זהב, כסף, נחושת
"וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם, זהב וכסף ונחושת" (שמות כה,ג). 'זהב' – כנגד המשכן שעשה משה רבנו, שהיה חביב על הקב"ה כזהב. 'כסף' זה מקדש ראשון שבנאו שלמה, שכתוב בו "אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה". ו'נחושת' זה בית-המקדש השני, שכבר היו חסרים בו חמישה דברים: ארון, כפורת, כרובים, אש ורוח-הקודש.
(ילקוט שמעוני)
המקדש הפרטי שלם
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה,ח). כשם שמקום המקדש נשאר בקדושתו גם בזמן הגלות, כמאמר חז"ל (שמות-רבה פרשה ד) "לעולם אין השכינה זזה מכותל המערבי", שכן החורבן היה בבית בלבד – כך ב'מקדש' הפרטי שבכל אחד ואחד מישראל. היסוד שלם, זך וטהור, וכל עניין השממה הרוחנית שיש לעיתים בישראל הוא רק ב'בניין' של המקדש הפרטי.
(היום-יום)
לזכות את ישראל
"מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי" (שמות כה,ב). את המשכן יכלו להקים גם שלושה או חמישה אנשים, אבל הקב"ה רצה שבבניין משכן ה' ישתתפו כל ישראל, האנשים והנשים, בלי יוצא מן הכלל.
(לקוטי דיבורים)
התורה קדמה
"ועשו ארון עצי שטים" (שמות כה,י). מה התורה קדמה לכל מעשי בראשית, כך במעשה המשכן הקדים את הארון לכל הכלים. ומה האור שקדם לכל מעשי בראשית, אף במשכן – התורה, שנקראת אור, קדמו מעשיה לכל הכלים.
(שמות רבה)
דרך-ארץ
"ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים" (שמות כו,טו). לימד הקב"ה דרך-ארץ לדורות הבאים, שאם יבקש אדם לבנות ביתו על-ידי אילן עושה פירות, אומרים לו: ומה מלך מלכי המלכים, שהכול שלו, שאמר לעשות משכן, אמר שלא לקחת אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם על-אחת-כמה-וכמה.
(שמות רבה)
מקום משכנו של הקב"ה
שאלו את רבי מנחם-מנדל מקוצק: היכן מקום משכנו של הקב"ה? וענה: בכל מקום שאליו מכניסים אותו. זהו שנאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – אם פנימיות האדם מלאה אהבת ה' ויראתו, הקב"ה שוכן בתוכו ממש.
(נחלת חמישה)
בכוח כל אחד ואחד
כשם שבמקדש הגשמי היה בכוחו וביכולתו של כל אחד ואחד מישראל לעשות מקדש לעצמותו יתברך, כך גם במקדש הרוחני שבתוך כל יהודי ביכולתו לעשות שעצמותו יתברך תשרה בו.
(ספר המאמרים תרפ"ה)
ראייה באלוקות
בבית-המקדש הייתה הכרה והרגשה באלוקות בבחינת ראייה ממש. לכן המקדש היה כעולם אחר ממש. מי שנכנס לתוכו תפס והרגיש אלוקות בדרך 'פשיטות' ולא בדרך 'התחדשות'.
(ספר המאמרים תער"ב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
