נושאים נוספים
	התקשרות 969 - כל המדורים ברצף
	עשיותיו של האדם צריכות להיות 'לשמי'
	לראות שתכלית הגלות היא הגאולה
	נשי ובנות ישראל
	פרשת תרומה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	הלכות ומנהגי חב"ד

מתנתו של הרבי ליום הולדתה של אמו * מדוע לומדים משנה ב'בית רבקה' * מבצע נרות-שבת-קודש הוא הכרח השעה כלימוד תורה לגברים * שלושת התנאים המתירים לאשה לצאת לעבוד * דיבור עם בנות על צניעות, וכיצד יכולות גם מי שאינן מוכשרות להגיע להישגים גבוהים * ועל ארגון שקיבל מהרבי עידוד והדרכה * חומר בפרסום ראשון

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

אם המלכות

בשנת תשכ"ד, השנה האחרונה לחיי אמו, הרבנית הצדקת מרת חנה ע"ה, העניק לה הרבי מתנה מיוחדת לכבוד יום הולדתה כ"ח בטבת (שחל אז ביום שני של פרשת בא):

את ההקדמה שבראש הכרך השלישי של לקוטי שיחות, שיצא לאור באותם ימים, חתם הרבי בתאריך של יום הולדתה: "כ"ח טבת ה'תשכ"ד, ברוקלין, נ.י.".

בגלל פסק אדמו"ר הזקן

בשנת תשכ"ה פנה יו"ר מוסדות בית רבקה, הרה"ח הרב שמואל הלוי חפר, בשאלה אל הרבי. באותה תקופה נדרש על-ידי משרד החינוך לשלב שיעורי משנה במסגרת הוראת תורה שבעל-פה, ומכיוון שיש האוסרים לימוד משנה לבנות שאל כיצד עליו לנהוג.

הרבי השיב במכתב דלהלן – וכך גם ב'יחידות' שזכה לה הרב חפר באותה תקופה: לימוד משנה לבנות – כן, אך לא מכיוון שזו דרישת המשרד, אלא מפני שרבנו הזקן כותב כך (הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יד): "ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן כמו דיני נידה וטבילה ומליחה ואיסור ייחוד וכיוצא בהם, וכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא, וכל מצוות לא תעשה של תורה ושל דברי-סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים".

הנה נוסח המכתב המלא (צילומו ב'פנימה' גיליון 12 עמ' 6):

ב"ה, כ"ד אלול תשכ"ה

ברוקלין

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ , מוה' שמואל שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו בעניין לימוד משניות ואגדה,

הנה צ[ריך] ל[היות] בהל[כות] הצריכות להן – ע[ל] פ[י] הל[כות] תלמוד תורה לאד[מו"ר] הז[קן] ס[וף] פ[רק] א. ולסדר זה – מפני שאד[מו"ר] הז[קן] אומר כן.

בוודאי בקל ימצא 4-5 תלמידות להשלים הכתה.

בברכת כ[תיבה] וח[תימה] ט[ובה]

בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

ש.מ. סימפסון

מזכיר

(לימים שוחח הרבי על הנושא בהרחבה עם כ"ק האדמו"ר מבעלז שליט"א בחודש אדר תשמ"א).

הכרח השעה

ב'יחידות' שהתקיימה בחורף תשל"ו אמר הרבי לאישיות תורנית (תוכן הדברים – בלתי מוגה כלל):

ישנם עניינים שהם הכרח וצורך השעה כמו לימוד התורה לנשים, ואין להתרגש מהרעש שעלול להיווצר ולהתחולל כו'.

גם הענין דנרות-שבת-קודש אודותיו מדובר לאחרונה עורר סערה, אבל גם זה שייך להנ"ל ומוכרח הוא.

עבודה לאשה – לא תמיד

אשה ששאלה את הרבי על יציאה לעבודה, נענתה (פורסם בתשורה לוין תשס"ז ומשם ב'פנימה' גליון 12 עמ' 7):

עיקר תפקיד בת ישראל נשואה – להיות עקרת הבית כדבעי, היינו הנהלת הבית בכלל, ובמיוחד גידול וחינוך הילדים, וזה מתאים ג[ם] כ[ן] למ[ה] שנ[אמר] כל כבודה בת מלך פנימה. בקושי התירו שתתעסק בעסק בחוץ – כשזהו בחינוך בנ[י] י[שראל], כיון שלנשים יש רגש אמהי מיוחד לילדים, ובמילא השפעתם גדולה ועמוקה יותר, או – בכדי לפטור הבעל (העוסק בהתמדה בלימוד התורה) מדאגות פרנסה המוכרחת

או – כשהתעסקות הבעל בפרנסת ב[ני] ב[יתו], למרות השתדלותו בזה כמ[ו] שנ[אמר]: שארה כסותה לא יגרע אינה מספיקה, וזקוק לעזר אשתו בפרנסת הבית. היש בנדון שלהם אחד ממצבים הנ"ל?

[מובן שידוע מ[ה] שנ[אמר]: אשת חיל גו' סדין עשתה ותמכור גו' אבל בודאי אין זה סותר לתנאים הנ"ל הלקוחים משו[לחן] ע[רוך] מה[לכות] צניעות וכיו[צא] ב[זה]].

הצלחה בהוראה ודיבור על צניעות

בחודש אלול תשמ"א כתב הרבי על פתק שכתבה מרת מיכל כפלין, ובו בין השאר, ברכה לעבודתה ב'בית רבקה' ('פנימה' גליון 12, שבט תשע"ג, עמ' 25):

לדבר עם הבנות על ענין של צניעות.

בעלה, הרה"ת ר' זאב שי', אגרונום במקצועו, קיבל בשנה הראשונה לנישואיו את המענה הבא (שם עמ' 23):

בנוגע לפרנסתו: קדימה – שתהיה בענין שיוכל לנצל ידיעותיו בעבודת האדמה.

בנוגע לדירה (קנייתה) – תלוי במקום הפרנסה והתייעצות עם זוגתו תחי', אזכיר על הציון.

לזוגתו – הצלחה בעבודת ההוראה בבית רבקה.

קליטת תלמידות חלשות

בקיץ תשכ"ב שאל הרב חפר אם לקלוט לסמינר למורות תלמידות חלשות ובלתי-מצטיינות. הרבי השיב בחיוב וציין את הסיבות – כי נוסף על הצורך במורות בשל המחסור במורות, עובדה היא, שבכוח הרצון ניתן להשפיע על התפתחות הכישרונות. זאת כמובן אם על-ידי-זה לא ייגרם חלילה נזק רוחני לכלל אוכלוסיית התלמידות. להלן המכתב:

ב"ה, ט"ו תמוז, ה'תשכ"ב

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו', מו"ה שמואל שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ט' תמוז והקודמו...

בברכה לבשו[רות] ט[ובות] מהצלחתו בעבו[דת] הק[ודש]

(חי"ק)

במענה לשאלתו בהביא בחשבון המחסור במורות וכו' ומאידך גיסא – שרצון בכחו לפעול על הכשרון והתפתחותו – יש לדעתי להכניס הבנות תי' אודותן כותב למסגרת לימודים גדולה ככל האפשרי, אף שע[ד] ע[תה] לא הצטיינו כ[ל] כ[ך] (פרט באם יש חשש היזק הרבות, כמובן).

מאמר לרפואת חולה

בהתוועדות שבת פרשת בהר-בחוקותי תשכ"ד אמר הרבי מאמר חסידות דיבור-המתחיל "רפאני ה' וארפא" (תורת מנחם כרך לט עמ' 432-427).

לאחר-מכן אמר הרבי למזכירו הרה"ח הרב יהודה לייב שי' גרונר כי אחת הסיבות לאמירת המאמר היא לרפואת רעייתו (מרת יהודית תחי'), שנפצעה והיתה מרותקת לביתה זמן רב.

ארגון לקירוב בנות

כך כתבה הד"ר חנה כגן תחי' למרת מרים קוטס ז"ל (כנראה בחורף תשל"ז):

אתמול הייתי ב'יחידות'; שאלתי את הרבי אם לשכור דירה שתשמש ל'מדרשה' ופנימייה לבנות המתקרבות, והרבי השיב:

זהו דבר חיוני, אך תחילה יש למצוא מישהי אחראית על-כך, כי זה לא עניין של מה בכך...

הזכרתי את שמך וציינתי שאת מצליחה מאד בקירוב הבנות.

הרבי הגיב: זו מירושלים (ושהיתה בשוויץ), היא מתגוררת עתה בבני ברק!?

המשיך הרבי ואמר:

היא הצליחה בעבודתה כבר בירושלים, היא אחראית מאוד.

ושאל: האם הבעל מסכים שהיא תעסוק בכך?

השבתי שכן, אך עכשיו היא בשמירה כו' ואפילו כתבה על דבר זה לרבי (מכתב שהבאתי עמי ומסרתי למזכירות הרבי מיד בבואי).

הרבי הביע הסכמתו ואמר: היא אשה מאוד מתאימה, ואף אם היא עצמה לא תוכל לטפל בזה, הרי תוכל למצוא מישהי מתאימה.

אין צורך להתחיל במשהו גדול – אלא משהו שיתאים (בשלב ראשון) לכ-10 בנות.

הרבי הרחיב בקשר ל'אחינועם' [=הארגון של הגב' כגן], ואמר שזו פעולה מאוד רצויה וחיונית, במיוחד שהמיסיון נטפלים לעולים מרוסיה שלא יודעים הרבה על יהדות.

עכשיו – לפני הבחירות – השעה מתאימה להוציא מהמפלגות תקציבים. אחרי הבחירות כבר לא יתנו פרוטה.

הוסיף ואמר:

מכיוון שהנך נמצאת כאן – בארצות הברית – כדאי לנצל את הזמן לייסד משהו קבוע בשביל 'אחינועם', כלומר: כתובת פרטית או משרד לאיסוף תרומות, בשביל הארגון.

בתחילה הרבי אמר שכדאי היה שאחזור לארץ-הקודש עוד לפני חג הפסח, אבל הזכרתי שאנו מצפים כאן ללידת הנכד שאז יהיה צורך לעזור ליולדת בהכנות לפני החג. הרבי הסכים ואמר שגם כשאחזור אחרי חג-הפסח עוד יישאר חודש לבחירות ויהיה אפשר עוד לנצל; אבל גם כאן (בארצות הברית) לנצל הזמן לביסוס כספי.

(מסרתי לרבי אלבום קטן ובו תמונות מפעולותינו).

(מרת קוטס ע"ה, שנפטרה בכ"ה בשבט תשס"ה, פעלה רבות לקרוב בנות ונשים ליהדות בכלל ולחסידות במיוחד. היתה מקושרת לרבי).