כאשר היה רבי שלום מפרוהבישט אברך צעיר ראה בבית-מדרשו של רבי נחום מצ'רנוביל יהודי העומד לפני ארון-הקודש וממרר בבכי. שאלו לסיבת בכיו וסיפר שנכנס זה עתה לחדרו של הצדיק וביקש תיקון על חטאיו, ורבי נחום אמר לו שאינו יכול לתת לו תיקון. ראה רבי שלום את שיברון-ליבו ואמר לו: "אני מקבל עליי את כל עוונותיך ותיקונם".

לאחר זמן ראה רבי נחום את האיש והבחין ששורה עליו רוח טהרה. שאלו מה עבר עליו וסיפר את הדברים. קרא רבי נחום לרבי שלום ושאלו איך העז לקבל עליו אחריות כזאת. השיב רבי שלום: "חז"ל אומרים שאדם צריך להידבק במידותיו של הקב"ה, ואחת ממידותיו היא שהוא 'נושא עוון'. לכן כשראיתי את ייסורי-נפשו של היהודי, קיבלתי עליי את עוונותיו".