חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ' בחשון התש"פ, 18/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

עידוד הילודה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 932 - כל המדורים ברצף
בין ישראל לקב"ה – כל פרט חיוני
יהודים תובעים: מה ההצדקה לעניין הגלות?!
עידוד הילודה
פרשת נשא
"משה קיבל תורה מסיני"
נישואין בכ' בסיוון / שיעור רמב"ם בלילה שלפני
הלכות ומנהגי חב"ד

הטענות למניעת הריון נוסף אינן הסיבות האמיתיות, ולכן – "בשמחה ימסרו לה' ההחלטה על דבר הזמן הטוב להתברך בעוד זרע חייא וקיימא", כתב הרבי * משנת תשכ"ה החל בפעילות למען הסברת חשיבות הדבר, ובמיוחד בין אחינו הספרדים "שלא יטו אוזן כלל לאלו שהטיפו למשפחות מצומצמות"... * והוראה מיוחדת בעניין השיקולים הקובעים בסוגיה זו

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

השפעה על רופאים

קיץ תש"מ. במהלך ביקורו של האדמו"ר מסדיגורא שליט"א אצל הרבי הועלה נושא ריבוי הילודה והקשיים בנושא זה בארץ-הקודש. הרבי הדגיש שצריך לכוון את ההשפעה כלפי הרופאים, שכן הם בעיקר המפחידים מריבוי הילודה.

האדמו"ר מסדיגורא (בצל החכמה עמ' 95) הגיב כי אם ההתעוררות תבוא מהרבי – הרי זה יפעל יותר. על כך ציין הרבי כי כבר החל לפעול בנושא ("התחלתי כבר לעורר ולהרעיש על דבר זה"). משמעות הדבר, ככל הנראה, שאז החל הרבי לפעול גם בגלוי בנושא זה.

ראוי לציין כי אכן עובדה זו נכללה בתולדות הרבי ב'שלשלת היחס' שבספר היום-יום, שם נאמר: "יוצא בקריאה על-דבר עניין 'פריה ורביה', ומרעיש נגד 'תכנון המשפחה' וכו'"...

באותה שנה, ייחד הרבי לכך שיחות ארוכות במיוחד בשבתות: נשא (י"ז בסיוון), ש"פ שלח וש"פ קורח, והתייחס לנושא בהרחבה. מאוחר יותר, בשיחות ו' תשרי תשמ"א, המשיך הרבי לדבר ולהדגיש את הדברים.

הציווי הראשון

אולם כבר שנים רבות קודם לכן נדרש הרבי לנושא כדלהלן:

בודאי שעניין כזה לא נצרך להסכמה מיוחדת, כיון שראשון לציוויי בורא העולם ומנהיגו ויוצר האדם הוא ציווי פרו ורבו ומלאו את הארץ. והרי נוסף על זה שהתורה, תורת חיים, היא הוראה בחיי היום-יום, גם הסדר בתורה – תורה היא, כפתגם כ"ק רבינו הזקן בעל התניא והשולחן. ולכן כבר מודגשת חשיבות בעניין להיותו ציווי ראשון בתורתינו הק[דושה].

ואם בכל עת ובכל מקום מודגש הדבר ויסוד בתורתנו הק[דושה], על אחת כמה וכמה בדורנו זה ובארצנו הק[דושה], ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

ברכתי שלוחה לכל העוסקים במפעל נכבד זה ותבוא עליהם ברכת ה'.

בכבוד ובברכה.

הקטעים האמורים נכתבו "בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א" כאישור על קבלת מכתב מיום ל' ניסן תשכ"ב ("על דבר יסוד ארגונם הנכבד") – "לכבוד קרן התולדה באה"ק ת"ו" (אגרות-קודש כרך כב עמ' רמ).

פרסום עמדה נגדית

בב' אדר א' תשל"ח כותב הרבי להרה"ג ר' קלמן כהנא (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 546):

לכאורה אחת מהפעולות אשר גם על פי דרך הטבע – יעילות בשטח האמור, היא שנשי-ישראל הדרות בארץ-ישראל יפגינו בדיבור ובכתב ובאסיפות פומביות וכו', כיון שעיקר הטענה שבגלוי של הצד דלעומת זה הרי היא – זכויות האשה בארץ הקודש וכו'.

הרבי מוסיף:

ובודאי גם בזה אין כת"ר [=כבוד תורתו] זקוק להבהרה נוספת ובפרט שנמצא על אתר.

ואת המכתב הרבי חותם:

והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש להעמיד הדת על תלה, בפרט בחוק הנוגע ופוגע בילודה של רבבות מישראל וכו'. ויהי רצון שיבשר טוב בזה ובכל שאר העניינים.

הסיבה האמיתית להימנעות

רב חשוב מדרום-אפריקה, שעסק במבצעי טהרת המשפחה ועידוד הילודה, פנה אל הרבי בחורף תשמ"א ושאל כיצד להסביר לאותם הטוענים שיש צורך בהפסקה ומרווח בין ילד לילד כדי שהאישה תוכל לנוח, ובעיקר מבחינה פסיכולוגית.

והשיב לו הרבי בחודש שבט תשמ"א (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 546-547):

1) על דבר Spacing [=מרווח]: שייך לדבר התלוי בבחירת האדם ונמצא ברשות האדם רק בנוגע למניעת הריון, אבל ההריון ושיהיה בתכלית השלימות תלוי רק בה' ואפשר שאם לא עכשיו אימתי. ולדברי הכל על-פי טבע כל שהאשה צעירה יותר הוולד מושלם יותר.

2) Needs rest [=צורך במנוחה]: קשה להאמין שאשה שכבר טעמה וקבלה בפועל התענוג ונחת רוח בהולדת ילד ובגידולו לנגד עיניה והתקדמותו על-ידי חינוכה ומסירות נפש שלה וכו', תסכים ועל-אחת-כמה-וכמה שתרצה לשלול מעצמה כל זה מטעמים הנזכרים-לעיל, ובפרט בהתבוננות ב(1).

והטעם הפנימי (subconscious)  [=בתת-מודע ובתת-ההכרה, הוא –] "יראת" צער העיבור והלידה וטורח הגידול ואי אפשריות להשתתף בכמה אירועים במשך זמן זה ולפעמים כיוצא בו, והעיקר על-פי יסוד והתחלת כל השולחן-ערוך, מה תאמרנה המלעיגות.

וכשיבארו שזוהי המניעה האמיתית הרי בשמחה ימסרו לה' ההחלטה על דבר הזמן הטוב להתברך בעוד זרע חייא וקיימא.

הרבי חתם את מענהו במילים הבאות:

יש להאריך בכל הנזכר לעיל וגם להוסיף עוד.

נגד 'מגיפת' ההפלות

"תקופתנו זו, ובפרט השנים אחרונות, רבת האפשרויות היא מאין כמותה, אפשרויות בנוגע לחיסון וביסוס עמדת עמנו בני-ישראל בכל מקום שהם, ובפרט בארצנו הקדושה" – כתב הרבי למי שהיתה באותם ימים עיתונאית ולימים חברת-כנסת – הגב' גאולה כהן.

הגב' כהן זכתה גם לבקר ב'יחידות' בחורף תשכ"ה, וכבר אז העלה הרבי נושא זה בפירוט ובהרחבה. בהמשך, בתחילת חודש אלול תשכ"ז, פנתה אל הרבי במכתב והרבי השיב לה במכתב ארוך (אגרות קודש כרך כד עמ' שפ-שפד), ובין השאר מביא כדוגמה:

...תעמולה לעלייה פנימית. והרי העלייה הפנימית ירדה באופן הכי מבהיל דוקא בחוגי אחינו בני-ישראל הספרדים מעת עלייתם לארצנו הקדושה. וכשתהיה פנייה מאשה ספרדית, פנייה בהתלהבות, שלא יטו אוזן כלל לאלו שהטיפו למשפחות מצומצמות, הטפה משך שנים רבות שלצערנו הרב הצליחה באופן יוצא מן הכלל – בודאי שפנייה כזו היתה מוצאת הד נכון וגם עמוק ועד לשינוי בפועל. ועל דרך זה גם בנוגע לביסוס חיי משפחה, וכולי וכולי.

כמעט שנה לאחר-מכן, בכ"ח בתמוז תשכ"ח (אגרות-קודש כרך כה, עמ' רד-רה), משגר לה הרבי שוב מכתב –  "כיוון שלא שמעתי ממנה כל העת" – אליו הוא מצרף "ידיעה מגיליון המודיעין של י.ט.א" [=סוכנות ידיעות יהודית]:

אשר תוכן הידיעה משתייך לעיקר העניין שדיברנו עליו וגם רציתי לשמוע ממנה חדשות בדבר – היינו הילודה באה"ק ת"ו, ולא אכפול כאן הדברים, כי תקוותי חזקה אשר רשומים הם בזיכרונה.

כן מצרף הנני בזה העתק מכתב מרופא ארץ-ישראלי אשר הופיע בעתון "הרפואה", ואשר גם למכתב זה שייכות להענין.

והרבי חותם את מכתבו:

ויהי רצון אשר פעולתה בזה, בתוככי פעולות כל אשר המשתדלים בשטח זה בכיוון הרצוי, תביא תוצאות טובות ובממדים הכי מקסימליים.

בתגובה כתבה הגב' גאולה כהן לרבי אשר סיבות שונות גורמות לכך שהיא תתגייס לטובת הרעיון – ותתחיל לפרסם בנושא אחרי ראש השנה (תשכ"ט). הרבי מיהר להגיב במכתב מכ"ה אלול תשכ"ח (אגרות קודש שם עמ' רמא) כדלהלן:

ואף-על-פי שכמובן חבל על העיכוב בזה, כי הלא בכל דבר טוב יפה שעה אחת קודם, אבל תקותי שכיון שמצדה ויתרה שיהיה באיחור זמן, יתנו לה [=במערכת העיתונים?] האפשריות לכתוב בהתאם לכל רציניות הנושא ובהרחבה הדרושה. ובפרט על פי הנראה מהעתונות הנה בחוגים מסויימים ניכר שינוי לטוב ביחס לענין הילודה, ויהי רצון שיהיה כן גם אצל האבות והאמהות בארצנו הקדושה.

הגב' כהן קיימה את הבטחתה ופרסמה את חשיבות הנושא, והרבי הודה לה על כך (י"ט סיון תשכ"ט – אגרות קודש כרך כו עמ' קמה):

...נתינת תודה על הקורת רוח שנגרמה לי על-ידי שהעלתה הנידון דרבוי הילודה בארצנו הקדושה (ובכל תפוצות ישראל), ותקותי שלא תסתפק בהדיון על דבר זה פעם ושתיים מעל דפי העתונות, כי אם ממשיכה בזה באופנים המתאימים וביתר שאת.

בצורה לא ישירה יתבטא הרבי במכתב (שם עמ' קסח-ט) לאישיות חשובה אודות פעילות הסברה זו של הגב' כהן:

...שניהלה (ותקוותי שתמשיך לנהל) תעמולה נגד מגפת ההפלות וכו' וחששתי לחלישות בפעילותה ולכן כתבתי לה הנ"ל.

שיקולים שאינם שייכים

במהלך התוועדות יו"ד שבט תש"ל (שיחות קודש תש"ל כרך א' עמ' 435-436) מדבר הרבי על תפקיד נשי-ישראל להעמיד "צבאות ה'" לקראת הגאולה; ואין בן דוד בא עד שיכלו כו' – ושולל בתוקף תכנון המשפחה (לא כאותם הטוענים בעד זה ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה).

בין השאר מציין הרבי כי אין זו מצווה פרטית בלבד (הראשונה בתורה) של "פרו... וכבשוה", אלא עניין כללי – כי בזה תלויה גאולתם של ישראל.

שיחה מיוחדת נוספת על חשיבות ריבוי הילודה השמיע הרבי בהתוועדות שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי תשל"א. התוועדות זו היתה קשורה בכינוס נשי ובנות חב"ד [אשר לאור דברי אדמו"ר הזקן שחסידות אינה נחלת קבוצה מסוימת דווקא, מוטלת עליהן ממילא שליחות להעברת מסרים "לכל נשי ובנות ישראל"].

הרבי ביאר בהקשר לכך את המשנה בפרקי אבות (שנלמדה באותה שבת) "לא הפילה אשה מריח בשר הקדש" – והסביר (שיחות-קודש תשל"א כרך ב' עמ' 175-174):

הוראה לנשים העורכות "חשבון" (דקדושה, לכאורה) שאם ימעטו בילודה יהיה להם יותר זמן לעסוק במעשים טובים וכו'. באה אפוא המשנה וקובעת ש"בשר הקודש" – חשבון דקדושה אמיתי – אינו יכול לגרום חס-ושלום למניעת לידתו של ילד יהודי...

בין השאר קבע את הקו בהחלטות כגון אלו, כי – "אם ישנו ספק בשל בעיות בריאות – יש להיוועץ ברב, לקבל חוות דעת תורנית, ולקיים הפסק-דין של הרב. אך אם מדובר בשיקולים אחרים, אפילו דוחק ובעיות פרנסה, אסור שיהיו מניעה לכך".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)