מלאך רע עונה אמן
"את אשר תברך מבורך" (במדבר כב,ו). אין ישראל זקוקים כלל לברכותיו של בלעם, שהרי הם מבורכים ועומדים מפי הקב"ה. אלא שדבריו הם בבחינת אף מלאך רע בעל כורחו עונה אמן.
(תורת חיים)
אברהם הקדים
"ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" (במדבר כב,כא). אמר הקב"ה, רשע, כבר הקדימך אברהם, שנאמר "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו".
(רש"י)
רוצה בקיום האומה
מה פשר השוואה זו? אלא כך אמר הקב"ה: אברהם השכים בבוקר וחבש את חמורו כדי לקיים את רצונו, ולא עלה בידו, שלא הנחתי לו להקריב את יצחק, משום שרוצה אני בקיומה של אומה זו. כל-שכן שמזימתך להרע לישראל – תופר.
(רבי מנחם-מענדל מקוצק)
הפה בשליטה
"ויפתח ה' את פי האתון" (במדבר כב,כח). טעמו של הנס היה להזהיר את בלעם שלא יֵלך אחר נחש וקסם ולא יקלל את ישראל. כשם שהקב"ה פותח את פי הנאלמים, כך בכוחו לאלם את פיהם של מדברים, או לשים בפיהם דברים אחרים, שידברו כרצונו.
(רמב"ן)
בדרך נס ופלא
"ויפתח ה' את פי האתון" (במדבר כב,כח). כשם שהאתון אינה בכלל 'מדַבֵּר', אלא שהקב"ה גזר עליה שתפתח את פיה, כך גם בלעם, אף שהתנבא דברים נשגבים על אחרית הימים, אין זה מכוחו ובזכותו אלא בדרך נס ופלא.
(רבי יצחק-אייזיק מקומרנה)
אי-הידיעה כחטא
"ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי, כי לא ידעתי" (במדבר כב,לד). רבי חיים מצאנז שאל רב אחד מדוע אין הוא מתעניין בגורלו הקשה של פלוני, מתושבי עירו. ענה לו הרב שלא ידע כלל על מצבו הקשה. אמר לו רבי חיים: "אצל בלעם נאמר 'חטאתי כי לא ידעתי'. משמע שאי-הידיעה היא עצמה חטא".
פעולת הדיבור
"וַיִקָּר אלוקים אל בלעם" (במדבר כג,ד). ההבדל בין "ויקר", שנאמר אצל בלעם, ל"ויקרא", שנאמר אצל משה, הוא, שהדיבור ירד אל בלעם והוא לא נתעלה על-ידי הדיבור ונשאר אותו בלעם כמקודם. לעומת זה, משה רבנו התקרב אל השכינה על-ידי הדיבור.
(רבי אברהם מסוכוצ'וב)
חזרו כבתחילה
"ויקם בלעם וילך וישב למקומו, וגם בלק הלך לדרכו" (במדבר כד,כה). הפסוק בא להציג את גודל רשעתם. אף שבלעם ראה בנבואה את גודל מעלת ישראל, ובלק שמע כל זאת – בכל-זאת הלכו לדרכם הרעה כבתחילה, ולא לקחו מוסר.
(קרבן העני) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
