שאלה: מה השיעור ההכרחי של אכילת מצה שחייבים בה בליל-הסדר?
תשובה: למי שמתקשה לאכול מצה, הנה סדר החשיבות על-פי ההלכה, כדי לקיים את מצוות אכילת מצה ואת דיני ליל-הסדר:
א) מי שיכול לאכול רק 'כזית' אחד, יאכל זאת ב'כזית' הראשון בתחילת הסעודה, שמברכים עליו 'המוציא' ו'על אכילת מצה'.
ב) מי שיכול לאכול יותר, יאכל גם את ה'כזית' של ה'אפיקומן' בסימן 'צפון' (זכר לקרבן הפסח, שהיה נאכל על השובע), בסיום הסעודה, לפני ברכת המזון.
ג) מי שיכול לאכול יותר, יאכל גם את ה'כזית' בסימן 'כורך', עם המרור.
ד) מי שיכול לאכול יותר, יאכל בשעת אכילת ה'כזית' הראשון שני 'כזיתים': הראשון (מהמצה השלמה, העליונה) לברכת 'המוציא', והשני (מהמצה האמצעית, שאותה חצינו ב'יחץ') לברכת 'על אכילת מצה'.
ה) מי שיכול לאכול עוד, רצוי שיאכל בזמן אכילת ה'אפיקומן' שני 'כזיתים' - אחד זכר לקרבן הפסח, ואחד זכר למצה שהייתה נאכלת עם הקרבן (ככתוב: "על מצות ומרורים יאכלוהו").
שיעור כזית: מקובל לחשב את שיעור 'כזית' במצה ל-29 גרם, ובזה כלולים גם 2 גרם למה שנשאר בין השיניים. משקל זה הוא כשליש מצת-יד גדולה. יש מקום לומר, שהואיל ושיעור ה'כזית' הוא מידת נפח, הרי 29 סמ"ק במצת-יד, ללא דחיסה, על-פי מדידה מדוייקת, אינם שוקלים יותר מ-9 גרם (כעשירית מצת-יד גדולה). במקום הצורך יש לסמוך על זה, ובוודאי ב'כזיתים' שמדרבנן שאחרי ה'כזית' הראשון.
מקורות: שו"ע תעה,א; תעז,א ונו"כ. שו"ע אדמו"ר הזקן תעה,ג-ח.יז-יח. תעז,ג. הגש"פ עם 'לקוטי טעמים ומנהגים' לרבי מליובאוויטש, בסימנים: יחץ; מוציא-מצה; כורך; צפון. 'מידות ושיעורי תורה' פי"ז ס"ב. קובץ 'יגדיל תורה' נ"י חוברת סה סימן סד. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
