חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לזעוק ולהאמין
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1307 - כל המדורים ברצף
אחים לעולם יישארו אחים
חדש על המדף
פשט ודרש, שתי דרגות
מכות מצרים
לפעמים צריך לצעוק
היֵה אתה
שמור וזכור
לזעוק ולהאמין
הרב, הפרופסור ונשיא צרפת
זהירות ב'אנרגיות'

כשיהודי שרוי בגלות עליו לדעת שזו גזֵרת הקב"ה, ועליו להאמין כי צדיק ה' בכל דרכיו, וכשתבוא השעה – יביא הקב"ה את  הגאולה. ועם זה, הכאב על הגלות צריך לטרוד את מנוחתו, עד שיזעק אל הקב"ה ויתחנן שתבוא הגאולה תיכף ומיד.

שילוב זה אנחנו רואים ביציאת מצרים. התורה מספרת כי הקב"ה גער במשה רבנו על שזעק "למה הרעותה לעם הזה", ובכל-זאת גם זעקתו של משה נכתבה בתורה, ובוודאי לא נעשה הדבר כדי לספר בגנותו של משה, אלא משום שיש בכך לימוד והוראה לכל יהודי.

לא בקרירות ובאדישות

בשבת פרשת וארא תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג כרך ב, עמ' 823) דיבר הרבי מליובאוויטש על הלימוד שעלינו ללמוד מזעקתו של משה רבנו:

"אמנם יהודי יודע שכללות ירידת הגלות 'ירוד ירדנו' היא באופן של ירידה לצורך עלייה. וכפי שאמר הקב"ה ליעקב אבינו טרם ירידתו למצרים: 'אל תירא מרדה מצרימה... אנוכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה'; אבל אף-על-פי-כן, נשאלת השאלה 'למה הרעותה לעם הזה'!

"אל לו ליהודי להשלים עם מצב הגלות, ולחשוב שהוא יכול להישאר בגלות חס ושלום, אלא עליו לצעוק לקב"ה: 'למה הרעותה לעם הזה', ולבקש על הגאולה. ולא כמו אלו הטוענים שטוב להם בגלות, ולא אכפת להם להישאר בגלות חס ושלום כל זמן שיכולים ללמוד תורה, והלואי שיניחו להם להמשיך לחיות כך [אם בכלל אפשר לקרוא לחיים אלו בשם 'חיים', חיים הראויים לשמם]!

"[...] אף-על-פי שבוודאי ידע משה רבנו על הנהגת האבות, שלא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה בכל-זאת טען לקב"ה: 'למה הרעותה לעם הזה'! ומובן בפשטות שאחרי שמשה רבנו הרהיב עוז בנפשו לומר לקב"ה 'למה הרעותה לעם הזה' בוודאי לא אמר זאת בקרירות ובאדישות, אלא באופן של צעקה וסערה: 'למה הרעותה לעם הזה'?!

"טענתו של משה רבנו בוודאי לא גרעה מאומה ולא נגעה כלל חס ושלום בעניין האמונה בקב"ה (אמונה פשוטה שלמעלה מטעם ודעת), אבל עם זה, מצד חכמה דקדושה הייתה הטענה 'למה הרעותה לעם הזה'.

הוראה ליהודי

"ועניין זה נכתב בתורה – כהוראה ליהודי – שמצד שכלו (שכל דקדושה) עליו לזעוק 'למה הרעותה לעם הזה'. כלומר, עם זה שלומדים בתורה שהקב"ה אמר למשה רבנו 'חבל על דאבדין ולא משתכחין, יש לי להתאונן על מיתת האבות... (ש)לא הרהרו אחר מידותיי, ואתה אמרת למה הרעותה' – בכל-זאת ציווה הקב"ה לכתוב בתורה את טענתו של משה רבנו, מכיון שגם בזה יש הוראה נצחית לכל אחד ואחד מישראל, אפילו לאחר המענה של הקב"ה 'חבל על דאבדין כו''.

"וטעם הדבר, מכיוון שהקב"ה רוצה ששכל דקדושה יאמר באופן המתקבל אצלו. וכאמור, אין לזה כל סתירה בנוגע לעניין האמונה חס ושלום, אלא שמצד שכל דקדושה צריכים לומר כפי שמתקבל בשכל דקדושה, כי זו האמת – מצד שכל דקדושה.

"[...] וזוהי כללות ההוראה שלמדים מפסוקים אלו – שכאשר יהודי שרוי בגלות אין לו להשלים עם המציאות, אלא עליו לצעוק לקב"ה 'למה הרעותה לעם הזה', ולדרוש שיתבטל כבר כללות עניין הגלות.

"וביחד עם זה הוא עובד את עבודתו באופן המתאים, בלי להתפעל מחשכת הגלות, מכיוון שהטענה השכלית ('למה הרעותה לעם הזה') אינה בסתירה חס ושלום לעניין האמונה. וזהו המענה על הטענה 'למה הרעותה לעם הזה' – 'וארא', כלומר, עבודתו של יהודי צריכה להיות באופן של ראייה, ראיית אלוקות, שאז אינו מתפעל מחשכת הגלות ועובד את עבודתו באופן המתאים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)