זינגר וערימות המצרכים. 'קניון החסד'

המקום: פסז' ליד 'קניון רוטשילד' המפואר במרכז ראשון-לציון. הזמן: יום חמישי, מוצאי תענית-אסתר. השעה: שבע וחצי בערב. ההתרחשות: יותר מאלף וחמש-מאות בני-אדם מעוטי-יכולת - אנשים, נשים ואפילו ילדים - עומדים דחוקים בתור המשתרך לאורך עשרות מטרים. הסיבה: חלוקה של עופות קפואים, ביצים, ירקות ושאר מצרכי-יסוד.

לא, איש לא התבלבל ולא החליט להקדים ביומיים את מצוות מתנות-לאביונים. העניין הוא שהמחזה המתואר אינו ייחודי למוצאי תענית-אסתר דווקא, אלא הוא מתחולל במקום מדי יום חמישי, כבר קרוב לשלוש שנים.

שאיפות אחרות

מאחורי היוזמה עומד בית-חב"ד בראשון-לציון, שהחל בפעולה יפה וצנועה של עזרה לנזקקים לקראת שבת. העניין קיבל תנופה אדירה עם כניסתו לתמונה של רונן זינגר, איש-עסקים צעיר ונמרץ, בן העיר. זינגר פיתח את מפעל החסד לממדיו הנוכחיים, מיסד אותו ואף העניק לו את השם המפתיע (אולי בהשראת הבניין הצמוד לו) - 'קניון החסד'.

סיפורו המופלא של 'קניון החסד' קשור קשר הדוק לסיפורו האישי המיוחד של רונן עצמו. רונן (30) הוא כיום חסיד חב"ד, נשוי ואב לילדה כבת שנתיים. עד לפני כמה שנים היו חייו שונים מאוד ושאיפותיו פנו לכיוונים אחרים בתכלית. אביו, דני, הוא דמות ידועה בראשון-לציון ואיש-עסקים מצליח בתחום הנייר והדפוס. רונן שירת במודיעין ולאחר מכן עסק בהדרכת חיילים בקרב-מגע. קודם-לכן היה שחיין, אצן שליחים ומומחה לקיוקו-שנקאי - אמנות לחימה יפנית. לאחר הצבא פנה ללימודי פסיכולוגיה. לדבריו, תמיד "חיפש משהו" אך לא ידע מה.

בזכות המזוזה

לפני כמה שנים נכנס לבית-חב"ד שבמרכז העיר, כדי לקנות מזוזות לביתו החדש. מנהל המקום, הרב יצחק גרוזמן, שאלו אם הוא יודע מהי מזוזה. רונן השיב שלא, אבל הוא מוכן לשמוע. השיחה על המזוזה הולידה שיחות נוספות. "הבנתי שהיהדות היא עניין תוסס ודינמי וכי הנשמה היא דבר שיש לעבד, לשפר ולחזק, בדיוק כמו שריר", אומר רונן.

לאחר שנתוודע רונן לפעילות החסד, שכאמור החלה בממדים צנועים למדי, החליט להיכנס לעובי הקורה. בזכות שורשיו המשפחתיים והיכרותו הטובה עם החברה העסקית בעיר, הצליח לרתום למפעל עשרות אנשי-עסקים התורמים ל'קניון החסד' כסף, מזון, ציוד וכוח-אדם.

לעשות ולא להיאנח

השמועה על חלוקת המזון עשתה לה עד מהרה כנפיים בכל העיר ואף מחוצה לה. אנשים שדלותם הקשה דחקה את הבושה הטבעית לפשוט יד, מגיעים למקום בכל יום חמישי. הם יוצאים משם כשבידיהם מזון חיוני לכל השבוע.

על מלאכת-הקודש המרגשת מנצחים רונן בעצמו, יעקב דושיץ, פעיל בבית-חב"ד, ועוד כחמישים מתנדבים שהחליטו להפסיק להיאנח ולצקצק בלשון לנוכח הדיווחים הקשים על העוני והמצוקה, ולהתחיל לעשות מעשים.