מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג
בקשת רפואה ב'שומע תפילה'
ראיתי בשבועון 'כפר חב"ד' בשם אחד מרבני אנ"ש, שמנהגנו שלא לבקש בקשות בברכת 'שומע תפילה' (בניגוד לדברי הפוסקים, שו"ע רבינו סי' קיט ס"א).
איני יודע אם אכן יש לזה מקור כתוב או בעל-פה, אבל דברי הרבי בעניין1 ברורים:
"...בקשת רפואה לאנשים (נשים) מסויימים – ליחידים – מקומה בברכת "שמע קולנו". וישאל הפרטים לרב בעירו".
אמנם אין לנו את השאלות ששאלו את הרבי, ולכן קשה לפסוק מתוך התשובות. אבל לכאורה, מעצם ההפניה ללא הסתייגות ל"שומע תפילה" ול"רב בעירו" משמע שאין לנו מנהג מיוחד בזה.
אגב, מה שמציע הרבי לבקש זאת ב'שומע תפילה' ולא העדיף לבקש לכתחילה כבר ב'רפאנו' (כדברי חידושי הר"ן2 ע"ז ח,א שהביא בפסקי תשובות סי' קיט ציון 13, אבל לא הובאו כלל בב"י ובנו"כ הטושו"ע שם), ראה בדברי אדה"ז שם (לאחר שהזכיר בקשת רפואה ב'רפאנו' ובקשת פרנסה ב'מברך השנים') "אבל בשומע תפילה יכול לשאול כל צרכיו מפני שהיא כוללת כל הבקשות"3.
ישנן סיבות שהזכירו האחרונים להעדיף לבקש ב'אלוקי נצור':
א) אם מבקש בקשה קבועה – שאז אם יעשה זאת בתוך הברכות עליו לדלג או לשנות הנוסח מדי פעם (ודי ששמות האנשים שונים מפעם לפעם) כדי שלא ייראה כמוסיף על נוסח אנשי כנסת-הגדולה (פסקי תשובות סי' קיט ס"ק א).
ב) למתפלל בבית-הכנסת – להעדיף לבקש באלוקי נצור, כדי שיוכל לענות שם קדושה וכו' (משנ"ב סו"ס קכב).
ויש לחפש בדברי רבותינו אם (ומתי) אכן מקובלות עליהם הסיבות הללו.
_________________
1) לקוטי שיחות כרך לט עמ' 281, מכתב מי"א שבט תשמ"ו.
2) בהוצאת מוסד הרב קוק ציינו שכן דעת הראב"ד והריטב"א. ובריטב"א שבהוצאתם לא מצאתי מאומה.
3) משמע שאין העדפה כלשהי בזה, כלשון הרמב"ם הל' תפלה פ"ו ה"ג ושו"ע הב"י כאן ס"א [והרא"ש ברכות פ"ה סי' כא שהובא בב"י – לא מצאתי זאת ברא"ש, רק בדברי חמודות שם ס"ק סא מביא את הגמ' ודעות הראשונים באריכות]. אמנם בלשון הרר"י (ברכות כב,ב בדפי הרי"ף, ד"ה אעפ"י, שהובא בב"י ר"ס זה) הדין הראשון מתחיל בבקשת כל צרכיו בשומע תפילה, וגם לשון הטור ר"ס זה מתחיל בשומע תפילה, ומוסיף "וכן בכל ברכה וברכה יכול לשאול מעניינה", משמע לכאורה שיש עדיפות לבקש ב'שומע תפילה.
עלייה לתורה ביום הולדת הילדים
ידועה השיחה מליל ח"י אלול תשמ"ב (התוועדויות ח"ד עמ' 2190, שערי הלכה ומנהג או"ח ח"ב סו"ס שג): "...ולכן, בהגיע יום הולדתו של התינוק, במלאות לו שנה שלימה, צריכים ההורים להתנהג ע"פ מנהגי יום הולדת, להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה לזכותו של התינוק... עליהם להוסיף בכל ענינים אלו ביתר שאת וביתר עוז לגבי השתדלותם בזה עד עתה". אבל, כמאמר רז"ל "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", לא נאמר כאן מאומה מלבד תורה וצדקה.
ולהבדיל, להורי תינוק שנפטר, ענה הרבי (שערי הלכה ומנהג ח"ה סו"ס צז): "שייך לציין את היום הזה לפי מנהגי יום הולדת (הניתנים לביצוע) נתינות לצדקות (בגימטריא [דהשם של התינוק]) בהתוועדות חסידותית".
מכל האמור אין לכאורה ראיה שיש עניין כלשהו בעליית האב לתורה "עבור התינוק".
אמנם הרב מיכאל שי' זליגסון מסר לי את מענה הרבי להרב שמואל שי' לו, שליח בלונדון, "עליה לתורה לפני יום הולדת הבת" (ובהמשך, אף שאינו שייך לשאלה זו, אבל חשוב לדעת: "ביום הולדת הבן", אף שהיה אז כבן תשע, "ילמדו איתו הקאפיטל תהילים המתאים למספר שנותיו").
ובהאי ענינא, נפוץ לאחרונה שאנ"ש עולים "בשביל נשותיהם" לימי ההולדת, באומרם ש"אשתו כגופו". וציינו לי לשיחות קודש תשל"ה ח"א ס"ע 124: "ובנוגע למנהגי יום הולדת, שכל אחד, הן אנשים והן נשים, ינהגו לפי מנהגי יום הולדת בנוגע ללימוד התורה ונתינת הצדקה וכו'", ולכאורה גם מזה אין שום ראיה.
ברכת ההפטרה
ב'התקשרות' גיליון תרצ"ט עמ' 15 שאלנו מפני-מה נוהגים לברך את הברכה שלפני ההפטרה בטעמי המקרא, כנדפס בסידורי 'תורה אור' ו'תהלת ה'' ובהרבה סידורים אחרים.
בקובץ התורני 'אור ישראל' (מונסי נ.י., גיליון 65 עמ' רעג) נדפס לאחרונה בירור בנושא, ומביא שעצם המנהג נזכר כבר בסידור הר"ר שבתי מפרעמיסלא, הקדמה כללית עמ' 63. והברכה בטעמים נדפסה בסידור 'עמודי שמים' להרב יעב"ץ (המקורי, שהדפיס בעצמו), ובסידור 'עבודת ישראל'1, רעדלהיים תרכ"ח (עמ' 226). ועוד. (והרב הכותב גם נתן טעם לדבר לפי דעתו).
_____________________
1) שם המחבר הוא, כנדפס בשער הסידור: יצחק בן אריה יוסף דוב [היידנהיים], ולא כמ"ש בקובץ שם. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
