אח לאחיו

"והכוהן הגדול מאחיו" (ויקרא כא,י). הכוהן הגדול צריך להיות "מאחיו" - אח ורע לכל אחד ואחד, שירגיש בצרת העם ובשמחתו.

 (החוזה מלובלין)

הגדולה היא מ"אחיו"

גדולת הכוהן או המנהיג צריכה לבוא מ"אחיו", שהם יבחרו בו למנהיג ולגדול. מידם הוא יתמנה לכהונה, ולא על-ידי זרים, שבוחרים בו בגלל שיקולים שונים.

(רבי יהונתן אייבשיץ)

גדולה יהודית

"גדלהו משל אחיו" (יומא יח). גדולתו ועליונותו של מנהיג בישראל צריכה להיות בעיקר "משל אחיו" - גדולה יהודית, גדולה של תורה, לא גדולה של תורות זרות.

(מגנזנו העתיק)

בלתי-תלוי

במדרש נאמר כי הכוהן צריך להיות גדול בנוי, בכוח, בעושר, בחכמה ובשנים. מדוע נדרש הכוהן להיות גם עשיר? משום שהכוהן הגדול, האיש בעל הסמכות הרוחנית העליונה, צריך שיהיה עצמאי ובלתי-תלוי בזולת. לשם כך עליו להיות עשיר.

(מגנזנו העתיק)

בעל אישה

"כי אם בתולה מעמיו יקח אשה" (ויקרא כא,יד). מלמד שמצווה עליו לשאת אישה (תורת כוהנים). כאשר התאלמן החוזה מלובלין, התייעץ עם מקורביו אם לשאת אישה. אמר לו תלמידו, רבי נפתלי מרופשיץ: רבי, כוהן גדול, שהיה צריך לכפר על העם, היה צריך לשאת אישה, כדי שיהיה לו לב נשבר.

קרבה לכלל

"ועל כל נפשות מת לא יבוא" (ויקרא כא,יא). הכוהן הגדול צריך לתת את דעתו על הכלל ולהתרומם מעל מסגרתו המצומצמת. לכן "על כל נפשות מת לא יבוא, לאביו ולאמו לא יטמא" - אסור שתחושת הקרבה לבני-משפחתו תהיה אצלו גדולה יותר מתחושותיו לכל נפש מישראל.

(רבי מנחם-מנדל מקוצק)

ההמון מעריך שלמות

"איש מזרעך... אשר יהיה בו מום לא יקרב" (ויקרא כא,יז). שלא ישמש בעבודה בעל-מום. ולא בעל-מום בלבד, אלא אף הכיעורים פוסלים בכוהנים, לפי שאין האדם מכובד אצל ההמון אלא בשלמות איבריו ויופי בגדיו.

(רמב"ם, מורה נבוכים)

למעלה מענייני העולם

הכהן הגדול, הנבדל להיותו קודש-קודשים, עם היותו אדם בגוף גשמי, נפשו תשכון תמיד עם המשרתים העליונים. על-כן לא התירו לו טומאה לעולם. עליו להפשיט את עצמו לגמרי מטבע בני-איש, ולהשכיח מליבו את כל עסקי העולם הזה הנפסד.

(ספר החינוך)