חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:36 זריחה: 6:26 ט"ז בכסליו התשפ"א, 2/12/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

כקטן כגדול
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 861 - כל המדורים ברצף
"לחיות" עם החידוש שמתן-תורה פעל
גילוי האוצרות הכמוסים כהכנה להתגלות פנימיות התורה
כקטן כגדול
פרשת יתרו
הלכות ומנהגי חב"ד

איגרת נדירה ובה הרבי שב ומפציר להוציא-לאור מהדורה מושלמת של התלמוד הירושלמי * מהן התוצאות ל"משתחרר" משיעור תורה? * הפצת חסידות מכתבי רבותינו המוגהים, ולא משיחות שאינן מוגהות * מהו ההסבר לציון מקור הדברים כשמדובר ברס"ג? * מענה חד משמעי באשר לגיוס בנות לצבא, ומה מוצע כתחליף למי שרוצה לשרת את המולדת? * רשימת השלמות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הדפסת הירושלמי בהידור – צורך וזכות!

בגיליונות תתכה-ו, ותתכח עסקנו בתלמוד הירושלמי. איגרת מיוחדת, נדירה למדיי באריכותה ובהתבטאויות שבה, כתב הרבי בכ"ה בטבת תשל"ב (אגרות קודש כרך ז"ך עמ' שח-שי) אל "כבוד האחים הנכבדים העוסקים בצרכי-ציבור משכילים על דבר טוב ומזכי הרבים מר מיכל יהושע ומר שמואל שיחיו שולזינגר", בעלי הוצאה לאור. במכתב אישר הרבי את קבלת 'סידור דרך החיים עבודת ישראל' בשני כרכים (נ.י. תשל"א), והוסיף:

שזה נותן לי התקוה שלמרות ההפסק יחזירו עטרה ליושנה, כוונתי למסורת בית הדפוס שלהם שיהיה באופן של "עוסק במלאכת הקודש", זאת אומרת, להמשיך להדפיס ולהוציא-לאור ספרי קודש, וליתר דיוק בביאור תורתנו תורת חיים תורת אמת,

הרבי ממשיך ומבהיר את כוונתו:

במיוחד להוציא-לאור תלמוד הירושלמי, שיש בזה הכרח הן מצד הרבים, קהל הלומדים, והן מצדם ולזכותם.

ולהוציא לאור בהידור על-דרך שהוציאו-לאור הרמב"ם והש"ס בבלי וכו', ובהידור פנימי – בתוספת הערות והארות של גדולי-ישראל, נוסף על ההידור החיצוני שגם זה מהוראת תורתנו תורת חיים.

כאן הוסיף הרבי שורת ספרים שהדפיסו בהידור ("תורה שבכתב, נ"ך מקראות גדולות, תלמוד בבלי .. רמב"ם, שולחן ערוך יורה דעה וכו'"), אולם על התלמוד הירושלמי דילגו!

אמנם האחים שולזינגר הדפיסו מהדורת תלמוד ירושלמי צילום דפוס קראטאשין, אך הרבי היה סבור שמהדורה זו אינה שימושית דיה ללומדי הירושלמי והיא מדעית בלבד ("שדפוס זה יש לו ערך יותר בבחינה ביבליוגרפית, או לכל היותר בתור השוואה עם הדפוסים שלאחריו בשינוי הנוסחאות וכדומה"), "אבל בוודאי שבתור ספר לימוד לכל איש מעוניין בתורת ה' ללמדה וללמדה, הרי כל הדפוסים שלאחריו עולים על הנ"ל על-ידי המפרשים והביאורים שנתוספו בהם, ועד לדפוס וילנא עם כל ההוספות".

הרבי ממשיך ומפרט אשר עיקר כוונתו בנאמר-לעיל הוא לכל ההוספות, ומציע ("ואולי אפשר") לצרף גם כן במילואו 1) פירוש "אהבת ציון וירושלים" להרב בער ראטנער, ירושלים תשכ"ז, וכן 2) שערי תורת ארץ-ישראל (כולל פירושים והגהות על הירושלמי) מאת הרב זאב וואלף רבינוביץ ז"ל (שיצא לאור ע"י בנו יצחק רבינוביץ) בירושלים ה'ש"ת.

הרבי ממשיך וכותב:

על הספק שאפשר תועיל בקשתי עוד-הפעם בנוגע לההוצאה-לאור דהירושלמי, הנני כופל בקשתי עוד-הפעם ויש לי הברייטקייט לבקש בזה, כיון שלדעתי ברורה הרי זה זכות הרבים והכרח הרבים, ובפרט בשנים הכי אחרונות – שהוסיפו בלימוד תלמוד ש"ס זה.

ויהי רצון – מסיים הרבי את תוקף האיגרת – שאתבשר טוב אשר נגשו בפועל לההוצאה-לאור דהנזכר-לעיל ובזריזות המתאימה לגודל המפעל ותוכנו, ואין לך דבר העומד בפני הרצון, וזכות הרבים מסייעתם.

בכבוד ובברכה בכלל, בברכת הצלחה בהאמור במיוחד מתוך בריאות הנכונה.

חתימת יד קדשו.

לא הסתפק הרבי בכך, וב"נ.ב." הוסיף להעיר הערות על הספרים שקיבל, אך בסיומם כתב:

יש עוד להוסיף על דבר זה, אבל כיון שתקוותי שסוף-סוף יוציאו לאור את הירושלמי הרי לא זו הדרך כלל להאריך בפרטים שאין בהם כדי להוסיף ביחס טוב לבקשתי והפצרתי האמורה.

שלוח המכתב מהיר דחוף – בכדי להדגיש ביתר שאת עד כמה הנני מחשיב ענין ההוצאה–לאור דהירושלמי שגם הוא מהיר דחוף, ויפה שעה אחת קודם.

ניצול הזמן תלוי בסייעתא דשמיא

מהראוי להביא את הדברים הבאים כתוספת לנושא שיעורי תורה, שבו עסקנו בכמה גיליונות. כותב הרבי בכ' טבת תשי"ז (אגרות קודש עמ' רפח-ט):

במענה על מכתבו מ 12/16 בו כותב אשר מפני שעמוס הוא בלימודים שומר רק על שיעור דחומש עם פירוש רש"י אבל אינו שומר שיעור תהילים חודשי וכן השיעור בתניא, ומבקש אם אפשר לשחררו משני השיעורים האחרונים.

ותמהני עליו כי אין שמירת השיעורים לטובת מי שהוא אחר אלא לטובתו הוא, וככל עניני תורה ומצוה שהם לטובת אדם הלומד ומקיים המצוה, ומזה מובן ששחרור משמירת השיעורים "משחרר" גם כן מתוצאות הטובות הבאות על-ידי שיעורים אלו.

וממשיך שם:

ובמה שכתב אודות קוצר הזמן, ניצול הזמן תלוי כשאר ענייני האדם בהצלחה וסיוע מלמעלה, וכנראה במוחש אשר לפעמים נקלטות הסברות וענינים הנלמדים בקל וטוב ולפעמים צריכים יגיעה רבה וריבוי זמן, וגם לאחרי זה אין ההבנה ברורה כדי צרכה, אף שהמדובר הוא באדם אחד, אלא שבזמנים שונים. וסגולת כל מצוה (והשיעורים בכלל זה) כמאמר המשנה מצוה גוררת מצוה, זאת אומרת שעל-ידי קיומה בנקל יותר לקיים מצוה אחרת, שבזה גם כן שבנקל יותר להבין ענינים הנלמדים ובטוב, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.

ייסוד "ועד להפצת שיחות"

גיליונות תתמט-תתנ הוקדשו לתורתו של הרבי ולהנחות בלתי מוגהות. בחודש ניסן תשכ"ז כתב הרבי אל השד"ר מו"ה בן ציון שם-טוב (אגרות קודש כרך כד עמ' שכו – במקור יש השמטות וטעויות-דפוס, ונדפס כאן מחדש עם הוספה):

אין לייסד משרד כי ישנם די והותר. להפיץ השיחות שאינן מוגהות ומחוץ לת[למידי] תו[מכי] ת[מימים], יכולות השגיאות שייחס[ו]ם אלי למרות כל ההצהרות [בנוסח אחר: ההזהרות] בזה – להביא לתוצאות בלתי רצויות, ודי-למבין. מה-שאין-כן לספרי רבותינו שמוציאם לאור שנוסף על קדושתם ואמיתתם באמת לאמיתו שזהו סוף-סוף העיקר הרי הם גם מוגהים וכו'. ועל-דרך-זה בנוגע להג"ה על-דבר השמועסן [=שיחות לנוער], טאלקס, אידישע היים וכו'.

בעקבות זאת כתב הרב שם-טוב מה שאמר לו הרב חודוקוב שי' שהעיקר תלוי באדם הלומד, ואם הלומד הוא אחראי וכו' הרי אפשא וכו' (ועוד פרטים נוספים), ועל כך השיב לו הרבי:

אזכיר-על-הציון בכל-הנזכר-לעיל.

הבעש"ט ורבי סעדיה גאון

בגליון תתלט פרסמנו רשימה חלקית על רבי סעדיה גאון. הנה הוספה חשובה:

במאמר חסידות דיבור-המתחיל "הוא אהרן ומשה" משנת תשד"מ (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמ' 769) הובאו דברי הבעש"ט בשם הרב סעדיה גאון, כי עיקר בריאת האדם בעולם הזה הוא לשבר את המידות הטבעיות שלו.

והרבי העיר:

והוא דבר פלא שלא מצינו דוגמתו בחסידות, דבדרך כלל אין רגילים בחסידות לציין מקורות הדברים (דבר בשם אומרו), ורק במקומות אחדים מציינים מקור הדברים, ובעיקר מובאים כמה דברים בשם הרס"ג. ואולי יש לקשר זה עם המובא בכמה מקומות (ועדיין לא מצאתי מקורו) שהבעל שם טוב היה גלגול הרס"ג.

רבי עקיבא ותורת הלחימה

את גליון תתמג הקדשנו ל"התנא האלוקי רבי עקיבא".

ב'מאמר מוסגר' ציין הרבי במכתב משנת תשמ"ב, לרב שטען נגד שימוש במונחים צבאיים במבצע ארגון "צבאות השם" ('מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 229):

עם כל ההדגשה על הצורך לשים קץ למלחמות, התורה (מלשון הוראה) מספקת הדרכה גם במצבים שבהם נחוצה פעילות צבאית, וקובעת את הלכות הלחימה, כפי שאתה בוודאי יודע. ויובהר בזה: פרסומו של רבי עקיבא נעוץ בתרומה הרוחנית שלו, אבל היה זמן שבו הוא מצא לנכון להיות "נושא כליו של בר כוכבא", כפי שהרמב"ם מציין בספר ההלכה שלו (הלכות מלכים פי"א ה"ב).

לכבות שריפה – בנפט!...

בנושא גיוס בנות לצבא עסקנו בגיליון תתל"ח. הנה כמה השלמות:

"במענה לשאלותיו" – כותב הרבי ליהודי בז' שבט תשכ"ד (אגרות קודש כרך כג עמ' פט-צ):

בנוגע לבתו תי' – הרי דתיות פטורות מגיוס (על-פי מה שנאמר דברים כב,ה ["לא יהיה כלי גבר על אשה.. כי תועבת ה' אלוקיך כל עושה אלה"]. שם כג, י ["כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע" (וברש"י: שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, וראה משכיל לדוד)]. טו ["כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך"]).

והאומרות שאף-על-פי-כן כיון שרוצות הן לעזור לארצנו הקדושה – לכן תתגייסנה, הנה על-פי מה-שנאמר כנזכר לעיל – הוא בדוגמת הרוצה לכבות שריפה, רחמנא-ליצלן, על-ידי שפיכת נפט, מכיון שגם זה ...נוזל כמים. ודי למבין.

דברי הסברה בהירים עוד יותר כתב הרבי בשנת תשח"י במכתב המתפרסם כאן (מתוך 'אגרות ומענות' הרליג עמ' 24):

ב"ה, כ' שבט תשי"ח

ברוקלין, שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ג שבט, בו כותב ראשי פרקים מאשר עבר עליו וביחוד בהנוגע לבתו הבכורה נחמה תחי'.

ומובן וגם פשוט אשר על בת ישראל, שכל אחת מהן מכונה בשם בת שרה רבקה רחל ולאה, עליה נאמר כל כבודה בת מלך פנימה, זאת אומרת שככל התלוי בו ובאלו שיכולים להשפיע עליה יש להשתדל שתסתדר באופן הכי מתאים מהנקודה דכבודה פנימה,

ופשיטא שאין אפשרי להיות היפך דיני תורתנו תורת חיים, וכיון שכל בני-ישראל הם קומה אחת שלימה וערבים זה בזה, הרי באם באמת רוצה לשרת ולהביא טובה לעמנו בני-ישראל הן ברוחניות והן בגשמיות, עליה להתנהג ולסדר חייה דווקא באופן האמור כי כל עבירה על ציווי התורה הרי זה היזק והירוס לא רק להעובר עבירה, אלא לכל העם כולו,

ומה שישנן טועים והולכים בדרך הפכית מפני שנדמה להם שמביאים הם תועלת לעצמם או גם לזולתם על-ידי עברם על חוקי התורה, זהו בדוגמת דבר העובד עבודה בשבת ויום הכיפורים, עבודה כזו שבימות החול מביאה היא תועלת, ואומר בשכלו (שכל הבהמי של היצר הרע שבו), שכיון שעבודה זו מועלת בימות החול, אין סיבה לומר שלא תביא תועלת באם עושים אותה בשבת ויום הכיפורים, וגילה לנו בורא עולם ומנהיגו, אשר חילול שבת ויום הכיפורים, מזיק את האדם העושה כן ומזיק את כל העם כולו, ולו היתה יד ישראל תקיפה, צריך היה למנוע איש הישראלי מלחלל את השבת – כמו שמונעים את האדם הרוצה לאבד את עצמו לדעת רחמנא-ליצלן.

ועל דרך זו היא כל עבירה איזה שתהיה, שאפילו אם בעיני בשר ובהנוגע לנכרים יש בזה תועלת, הרי בנוגע לבני-ישראל מה שהוא היפך התורה לא לבד שאין בזה תועלת אלא שמביא גם היזק וחורבן ברור, ואם באמת – כנ"ל – חפצה בתו תחיה לשרת את ארץ מולדתה ולהביא טובה לעם-ישראל כולו ולא חס-ושלום להרע לו, תעזוב לגמרי את הרעיון דלהתגייס בצבא, אשר אסור הוא על-פי התורה וכמבואר בפוסקים, ותוכל להתעסק בשטח החינוך על טהרת הקדש וכיוצא-בזה או בענייני בית, וכמה דרכים לבת-ישראל להתנהג על-פי התורה ולהיות מאושרה באמת וביחד עם זה לעשות חלקה לטובת עם-ישראל כולו.

מובן שיכול הוא להראות מכתבי גם לבתו תחיה ויהי רצון שיוכל לבשר טוב בתוכנו ובקרוב ממש.

לגדור פרצות

ומעניין לעניין – בנושא שירות לאומי לבנות דתיות:

בביטאון אור ישראל (מאנסי נ.י. תשרי תשע"א) התפרסם צילום מכתבם של חברי בית דין צדק של העדה החרדית, עליו חתומים הגאונים רבי דוד הלוי יונגרייז ורבי יצחק יעקב ויס זצ"ל, שפנו לרבי בדברים הבאים (שם עמ' ח-ט):

פ[ה] עי[ר] הק[ודש] ירושלים ת"ו יום כט לחודש אייר תשל"א הו[ד] כ[בוד] ק[דושת] הגאון הצדיק האדמו"ר המפורסם בפעליו הכבירים להצלתן של ישראל בר[וחניות] וג[שמיות] כ[בוד] ק[דושת] ש[בת] ת[חכמוני] רבי מנחם מענדל שנייאורסאן מליובאוויטש

אח[רי] ד[רישת] ש[לום] ת[ורתו] הדר[ת] ג[אונו] ה[רמה] כ"ק שליט"א בהדרת הכבוד

כאשר גזירת שרות לאומי מרחפת על כלל-ישראל בא[רץ] הק[ודש], ושוב הביאו הגזירה הנ"ל על שולחנם, וברצונם לבצע זאת בכל מחיר ח[ס] ו[שלום].

והגזירה הנ"ל היא גזירת כליה לטהרת ישראל ח[ס] ו[שלום], שלא הי[תה] כזאת מיום היות ישראל לגוי.

ע[ל] כ[ן] בקשתנו מכ"ק הדרג"ה שליט"א אנא לעשות כל מה שביכולתכם לביטולה שלא תגיע ח[ס] ו[שלום] גזירת שמד זו לפועל ח"ו.

עתירתינו מלפני אבינו שבשמים שיתן בלב האחראים שלא יעשו כזאת ח"ו.

הכ[ותבים] וח[ותמים] בהדרת הכבוד מול הוכ"ק שליט"א בצפיה לרחמי שמים המרובים. הבד"ץ דפעיה"ק ת"ו.

נאם דוד הלוי יונגרייז אב"ד

נאם יצחק יעקב ווייס סגן ראב"ד

בתגובה כתב להם הרבי (נדפס באגרות קודש כרך ז"ך עמ' קעח):

כבוד הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א צמ"ס יושבי על מדין

חברי בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים

בירושלים עיה"ק תובב"א

שלום וברכה!

מאשר אני קבלת מכתבם מכ"ט באייר.

והנה האיש המאיים בגזירה עליה כותבים – היה לא תהיה – לא נפגשתי עמו, אבל לדעתי אין נפקא-מינה כל-כך, כי השפעה ממשית עליו ועל חבריו אפשר להפעיל רק על-ידי לחץ ורעש של הציבור, על-ידי עתונות מודעות וכרוזים עצרת עם וכיוצא בזה, והלוואי שעל כל פנים זה יצליח.

ויהי רצון מהשם יתברך הגודר פרצות עמו ישראל שיחוס וירחם על שארית הפליטה, בפרט בדורנו דור יתום זה, ובחסד וברחמים יגדור כל הפרצות ויערה רוח ממרום על כל אחד ואחת מאחינו בני-ישראל בכל מקום שהם ללכת בדרך התורה והמצוה בחיי היום-יום, וימהר קץ גלותנו חושך כפול ומכופל, בקרוב ממש על-ידי משיח צדקנו יבוא ויגאלנו קוממיות לארצנו.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)