שאלה: מה המיוחד בקריאה זו, ומי חייב בה?
תשובה: עקרונית, קריאת התורה היא חובת הציבור ולא היחיד, והיא מדרבנן (תקנות משה רבנו ועזרא הסופר). רק בעניין עמלק, שהוא העם הראשון שנלחם בעם ישראל, היה הציווי (שמות יז,יד): "כתוב זאת זיכרון בספר", ולאחר מכן נצטווינו (דברים כה,יז): "זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח", ופירשו חז"ל, שהכוונה שיש לקרוא פרשה זו מתוך ספר התורה, וכך נזכור תמיד את שנאתו לנו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו, לומר להם: כך עשה לנו הרשע, ולכן נצטווינו למחות את שמו מן העולם [כלומר, יש כאן שלוש מצוות: א) זכור, ב) לא תשכח, ג) למחות את עמלק].
לכן נפסק בשולחן-ערוך, וגם בשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן, ש"פרשת זכור היא חובה מן התורה שישמענה כל אדם מישראל", ולכן על הקורא לכוון להוציא את כל השומעים ידי חובתם, ועל השומעים לכוון לצאת ידי חובת 'זכור'.
אם יש בבית-הכנסת נערים ה'מכים' ומרעישים בזמן הזכרת שם 'עמלק', על הקורא לחזור על המילים שהציבור לא הצליח לשמוע.
לכמה פוסקים, גם נשים חייבות בשמיעת פרשת 'זכור', ואכן בדורותינו נהגו נשי ובנות ישראל לבוא לבית-הכנסת לשמיעת פרשה זו.
מקורות: מגילה יח,א. שו"ע סי' תרפה ס"ז ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' רפב ס"ה וסט"ז. שו"ת צמח צדק או"ח סי' לה. אגרות-קודש ח"ח עמ' רנו וח"ט עמ' עט, וש"נ. לקוטי שיחות ח"ד עמ' 1283. אנציקלופדיה תלמודית ערך 'ארבע פרשיות' כרך ב טור קסו, הערה 59, וש"נ. 'אוצר מנהגי חב"ד' חודש אדר (נדפס עם מגילת אסתר ו'שערי מגילה') עמ' רמה. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
