דעתו של הרבי אינה נוחה מסיום הלימודים בשעה מוקדמת * תובע מהמורים הסמכה והשתלמויות; מטיל עליהם אחריות לרמת לימודים גבוהה ואווירה תואמת, ומעוררם לעשיית תשובה בנדון * לקט נבחר ומרתק של הוראות והדרכות בחינוך, וגם מענות לשאלות כגון: מה התנאי למעבר בחור ללימוד בישיבה אחרת בחו"ל, והאם להעדיף גן מסודר, שאינו חסידי, על גן חסידי לא מאורגן
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
צינור לברכות ה'
בי"א ניסן תשי"א ("ה'תיש"א") כתב הרבי להרה"ח ר' לייב כהן בכתב-יד-קדשו:
מכתביו בעתם נתקבלו, ונהנתי מעבודתו בחנוך על טהרת הקודש. – הזכרתיו על הציון הק[דוש], ובטח תהי[ה] עבודתו זו הצינור להמשיך לו ולכ[ל] ב[ני] ב[יתו] שי' את המצטרך להם בג[שמיות] ור[וחניות].
נוסח אחיד במוסד
בח' שבט תשג"ה כותב הרבי לר"מ העכט בעניין נוסח התפילה במוסדות לילדים שאינם מבתים חב"דיים, שאם כי הנוסח הקבוע בישיבה הוא נוסח האר"י, אין לכפותו כשמדובר מחוץ לכותלי המוסד:
במענה על מכתבו מיום ג' [=פרשת] בא, נראה לנו כי אי-אפשר לישיבה בעת הלימוד [=להשתמש ב]סידורים מנוסחאות שונות, אלא יש לאח[ו]ז בנוסח אחד – ובישיבה זו כמובן נוסח האר"י – אבל יחד עם זה אין לנהל שום תעמולה שתלמידים יחליפו את נוסח הורם בנוסח אר"י.
וכאשר יסבירו לאב, כי במוסד חינוך אי-אפשר כלל וכלל לערבב את דעת התלמידים בנוסחאות שונים. וכי הנוסח של אר"י, אשר הוא נוסח מבורר ומזוקק ולא יזיק לו מה שמתפלל בו בישיבה, בטח תנוח דעתו, בעזרת ה'.
[והשווה: שיחת י"ט כסלו תשד"מ, בעניין הוראת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשלוחי מרוקו; ובכמה-מקומות].
להחדיר רוח של יראת שמים
דברים נוקבים כתב הרבי בא' דראש-חודש טבת תשי"ג, לאחד המחנכים החסידיים במוסד חב"די באחת מערי השדה בארצות-הברית:
מתקבלות אלי ידיעות לא טובות על דבר גובה [=רמת] הלימודים בהכיתות השונות בישיבתם... אשר אף אם בשאר הענינים יש לומר שהאשמים הם שניים, הן האדם המתעסק בזה והן ההנהלה, הנה בהנוגע לידיעות התלמידים והתלמידות, כל העניין תלוי בהמורה והמלמד. ואחריותם הוא לא כלפי המנהל אלא כלפי אבינו שבשמים, ושלוחו, הממוצע המחבר, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר המייסד ומנהל הישיבה. והמסקנה מזה הרי אינה צריכה פירוש וביאור, ומספיק גם התבוננות קלה ולשעה קלה. ומטובו למסור זה גם לחביריו.
ויהי רצון מהשם יתברך אשר, על-דרך המבואר בזהר, שבשעתא חדא ביומא חדא וברגעא חדא אפשר לעשות תשובה, הרי גם בזה תהיה האתהפכא שלהם מן הקצה אל הקצה בתכלית. ומיום זה ולהבא יחדירו בתלמידיהם ותלמידותיהם שקידה והתמדה בתלמוד תורה ורוח של יראת שמים. ומובן מעצמו שההתחלה צריכה להיות מהמשפיע, ודי-למבין...
מדוע מסיימים הלימודים בשעה מוקדמת?
בש"פ נשא תשכ"ג יצא הרבי חוצץ כנגד הנוהג שהלימודים מסתיימים בשעה מוקדמת. וכה התבטא:
ויש להעיר בדרך אגב על אחד מהנוהגים במדינה זו – ארצות הברית – ואין איש שם על לב – שמסיימים את הלימוד עם התינוקות בשעה השלישית או הרביעית אחרי חצות היום, ולכל היותר – חצי שעה אחרי השעה הרביעית, בה בשעה שזהו דין מפורש בשולחן ערוך (ואין מי שחולק על זה) שלימוד התורה עם התינוקות צריך להיות גם ב(חלק מן ה) לילה, כנפסק בהלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק א הלכה יו"ד "מלמדי תינוקות מקרא כו' צריכים כו' כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה ולא יבטלו התינוקות כלל חוץ כו'.
מורה בעל הסמכה
לאחד ממחנכי אנ"ש כתב הרבי:
מובן שצריך להשתדל כפי האפשרי להיות בדרגה גבוה של מורה. ובפרט כפי כתבו, כמה אומרים שבחינות קלות הן.
וממשיך:
כן פלא לשאלתו בענין המפורש בשולחן-ערוך (עיין גם-כן הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק א) – שבמלמדים ענין המלמדות קודם לכל שאר ענינים ועסקנות שלהם – והלואי היה כל-אחד-ואחד מנצל זמנו הפנוי מהנ"ל אלא שיהיה ניצול לענינים הרצויים ובשתוף פעולה – ולא להיפכו – שאז היו כל עניני חב"ד באופן אחר לגמרי ובממדים גדולים שלא בערך העבודה עתה.
חשיבות השתלמות המורים
הנה קטע מתשובת הרבי בנוגע להשתלמות המורים ('ימי תמימים' כרך ד' עמ' 87):
כיון שמתחילים לדבר על-כל-פנים – שהמורה בבית-ספר חב"ד צריך-להיות מושלם [=בעל השתלמות] כו', אולי סוף-סוף יעשו משהו על-כל-פנים להשתלמות המורים דעתה שבבתי-ספר הרשת – שמשנה לשנה מתרבות התלונות והתביעות בזה, והרי לזה אין צורך כלל לבקר באוניברסיטה, ובמילא אין כל חשש – ורק צריך שמי שהוא יתענין בזה ברצינות ובעקביות ויתחיל במעשה בפועל בזה, ועד-עתה לא ידעתי אפילו מהזזה כל שהיא בענין!!
חינוך בגן חסידי
בוא"ו חשון תשכ"ז פנה יהודי לרבי בשאלה: "בנוגע לחינוך בתי יש לי בעיה... יש שני גני ילדים, אחד שמנוהל על-ידי ה'פריסטוויטש דזשואיש דיי סקול', ולמלמדים יש ניסיון, אבל הכיתות מעורבות; והשני הוא תחת קבוצת יהודיים חסידיים, על-ידי מלמדים שאין להם ניסיון, ונפתח רק לאחרונה, וממילא לא כל-כך מאורגן". שאלתו היא לאן לשלוח את בתו. על כך השיב לו הרבי:
מובן שחנוך בתו תחי' צ[ריך] ל[היות] בגן-ילדים החסידותי ולפלא הספק.
אם יתעסקו לשם שמים
כך ענה הרבי בקשר ל"הישיבה והתלמוד-תורה אשר בכפר חב"ד מיסודו והנהלתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אשר צדיק גוזר ופשיטא שהקב"ה מקיים" (לשון הפנייה במכתב):
ובודאי יהיה דידן נצח, ובלבד שהעוסקים בזה תהיה כוונתם לשם שמים. ואחכה לבשורות-טובות בעגלא דידן.
התמדה ללא תירוצים
בשנת תשי"ח שאל אחד מחשובי החסידים את הרבי אודות רעיון לשגר את בנו ללמוד בישיבת תומכי תמימים במונטריאול.
הרבי השיב כדלהלן:
במ[ה] שכ[ותב] ע[ל] ד[בר] בנו שי' וסברת נסיעתו בשנת תשי"ט ללמוד בתו[מכי] ת[מימים] דקאנאדא – ה[רי] ז[ה] תלוי באם ילמוד בהתמדה ושקידה הראויות וכו' בתו[מכי] ת[מימים] דצרפת עד אז.
כיוצא בזה נשאל הרבי בחורף תשי"ח על-ידי אֵם לבחור בגיל שש-עשרה, שלמד אז בישיבת חב"ד בלוד. הועלתה הצעה שבנה יעבור ללמוד בישיבת חב"ד בפאריז, והרב גורודצקי היה מי שביקש לסדר זאת עבורו. הרבי השיב:
רק באם מבטיחה בהחלט שילמוד שם לכ[ל] הפ[חות] שתי שנים ובהתמדה, ולא יתפשו שום תירוצים, לא שאין שם כיתה, חברים וכו'. ומובן שצריך מראש לסדר הויזה לשם שיוכל לשהות שם כל משך זמן זה. ובאם לא ירצה להיות בתו[מכי] ת[מימים] בפאריז אזי יחזור מפאריז לא[רץ] הק[ודש] ולא לכאן.
המשך לימודים – כהוראת הסמינר
והנה תשובה לתלמידה:
בקשר למקום המשך לימודי[ה] – תתייעץ ותעשה כהוראת הנהלת הסמינר.
"יום חינוך" בתל-אביב
לקראת סיום שנת תשל"ח כתב הרבי מכתב מיוחד למי ששימש כסגן ראש עירית תל-אביב שנים רבות, בקשר להכרזת העירייה אודות 'יום החינוך' (נדפס ב'כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 182-181):
ב"ה, ה' אלול ה'תשל"ח, ברוקלין , נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ רב פעלים וכו'
מר ח.מ. בסוק שי', סגן ראש עירית תל-אביב-יפו, ראש אגף החינוך
שלום וברכה!
בנועם נתקבל מכתבו מכ"ז באב.
ועל עיקר מכתבו באתי, אף שלא על הסדר, כיון שהוא ענין שהזמן גרמא, והוא מבצע הפעולות בקשר עם חינוך בני ובנות ישראל, בפרט בעיר ואם בישראל כת"א-יפו, שאם בכל השנה הזמן גרמא על אחת כמה וכמה לפני התחלת שנת הלימודים.
ושמחתי לקרוא במכתב כבודו על דבר תכנית הפעולות המיוחדות דהכרזת "יום חינוך" וכו', בצירוף משלוח חומר מתאים ("חומר" שתוכנו ומטרתו רוחניות אמיתית). ועל דרך הצחות כאן המקום לצטט פתגם מתורת רבנו הזקן בעל התניא והשולחן-ערוך – "דער אובערשטער גיט אידן גשמיות און אידן מאכן פון גשמיות רוחניות" [=הקב"ה נותן לבני-ישראל גשמיות ובני-ישראל עושים מגשמיות רוחניות].
ובודאי מ"יום חינוך" זה יוסיפו בפעילות האמורה בהתאם להציווי – שהוא גם נתינת כח – "מעלין בקדש", שהרי קביעת "יום חינוך" הוא על דרך "יום אשר עמדת בחורב" שהוא התחלת חינוך עם בני-ישראל מעת זמן מתן תורתנו, ובכל השנה זמן-מתן-תורתנו הוא, ויום זה מוסיף כח וחיות ומרץ בקבלת התורה ובלימוד התורה ובקיום מצותיה מדי יום ביומו במשך כל השנה כולה, ועל דרך זה הוא בנידון דידן.
ומיוסד על מאמר חכמינו ז"ל אשר נפש אחת מישראל היא עולם מלא, מובן שכדאית כל השתדלות אפילו בשביל ילד אחד או ילדה אחת, על אחת כמה וכמה שבודאי תוכתר פעולה האמורה בהצלחה ויכניסו כמה וכמה מבני ובנות ישראל לחנוך הכשר ויותר מזה, חינוך על טהרת הקודש. ולדכותיה דמר וכל המשתתפים בפעולה האמורה למותר להדגיש אשר יפה שעה אחת קודם.
ובעמדנו בימי חודש אלול, הכנה לשנה החדשה הרי בודאי אשר גם יוסיף בברכת ה' להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה כל א[חד] וא[חד] מהמשתתפים במבצע האמור עם ב[ני] ב[יתו] שיחיו.
בכבוד רב ובברכת הצלחה בכל האמור ובברכת שנה טובה ומתוקה למר ולבני ביתו שיחיו. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
