מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג
וידוי הכלול בתפילה
בס' המנהגים (עמ' 11): "אין מכין על החזה – באמירת 'סלח לנו' – בכל תפילה שאין אומרים תחנון אחריה, היינו גם לא בערבית דכל השנה" (וראה סקירה בנושא בס' 'חקרי מנהגים' ח"א עמ' מז).
ונשאלתי, אם אכן אמירה זו דינה כווידוי, הרי חייבים לאומרה (גם שלא בשמונה-עשרה) בעמידה דווקא (ללא סמיכה), וכן ("טוב") לשחות בה כמו ב'מודים', כנפסק בדין הווידוי, בשולחן-ערוך רבינו סי' תר"ז ס"ז.
ואם כן הוא, צריך להבין מדוע אין מנהגנו לשחות ב"חטאנו, פשענו" של ברכת 'סלח לנו', שלכאורה אין בעיה לשחות באמירתם, כיון שהם באמצע ברכה (ראה בשו"ע רבינו סי' קיג ס"א-ג).
ומסתבר שאין זה אלא מעין וידוי, ולא וידוי ממש, שהרי אומרים זאת בשמו"ע גם בימים שאין אומרים בהם תחנון כלל.
ויש לעיין בכמה אמירות הדומות לזו, כגון:
האמירה "רחום וחנון חטאנו לפניך" למנהגנו – לפני נפילת אפיים (וראה 'התקשרות' גיליון תשכ"ג ס"ע 18).
'סלח לנו... חטאנו... פשענו...' שאחרי י"ג מידות (בסליחות).
ביהי-רצון שאומרים אחר תהילים: "שחטאנו ושעווינו ושפשענו לפניך".
מענה הרבי – עדכון
באג"ק כרך כה (זי"ע) עמ' רסא, נדפס מענה לרב אשר-לעמיל שי' כהן: "בתמהון גדול קראתי שאלתו במכתבו מיום [טו"ב תמוז] בנוגע לשירת נשים – ופס"ד ברור לאיסור בש"ס ופוסקים" (עכלה"ק).
ובשולי-הגיליון כתב המהדיר: "מצילום כתי"ק, על גיליון מכתב... מטו"ב תמוז תשל"ג".
פרשת העניין וצילום המכתב המקורי, שהוא מכתב רגיל עם תאריך ופנייה אישית, נדפסו (אחרי הדפסת הכרך הנ"ל) ב'התקשרות' גיליון תש"ד (עש"ק פ' בשלח תשס"ח) עמ' 15-14, וכנראה ראה המהדיר רק טיוטה שנשתמרה במזכירות.
עכ"פ במכתב הנ"ל נכתב בכמה שינויים מהנדפס באג"ק הנ"ל: "מיום י"ז תמוז – יהפך לששון ולשמחה- ... שפס"ד ..." (ההדגשה שלי), ויש לזה גם המשך (עוד שלושה קטעים), עיי"ש. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
