שאלה: האם יהודי חייב ללמוד ולדעת גם את ענייני התורה שאינם נוהגים בזמננו, כמו דיני קודשים וטהרות?
תשובה: בעיקרון – כן. במצוות תלמוד תורה, ואף במצוות 'ושיננתם לבניך', שהיא חיובו של האב ללמד את בנו הקטן תורה, נכללים כל חלקי התורה שבכתב ושבעל-פה, היינו כל ספרי התנ"ך, וכל ההלכות של תרי"ג מצוות שבתורה (=משנה) וטעמיהן בקצרה (=תלמוד), וכל דרשות חז"ל על הפסוקים, שהן האגדות.
אלא שלמעשה, זה דורות רבים, מאחר שכל התורה שבעל-פה כתובה לפנינו, אין מלמדים בתלמודי-תורה ובישיבות את כל התורה שבעל-פה, אלא מסכתות נבחרות, כדי להביא את התלמיד למצב שיוכל ללמוד בעצמו את סוגיות התלמוד, גם את הקשות והמסובכות שבהן, ולהבין ולדעת הלכה למעשה מתוך עיון במקורות (ואף אין מלמדים את כל התנ"ך, אלא מלמדים היטב את פרשיות התורה ומעט מהנביאים ומהכתובים, עם מפרשיהם, בהנחה שהתלמיד יוכל להשלים זאת בעתיד).
גם כשהאדם כבר עצמאי וקובע עיתים לתורה, עליו להתחשב בקיבולת הזיכרון שלו, ולכן העדיפות הראשונה היא ללמוד ענייני הלכה למעשה הקרובים אליו, שהרי לא תמיד ולא בכל דבר אפשר לשאול רב, והעיקר – שמי שלא למד את ההלכות הבסיסיות אינו יודע כלל מה לשאול. וכן עליו ללמוד ספרי מוסר וחסידות, המבוססים על אגדות חז"ל, וכל זה מלבד קריאה בתנ"ך לעיתים קרובות.
מי שבקי בלימוד הלכה למעשה, וחוזר עליו תמידים כסדרם, ונותר לו זמן, עליו להרחיב את השכלתו בתורה וללמוד גם קודשים, טהרות וכדומה, מתוך המשנה או הרמב"ם. סדר קודשים (דיני המקדש והקרבנות) קודם לסדר טהרות.
מקורות: שו"ע אדמו"ר הזקן הל' ת"ת פ"א ה"ד-ו, פ"ב ה"ט-יא. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
