מצוות גמילות חסדים מופיעה בפרשתנו: "אם כסף תַלווה את עמי, את העני עמך". זו המצווה להלוות כסף ליהודי, אם הוא עני ואם הוא עשיר, כי בזה מעלתה של גמילות חסדים על הצדקה, שהיא ניתנת הן לעניים הן לעשירים.
המדרש מביא על כך את הפסוק "מלווה ה' – חונן דל". כלומר, מי שנותן צדקה לעני ("חונן דל"), נותן בעצם הלוואה לקב"ה. את ה'הלוואה' הזאת ישלם הקב"ה במלואה, כפי שהפסוק ממשיך: "וּגְמֻלוֹ ישלם לו".
בלי-גבול בתוך גבול?
אלא שכאשר הקב"ה משלם, התשלום הוא לפי מידתו שלו. ומכיוון שהקב"ה אינו מוגבל, גם ה'תשלום' שלו הוא בלי כל גבול ומידה, אלא זה שכר בלתי-מוגבל.
כאן מתעוררת שאלה: אכן, הקב"ה הוא אין-סופי ובלתי-מוגבל, אבל אנחנו, הברואים, הננו מוגבלים. דבר מוגבל אינו יכול להכיל שפע בלתי-מוגבל. אם-כן, לכאורה אין לנו כל אפשרות לקבל שכר בלתי-מוגבל, שהרי גם אם הקב"ה יעניק לנו עוד ועוד, תמיד יהיה שיעור ומידה לשפע הברכה. איך ייתכן אפוא שזה יהיה שכר בלתי-מוגבל?
הכוח אינו מוגבל
אלא שאי-יכולתם של ברואים מוגבלים להכיל שפע בלתי-מוגבל הוא רק בפועל, כי תמיד יהיה גבול ומידה לשפע שיינתן בפועל; אבל מבחינת כוחו של הקב"ה לתת ולהעניק עוד ועוד – כוח זה אינו מוגבל, והוא יכול להוסיף לתת עוד ועוד, דור אחרי דור, עד אין קץ.
בעומק יותר: נקודת הסוף של דבר מוגבל טמונה הרבה קודם שהוא מתכלה בפועל, כי תהליך ההליכה אל הסוף מתחיל כבר בראשית היווצרותו. וכמאמר הידוע, שכל יצור נברא מתחיל להתייבש מרגע בריאתו. לכן כשרואים השפעה מצד הקב"ה שבמשך זמן רב אין בה חולשה ודעיכה – הרי זה מגדרי האין-סוף. בנקודה הזאת רואים כניסת שפע בלתי-מוגבל בתוך מציאות מוגבלת.
לעניים ולעשירים
לכן יהודי המקיים את מצוות הצדקה זוכה לשפע אין-סופי מהקב"ה. הצדקה שקולה כנגד כל המצוות, ואם בצדקה כך, קל-וחומר בגמילות חסדים, שעליה אמרו חז"ל: "גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה", מפני ש"גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים".
כדי לקיים את מצוות צדקה בהכרח שיהיו עשירים ועניים, ואז יוכלו העשירים לתת צדקה לעניים. אם הכול יהיו עשירים – לא תהיה אפשרות לקיים את מצווה הצדקה. ואמנם, זה הטעם לקיומם של עניים ועשירים, כדי להבטיח שיהיה בעולם חסד. אבל כדי לקיים את מצוות גמילות חסדים אין צורך בעניים, כפי שהתורה מבטיחה: "אפס כי לא יהיה בך אביון", שכן גמילות חסדים היא גם לעשירים. וזו המעלה המיוחדת של מצווה זו, שעל-ידה זוכים לשפע אין-סופי מידו של הקב"ה.
(תורת מנחם כרך כב, עמ' 80) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
