חז"ל אומרים שקורח היה פיקח. הוא בוודאי ידע שיש דרגות בתוך עם-ישראל ושלא כל ישראל שווים. הלוא הוא עצמו היה בן שבט לוי, שהיה מרומם מכל שאר השבטים. אם-כן, מהי משמעות טענתו "כל העדה כולה קדושים... מדוע תתנשאו על קהל ה'!"?
תורת החסידות מסבירה שקורח אכן ידע שיש הבדלי דרגות בתחום הרוחני, במידת הכוונה והרגש ויכולת ההתעלות והדבקות בקב"ה. אך הוא הבין שהמעשה הוא העיקר, ומבחינת המעשה של המצוות לא אמור להיות הבדל בין יהודי פשוט ובין משה רבנו. שניהם מקיימים את המצווה המעשית באותה דרך. על כך טען קורח: "מדוע תתנשאו?!".
מעשה מאיר
על טענתו זו השיב לו משה רבנו: "בוקר ויודַע ה'". בוקר מייצג אור. משה רבנו אומר לקורח שלא דיי בקיום המעשי של המצוות, אלא יהודי נדרש גם להאיר את המעשה על-ידי כוונה, אהבה ויראה, כדי שמעשה המצווה יהיה מעשה מאיר. לכן גם בקיום המצוות המעשיות יש הבדל אם מקיים אותן יהודי פשוט, שאינו מכניס בהן רגש וכוונה, או שהן נעשות על-ידי מי שמקיים אותן מתוך כוונה עמוקה ורגשות נעלים של אהבת ה' ויראתו.
העיקרון הזה משתקף גם בהלכה. בכל יום היו מקריבים בבית-המקדש את קרבן התמיד, הן ביום חול הן בשבת ואף ביום-הכיפורים. האם קדושת התמיד שווה בכל הימים, או שכאשר מקריבים את התמיד ביום-הכיפורים הוא מתעלה לדרגה גבוהה יותר של קדושה, הנובעת מקדושת היום הקדוש?
תוספת הקדושה
זו שאלה שהגמרא דנה בה, ובמהלך הדיון בגמרא עולה הסברה: אם קדושת השבת מביאה לידי הוספת קרבן חדש – קרבן מוסף, ודאי שהיא מביאה תוספת קדושה בקרבן קיים – קרבן תמיד.
אחת המשמעויות ההלכתיות של הדיון הזה היא אם ביום-הכיפורים כוהן הדיוט רשאי לבצע את המלאכות הנעשות בכל יום, כמו הקרבת קרבן התמיד, תרומת הדשן ועוד, או שמפני קדושת היום גם המלאכות האלה מתעלות והן צריכות להיעשות על-ידי הכוהן הגדול.
החכם ניכר
תשובת משה רבנו לקורח מלמדת שהדרגה הרוחנית צריכה לבוא לידי ביטוי גם בקיום המעשי. למשל, יהודי העומד בדרגה רוחנית גבוהה בלימוד התורה אינו יכול לקיים את מצוות צדקה כמו יהודי פשוט. הלה יכול להסתפק בעצם מתן הצדקה, ואילו היהודי בעל המדרגה נדרש לקיים את המצווה מתוך כוונה עמוקה יותר וגם 'לפייס' את העני, דבר שאינו נדרש מיהודי פשוט שאינו יודע על החובה הזאת.
המדרגה הרוחנית הגבוהה צריכה להתבטא גם בפעולות החולין, אכילה, שתייה, טיול ומסחר, כדברי הרמב"ם: "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו... כך צריך שיהיה ניכר במעשיו, במאכלו ובמשקהו... במשאו ומתנו". בזה מעלתם של בעלי המדרגה הגבוהה, ובמיוחד של ראשי העם, המעניקים שפע רוחני לכל העם.
(תורת מנחם כרך לד, עמ' 160) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
