בין המתפללים בכותל המערבי השבוע נראה נער צנום מניח תפילין בהתרגשות רבה. איש מהמתפללים לא העלה על דעתו שהנער הזה, אריאל ירד, הוא נס מהלך פשוטו כמשמעו, או כהגדרת אביו: "תינוק שנולד מחדש". כמה שעות אחרי התפילה בכותל הוא נישא על כתפי חבריו בשמחת בר-המצווה שנהפכה לסעודת הודיה מרגשת.
"לא נזדמן לנו לחגוג סעודת הודיה, כי כל הזמן היינו בתהליכי שיקום", מסביר אביו, יוסי (50). "סעודת בר-המצווה הייתה בעבורנו ההזדמנות הטובה ביותר לחגוג את הנס הגדול שהקב"ה עשה עמנו".
פצצת מרגמה ביישוב
האירוע ששינה את חייו של אריאל התרחש לפני אחת-עשרה שנים, בי' בניסן תשס"א. בשעת צהריים מוקדמת החריד פיצוץ עז את היישוב עצמונה בגוש קטיף. שלוש פצצות מרגמה נחתו ביישוב. אחת מהן נחתה סמוך לבית משפחת ירד וגרמה לפציעת אם המשפחה ליה, ובנה אריאל, בן השנה.
מצבו של התינוק היה אנוש. הוא הונשם וקיבל טיפול ראשוני בזירה על-ידי רופא הגוש הד"ר סודי נמיר. "מצבו היה קשה מאוד", משחזר אביו. "הוא איבד הרבה דם. רסיס אחד חדר לראשו. עוד רסיס פגע בעמוד השדרה. התינוק לא נשם".
מלחמה על החיים
אריאל הפצוע הובהל במהירות למרכז הרפואי איכילוב. אף שמצבו נראה חסר סיכוי החליטו הרופאים להיאבק על חייו של התינוק. "אחד הרופאים אמר לי מאוחר יותר", מספר האב, "שאם אריאל היה נפגע באירוע רב-נפגעים, הוא לא היה מטופל, מכיוון שמטפלים תחילה במי שיש לו סיכוי לשרוד. במצב כזה לא מתאמצים לטפל במי שאין סיכוי סביר להצילו".
רופאה אחת, בת קיבוץ, התעקשה במיוחד להיאבק על חייו של התינוק הפעוט. "לימים אמרה לי הרופאה שיש לה בן בדיוק בגילו של אריאל, וזה גרם לה להילחם בכל הכוח על חייו", מגלה האב. אבל זה היה לא קל לגמרי. "בניתוח הראשון, בניסיון להוריד לחץ מהראש, הסירו לאריאל חלק מעצם הגולגולת, והקפיאו אותו בבנק העצם. רק כעבור שנתיים וחצי, כשאריאל הגיע לגיל ארבע, הוחזר אותו חלק בניתוח מורכב. בשנים ההן בני הלך חבוש קסדה מיוחדת שהגנה על ראשו".
מפגש עם הרופאים
כשלושה שבועות שהה אריאל בטיפול נמרץ, ולאחר-מכן הועבר למרכז השיקומי 'עלים' בירושלים, ועבר תהליך שיקום שארך כשנה וחצי. שם נדרש ללמוד מחדש כיצד לדבר וללכת. "הוא פשוט נולד מחדש. היה מרגש לראות כל תהליכי ההתקדמות שלו", אומר האב בקול נרגש. גם לאחר השחרור תהליך השיקום לא פסק, עד לפני כמה שנים. אמנם גם עכשיו אריאל מתקשה לבצע פעולות ביד ימין, בגלל הפגיעה במוח, אבל הוריו מביטים במחצית הכוס המלאה: "כשראינו אותו מניח תפילין על יד ימין, התמלאנו שמחה והודיה לבורא-עולם".
לפני כמה שבועות ביקרו האב ובנו במרכז הרפואי, להזמין את הרופאים לבר-המצווה ולהודות להם על הטיפול המסור. כשהוא מניח את ידו על כתפי בנו, אמר להם: "הנה, זה אריאל שלנו. יש שכר לפעולתכם".
הודיה לבורא-עולם. אריאל מתפלל בכותל
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
