בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הילל: בית שמאי אומרים שיש להדליק ביום הראשון שמונה נרות, ביום השני שבעה נרות, וכך מספר הנרות פוחת והולך, עד שביום האחרון מדליקים נר אחד. לעומתם, בית הילל קובעים שמדליקים ביום הראשון נר אחד, ביום השני שני נרות, וכך מוסיפים והולכים, עד שביום השמיני מדליקים שמונה נרות.
המחלוקת נובעת משאלה מהותית יותר: האם הדברים נקבעים על-פי ההתממשות בפועל או על-פי הכוח והפוטנציאל הטמונים בהם. בית שמאי סבורים שהולכים אחר ה'בכוח', ומכיוון שביום הראשון ניתן כוח להדליק שמונה ימים, מדליקים שמונה נרות. לעומתם, בית הילל סבורים שהעיקר הוא ה'בפועל', ומאחר שביום הראשון הדליקו בפועל יום אחד בלבד – מדליקים נר אחד. רק ביום השמיני, כאשר הדליקו בפועל שמונה ימים, מדליקים שמונה נרות.
מבט מלמעלה
עמדתם של בית שמאי דורשת ביאור. מה ההיגיון לומר שהדברים נקבעים על-פי ה'בכוח' והפוטנציאל, בשעה שהדבר עצמו עדיין אינו קיים בפועל?
אלא שבית שמאי מביטים על המציאות על-פי מבטו של הבורא. ההבדל בין 'בכוח' ל'בפועל' קיים רק בבריאה, כי מפני מגבלותיה אפשר שדבר-מה יישאר 'בכוח' ולא יבוא לידי פועל. אבל אצל הקב"ה ההבדל הזה אינו קיים. אם הדבר קיים 'בכוח' – הוא כבר קיים במלוא תוקפו, ומן הכוח הוא בא מיד לידי פועל.
חנוכה מלמטה
ובכל-זאת ההלכה נקבעה כבית הילל, מפני שכל עניינה של התורה לפעול בעולם הזה, בתוך מגבלות הבריאה. לכן הדברים נקבעים על-פי מידת התממשותם בפועל בתוך המציאות, ולא כפי שהם נראים במבט מלמעלה, במבט של הבורא.
אמנם המחלוקת הבסיסית הזאת בין בית שמאי לבית הילל מתקיימת בכמה וכמה סוגיות הלכתיות, אבל בחנוכה ההכרעה כדעת בית הילל מודגשת במיוחד, עד שהיא רמוזה גם במילה 'חנוכה': ח' נרות והלכה כבית הילל. שכן כל עניינו של חנוכה קשור עם קבלת התורה מלמטה בתוך מציאות העולם.
הכול מהדרים
שלא כחגים אחרים האמורים בתורה, ואפילו לא כפורים שהוא תקנת הנביאים, חנוכה הוא חג שבא מלמטה, על-פי תקנת חכמים, בימי בית-המקדש השני, לאחר שפסקה הנבואה. חנוכה מבטא את כוח מסירות-הנפש של עם-ישראל, שבאה מלמטה דווקא. לכן בחנוכה מדגישים שהעיקר הוא ה'בפועל'.
זה גם ההסבר לעוד דבר ייחודי בחנוכה – שרק בו נהפך מנהג של 'מהדרין מן המהדרין' ל'מנהג פשוט': כל יהודי מדליק את נרות חנוכה בבחינת 'מהדרין מן המהדרין'. כי זה כל עניינו של חנוכה, שיהודי אינו מסתפק במה שהקב"ה נותן מלמעלה, אלא הוא מתעלה מלמטה ומוסיף הידור במצווה מצד עצמו, ודווקא האור הזה שבא מלמטה הוא שמאיר את החושך.
(לקוטי שיחות כרך כה, עמ' 245) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
