על 'שבת-חזון' אומר רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב כי 'חזון' הוא מלשון 'מחזה' – בשבת זו מראים לכל אחד ואחד מישראל את בית-המקדש השלישי מרחוק. הוא מביא על כך משל מאב שעשה לבנו בגד יקר, והבן קרעו. הלך האב ועשה לו מלבוש שני, ואף אותו קרע הבן. עשה האב מלבוש שלישי, אך לא מסרו לבנו. הוא שומר את הבגד אצלו ורק "לפרקים רחוקים ידועים" הוא מראה לבן את הבגד, באומרו שאם יתנהג כראוי – יקבלו. על-ידי כך האב מרגיל את בנו ללכת בדרך הישר, עד שדרך זו נעשית "כמו טבע" בנפשו, ואז הוא מקבל את הבגד.
הטעם שהאב (הקב"ה) נתן לבנו (עם-ישראל) את המלבוש היקר (בית-המקדש) בפעם הראשונה והשנייה, אף שידע כי יקרענו, ואילו בפעם השלישית הוא תובע ממנו שההליכה בדרך הישר תשתרש "כמו טבע" בנפשו – היא מפני שמהותו של הבית השלישי היא הנצחיות והקיום התמידי. כפי שהזוהר אומר על הפסוק "אם ה' לא יבנה בית שווא עמלו בוניו וגו'" – שהבית הראשון והשני היו "בניינים של בן-אדם, שאין בהם קיום כלל", אולם הבית השלישי, שיהיה בניינו של הקב"ה – יתקיים לעד.
עניין זה מופיע במדרשי חז"ל רבים, הקושרים את בית-המקדש השלישי עם קיום תמידי ונצחי. הגמרא מציינת שאצל אברהם מוזכר מקום המקדש בלשון "הר" ("בהר ה' ייראה"), אצל יצחק – בלשון "שדה" ("ויצא יצחק לשוח בשדה"), ואילו אצל יעקב הלשון הוא "בית" ("ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל"), כי יעקב קשור לבית-המקדש השלישי, שהוא בבחינת 'בית' שעומד בקביעות ולא באורח ארעי.
גילויים מלמעלה
ייחודו של בית-המקדש השלישי שהוא ממזג בתוכו את שתי המעלות הנפרדות שהיו בבית הראשון והשני. אנו רואים הבדלים ניכרים בין שני בתי-המקדש האלה. בימי הבית הראשון הייתה התגלות גדולה של אור הקדושה בעולם. הוא נבנה בימי שלמה המלך, בתקופה שמוגדרת שיאה של ההתגלות האלוקית ("קיימא סיהרא באשלמותא", כדברי הזוהר). גם בני-ישראל עמדו אז בדרגה רוחנית גבוהה ביותר.
אולם חסרונו הגדול של הבית הראשון היה שכל הגילויים האלוקיים באו מלמעלה, בלי שהעולם עצמו יהיה בשל ומוכן לכך. לכן לצד גילויי הקדושה הייתה אז התגברות עזה של עבודה זרה, נביאי שקר וכו', מפני שהעולם עצמו טרם נזדכך ונתקדש. התוצאה הייתה שהבית הראשון נחרב.
בבית השני הייתה התמונה הפוכה. הוא לא נבנה בתקופת זוהר של ישראל, אלא בשעה שעם-ישראל היה נתון לממשלת אומות העולם, ואף הדחף לבניינו בא מאת גוי – כורש. גם מבחינת הגילויים האלוקיים הייתה בו ירידה עצומה לעומת הבית הראשון. חסרו בו חמישה דברים עיקריים – הארון (עם הכפורת והכרובים), האורים והתומים, האש, השכינה ורוח הקודש. לעומת זה, הייתה אז הזדככות של העולם מלמטה, ובני-ישראל עמדו בדרגת בעלי-תשובה.
חיבור מעלה ומטה
לכן עמד הבית השני מעט זמן יותר מן הבית הראשון, ואף-על-פי-כן נחרב, שכן אין קיום נצחי להתעוררות מלמטה שאינה נתמכת בגילוי אלוקי מלמעלה. אמנם העולם נתעלה ונזדכך, אך יש גבול לכוחם של בני-אדם להתרומם בכוחותיהם-שלהם.
גדולתו של הבית השלישי שבו יתאחדו הגילויים הנעלים מלמעלה עם ההזדככות וההתעלות מלמטה, ולכן הוא יעמוד לנצח-נצחים. לכן נדרשה הגלות הממושכת, שבה עם-ישראל מזכך ומקדש את העולם, ומכשירו לקבל – בזכות ולא בחסד – את הגילויים הנעלים שיאירו בימי הבית השלישי, בקרוב ממש. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
