חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:41 זריחה: 6:28 כ"ט באלול התש"פ, 18/9/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדוע לא נמצאו 'נבונים'?
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאויטש, מעובד ע"י צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1384 - כל המדורים ברצף
האבל הוא על היפוך הסדר
יש חדש
מדוע לא נמצאו 'נבונים'?
גלות וגאולה
מה יבוא קודם
מי יכול לאכול
הזדמנות שהוחמצה
מחזה מרחוק
למשש את ימי הבית
'שלום' בתשעה באב

בפרשתנו מזכיר משה רבנו לבני ישראל את מינוי שרי האלפים והמאות שישפטו את העם לצידו. הוא מציין את התכונות הייחודיות שחיפש במועמדים: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים... ואשימם בראשיכם".

רש"י מסביר את ההבדל בין 'חכמים' ל'נבונים': "נבונים – מבינים דבר מתוך דבר. זהו ששאל אריוס את רבי יוסי: מה בין חכמים לנבונים? 'חכם' דומה לשולחני עשיר, כשמביאין לו דינרין לראות, רואה; וכשאין מביאין לו – יושב ותוהה. 'נבון' דומה לשולחני תגר. כשמביאין לו מעות לראות – רואה, וכשאין מביאין לו, הוא מחזר ומביא משלו".

'נבונים' במלאכת המשכן

פירושו של רש"י מעורר כמה שאלות. ראשית, הלוא כבר למדנו את ההבדל בין חכמה לתבונה בפרשת מינוי האומנים לבניית המשכן. על בצלאל נאמר: "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה". מסביר שם רש"י: "בחכמה – מה שאדם שומע מאחרים ולמד; ובתבונה – מבין דבר מליבו, מתוך דברים שלמד". אם-כן, מדוע צריך לפרש שוב את ההבדל בין חכם לנבון?

שנית, לשם מה רש"י מזכיר את שמו של השואל, אריוס, ואינו מסתפק בהכללה, 'נכרי אחד' או 'הגמון אחד'?

שני סוגי תבונה

רש"י מבקש להשיב על שאלה המתעוררת למקרא הדברים. כאשר משה מספר על מינוי השופטים בפועל הוא אומר: "ואקח... אנשים חכמים וידועים". והיכן ה'נבונים'? מתברר ש'נבונים' לא מצא. מדוע למלאכת המשכן הצליח משה לאתר גם 'נבונים', ואילו שופטים 'נבונים' לא מצא?

על כך משיב רש"י שכאן נדרשו 'נבונים' מסוג אחר. יש נבון ש"מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד". הוא קולט מסרים סמויים שמסתתרים בתוך מסר גלוי. תבונה זו נדרשה לצורך בניית המשכן. הקב"ה הדגים למשה את תבנית המשכן, ונדרשה היכולת לתרגם זאת למעשה. זו התבונה שמצא משה בבצלאל. אולם יש תבונה מסוג אחר, כזאת המאפשרת לחכם גם להגות רעיונות חדשים. תבונה כזו חיפש משה בשופטים, אך אותה לא מצא.

מי השואל

ועדיין יכולה להישאל השאלה מדוע טרח משה רבנו לחפש 'נבונים' מיוחדים כל-כך, שאינם קיימים כלל? לכן ציין רש"י את שמו של השואל הגוי, אריוס. אריוס זה היה כומר שפיתח שיטה המתבססת על עקרון האמונה בא-ל אחד (ועל כך הורידוהו הגויים מגדולתו והִגלוהו, עד שכעבור שנים החזירוהו).

בכך רש"י רומז שעצם השאלה היא שאלה של נכרי, שכן יהודי אינו תוהה על מה שהתורה מצווה, ואם התורה מצווה לחפש 'נבונים', יש לחפשם. אבל מכיוון שבכל-זאת יש מקום לשאלה זו מציין רש"י את שמו של אריוס, ובזה מודגש העניין של 'אתהפכא חשוכא לנהורא' [הפיכת החושך לאור], שדווקא מתוך שאלתו של הכומר הנכרי באה התשובה המאירה של רבי יוסי.

(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ד, עמ' 185)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)