיה אחד החוזרים ומחברי ה"ועד להפצת שיחות" בשנים ראשונות:

א. בין השנים תשכ"ב–תשכ"ו ההנחות לא נרשמו במדוייק (כל-כך) כי הרה"ח ר' יואל כהן היה שקוע רובו ככולו בעריכת 'ספר הערכים', וההנחות נרשמו על-ידי בחורים.

ב. גם הכיתוב 'בלתי מוגה' נעשה בהוראת הרבי.

ג. מאמרים של הרבי לא היו נדפסים שנים רבות (גם בתור 'בלתי מוגה'). בשבת קודש פרשת משפטים תשכ"ו אמר הרבי מאמר, ומאמר זה הודפס. ומעשה שהיה כך היה:

התמים נתן שי' וולף (כיום מנהל תלמוד-תורה חב"ד בנחלת-הר-חב"ד) דחף ותבע שמוכרחים להדפיסו. ישבו אפוא התמימים יהודה לייב שפירא ואברהם גערליצקי בבית המדרש קארעסטירער והכינו ה'הנחה' לדפוס, ולשבת קודש שלאחר מכן נדפס המאמר. הם גם התווכחו בינם לבין עצמם אם לרשום 'הנחה בלתי מוגה' בלבד, כפי שהביע דעתו ר' נתן וולף, ור' י"ל שפירא טען שדבר זה באחריותו של ר' יואל כהן, או "הנחת הת'[מימים] בלתי מוגה". כך או כך נדפס לבסוף המאמר על גבי עמודים כחולים (מימיוגראף) ויצא לאור.

שבוע אחר כך דחף ר' נתן וולף שוב שידפיסו את השיחה משבת-קודש פרשת משפטים. הלחץ הועיל, והפעם הוצב בחור שמכר את ההנחות ב–25 סענט, וגם הפעם הודפסו השיחות בכחול. התוועדות שבת קודש פרשת ויקהל-פקודי נדפסה כבר בשחור ('גסטטנר'), אף היא בזכות הדחיפה של ר' נתן (נותקע) שי' וולף.

ד. הרבי קבע את צורת הדפסה, ש'מוגה' יודפס בשני טורים ו'בלתי מוגה' בטור אחד.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)