רבי נחום מצ'רנוביל ערך בצעירותו גלות ונדד ממקום למקום כאחד הקבצנים. פעם אחת נקלע לחתונה בעיירה אחת. בתום הסעודה התברר כי נעלמה כף של כסף, ובעל-הבית חשד בו שהוא הגנב. הוא דרש ממנו לשלם את מחיר הכף או לבוא לדין-תורה אצל הרב.
השיב רבי נחום שהוא נקי מעוון, אבל אם בעל-הבית אינו מאמין לו – הוא מוכן לשלם בעבור הכף ובלבד שלא יתבע אותו לדין.
בעוד הם מדברים הודיעו לבעל-הבית כי הכף נמצאה. עכשיו הבין כי ה'קבצן' אינו אדם פשוט, ושאלו מדוע היה מוכן לשלם ובלבד שלא לעמוד לדין. השיב רבי נחום: "המשנה אומרת שכאשר בעלי-דין עומדים לפני הרב 'יהיו בעיניך כרשעים'. לא רציתי אפוא להימצא במצב שעל-פי תורה הרב חייב להביט בי כעל רשע".
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
