איש ציבור נכנס אל הרבי מליובאוויטש בתקופה שבה התפרסמו פרשיות שחיתות שבהן היה חלק לאנשים דתיים. שאל האיש את הרבי מה הטעם להיות דתי בשעה שאנשים דתיים נתפסים במעשים כאלה.
השיב הרבי: אם יש לאדם רגל בריאה ורגל חולה (לא עלינו), האם נכון יהיה לומר שאין טעם ברגל הבריאה בשעה שהרגל השנייה חולה?! כשיהודי עושה דבר שלא ראוי לעשותו – זו הרגל החולה. כשהוא אדם דתי ושומר מצוות – זו הרגל הבריאה. מובן שצריך שתי רגליים בריאות, אך האם כשיש רגל אחת חולה אין ערך לרגל הבריאה?!
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
