שאלה: האם מותר להשכים לפני תחילת הצום כדי לאכול או לשתות?
תשובה: התעניות המקוריות שגזרו הנביאים לאחר חורבן בית-המקדש הראשון נתקנו במתכונת דומה ליום-הכיפורים ותשעה באב – הן התחילו בערב ונכללו בהן גם איסורי רחצה, נעילת נעלי-עור וכו'. לאחר חורבן בית-המקדש השני נתלה חיוב התעניות ברצונם של ישראל, והסכים רוב עם-ישראל להתענות בצומות אלו מהבוקר בלבד, ושלא לאסור רחצה וכו', חוץ מבתשעה באב, שהוכפלו בו הצרות.
למעשה, התענית מתחילה מ'עלות השחר' (בעשרה בטבת השנה בתל-אביב: לדעת אדמו"ר הזקן, לפי הרב נאה - 4:29; לדעת הרמב"ם - 5:17). מי שנשאר ער בלילה, מותר לו לאכול ולשתות עד אז. העומד לישון בלילה ורצונו להשכים לאכול, יאמר קודם השינה שהוא מתנה שיהיה רשאי לאכול בהשכמתו עד תחילת התענית (בהתניה לאכילה נכללת גם שתייה, אבל בהתניה לשתייה אינה נכללת אכילה). מי שרגיל לשתות בבוקר, או הצמא ביותר, מותר לו לשתות גם אם לא התנה, אבל אכילה, ואפילו טעימה, אסורה למי שלא התנה מראש.
כבכל יום יש לומר קודם האכילה או השתייה את ברכות השחר, וגברים חייבים גם לקרוא קריאת שמע.
האכילה והשתייה המותרות ללא הגבלת כמות היא אכילת פירות ושתיית משקאות (שאינם משכרים). לחם או מזונות אסור לאכול יותר מ'כביצה' (54 סמ"ק), אלא אם כן התחלת האכילה הייתה יותר מחצי שעה לפני עלות השחר.
שטיפת הפה מותרת תמיד עד עלות השחר (בתענית יחיד – אפילו לאחר מכן, ובלבד שייזהר לפלוט את המים).
מקורות: טור וב"י או"ח סי' תקנ. שו"ע סי' תקסד ס"א וסי' תקסז ס"ג, נו"כ, ופסקי תשובות. וראה מג"א סי' פט ס"ק יד, ואג"ק ח"ג עמ' עה. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
