חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:25 זריחה: 6:05 כ"ג באב התש"פ, 13/8/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"הילד הזה הוא אני"
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1337 - כל המדורים ברצף
להכין את המקלטים עכשיו
יש חדש
הכוח לראות אלוקות
נתינה מתוך שמחה
שכר הארת פנים
לא להתייאש
משפט ביער
המשיח כאביון
"הילד הזה הוא אני"
מים אחרונים מכלי

המשתתפים בחתונת בנו-בכורו של ר' בן-ציון אוירינג נטלו את ידיהם והתיישבו לסעודת המצווה. האורגניסט החל להנעים בצלילים חסידיים, ואז ניגש אליו אברך צעיר אוחז ילד קטן. "אפשר לומר כמה מילים במיקרופון?", שאל בעדינות. הנגן השיב בחיוב, בהנחה שזה ידיד או קרוב-משפחה המבקש לומר דבר-תורה.

"שלום לכולם", פתח האברך. "שמי אורן לוי. אני ואשתי נפצענו בפיגוע בשכונת בית-ישראל לפני עשר שנים. פינו אותנו למרכז הרפואי בלי שיהיה לנו מושג מה שלום התינוק שלנו שנשאר בתופת".

התינוק מהתמונה

שקט השתרר באולם. לוי הוציא מכיסו תמונה גדולה, שבה נראה בן-ציון אוירינג אוחז תינוק פצוע בזירת הפיגוע. התמונה פורסמה בזמנו בשערי העיתונים בעולם ונהפכה לתמונה המזוהה עם אותו פיגוע רצחני.

"זוכרים את התמונה?", שאל לוי את המשתתפים. "הילד שאני אוחז בידי הוא אותו תינוק מהתמונה. בנצי הנשים אותו אז, גם כשלא היה נראה שום סיכוי להחיותו. בנס גדול ההחייאה הצליחה ובננו שב לחיים". בקול נרגש הוסיף לוי: "ביום השמחה של בנצי באנו לכאן להביע את תודתנו העמוקה".

העיניים דמעו

אוירינג (48) מתגורר בירושלים ומשמש מתנדב בארגון זק"א מיום הקמתו. קודם לכן כבר פעל בהתנדבות בסיוע רפואי. וכך נראה אותו אירוע מנקודת מבטו: "זה קרה במוצאי-שבת", הוא משחזר. "הייתי בבית ועמדתי ליד החלון. פתאום הופר השקט על-ידי פיצוץ אדיר. ראיתי להבת אש ענקית, שמעתי צרחות אימים ואז שקט מחריד. יצאתי מיד מהבית, ויצאתי מיד לזירת הפיגוע, מרחק קצר מביתי".

כשהוא מספר הוא כאילו חוֹוה מחדש את האירוע. "הגעתי ראשון לזירה והתחלתי לסרוק אותה. הבחנתי בתינוק שהזיז את רגלו והבנתי שהוא חי. כבאי שהיה במקום לא רצה להניח לי להיכנס לזירה מחשש שיתרחש עוד פיצוץ. בכל-זאת נכנסתי, הוצאתי את הפעוט והעליתי אותו לאמבולנס, ושם ביצעתי בו החייאה. בחתונה, כשכולנו ראינו את הילד, הייתה התרגשות רבה. הרבה עיניים דמעו".

מתמקד בהצלה

האירוע ההוא מחזיר את אוירינג לפיגוע שהתרחש חודשים אחדים לאחר מכן, הפיגוע הקשה בקו 2 בירושלים. גם שם נקלע למצב דומה. "ביצעתי החייאה בתינוק בן שבעה חודשים. אמנם היה לו דופק, אבל הוא לא נשם. הפיצוץ אירע באוטובוס, והיו בו אנשים רבים שאני מכיר. תוך כדי ההחייאה אני שומע ילד זועק לעברי בהיסטריה: 'בנצי, איפה אבא שלי?'. עשיתי כל מאמץ להמשיך בהחייאה ולא לשים לב למתרחש סביבי. לצערי התינוק לא שרד".

עשר שנים חלפו מהפיגועים המחרידים בבית-ישראל ובקו 2, אבל הזיכרונות לא נשכחו. "אחרי הפיגועים, כשהסתכלתי בתמונות שלי בזירה, מנשים את התינוקות, ירדו לי דמעות. לא האמנתי שזה אני. כשאתה שם, אתה שוכח הכול ומתמקד רק בהצלת חיים".


הזיכרונות נשארו. אוירינג (משמאל) עם אורן לוי ובנו


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)