לראות בעיניים שהמלך בשדה
שם הפרשה – "ראה" – מדגיש את מעלת הראייה, שעל-ידה מתאַמֵת הדבר בתכלית התוקף, באין ערוך לגבי שמיעה.
וכפי שמצינו גם בנוגע ללימוד התורה – שתכלית שלימות לימוד התורה, לעתיד לבוא, "תורה חדשה מאיתי תצא", יהיה באופן של ראייה, כמבואר בדרושי חסידות.
ומביאים דוגמה לדבר – כדי לקרב יותר אל השכל כו' – שהאריז"ל השיג בשעה אחת מה שצריך לומר בדיבור פ' שנה, מכיוון שהשגתו היתה בבחינת הראייה.
והנה, מכיוון שכל עשרה מישראל קורין בתורה (בשבת זה) פרשת ראה, ובברכה לפניה ולאחריה – בהכרח לומר שאין זה "הלכתא למשיחא", כי אם שגם עתה שייך עניין הראייה, על-כל-פנים אפס קצהו ושמץ מנהו מהראייה שלעתיד לבוא.
והעניין בזה... שהעבודה דחודש אלול, "אני לדודי ודודי לי", צריכה להיות באופן של ראייה, היינו, לא רק ששומע, אלא כאילו רואה בעיניו ממש שהמלך בא אליו, ומקבלו בסבר פנים יפות ומראה לו פנים שוחקות, שאז העבודה היא ביתר שאת וביתר עוז, עד לעילוי שבאין ערוך.
ועל דרך זה בנוגע לפעולה על הזולת – שלא מספיק שפועל אצל "אנשי השדה" העניין ד"אני לדודי", אלא צריך גם להביאם לתכלית השלימות, כמו בנוגע לעצמו – באופן של ראייה – (כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בכמה מקומות שהשפעה אמיתית היא באופן שהמושפע נעשה כמו המשפיע).
ומזה מובן גם בנוגע לכללות השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לעסוק בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה – שמילוי השליחות הוא באופן שרואה בעיניו ממש שמטילים עליו שליחות זו, שאז ממלא את השליחות במילואה ובשלימותה, ובאופן ד"נרות להאיר".
והרי מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה ממהר ומזרז את ביאת משיח צדקנו – כדברי הבעל שם טוב ששאל אצל משיח, בהיכל משיח, "אימת אתי מר", והשיב לו, לכש"יפוצו מעיינותיך חוצה" – שאז יהיה שלימות עניין הראייה, "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר גו'".
(משיחת שבת פרשת ראה, מברכים החודש אלול ה'תשמ"ז; התוועדויות ה'תשמ"ז כרך ד, עמ' 264-263 - בלתי מוגה)
הקב"ה ישתעשע לעתיד עם ישראל
כתוב בדרוש הצמח-צדק ד"מחר" (חודש) קאי אלעתיד-לבוא, על-דרך מאמר רז"ל "למחר לקבל שכרם", כי לעתיד לבוא יהיה גילוי אור חדש שלא האיר גם קודם הצמצום. ועל-ידי זה יהיה אז חידוש הכי גדול בכל העניינים, בישראל – שהם עתידים להתחדש כמותה [...] והקב"ה ישתעשע (וועט זיך צאצקען) עם ישראל, שעל-ידם נתמלא הכוסף והתשוקה שלו להיות לו דירה בתחתונים. [...] ועל-ידי ישראל ותורה יהיה חידוש גם בבריאה – שמים חדשים וארץ חדשה. וממשיך הכתוב, "כן יעמוד זרעכם ושמכם", שגם לעתיד-לבוא, כשיהיה שמים וארץ חדשים יהיה עומד וניכר עבודת ישראל עכשיו, שעל-ידה נעשה החידוש.
(התוועדויות תשנ"ב כרך א, עמ' 310) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
