נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1003- כל המדורים ברצף
	לחגור מותניים ולצאת לשליחות!
	סמוך לגאולה יש להפיץ את פנימיות התורה בלא הגבלות
	"מים שאין להם סוף" – ספרי אור התורה
	להחדיר התורה בכל בית, בחיות ובשמחה
	פרשת לך-לך
	הלכות ומנהגי חב"ד
	השכמה בשבת / רבש"ע ביום-טוב / לעילא ולעילא

מאת: הרב יוסף-שמחה גינזבורג

השכמה ביום ש"ק

בשולחן ערוך אדה"ז¹ כתב: "בשבת צריך להקדים לבוא לבית הכנסת יותר מביום-טוב, כמ"ש בסי' תקכ"ט², ומכל מקום נוהגים לאחר יותר מבחול, משום השינה שהיא עונג שבת...".

ברם, באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לאחד החסידים³, כתב: "בטח ידעת, כי קדוש יום השבת לאנ"ש שי', לקום בבוקר קודם יותר מימות החול, ולהתעסק בתפילה...".

ומסתמא העניין שייך לא רק לשלילת השינה כפשוטה ביום הש"ק⁴, אלא בעיקר לחשיבות כל רגע מיום הש"ק, ובפרט בקשר ללימוד חסידות, עבודת התפילה וההכנה לזה.

'רבש"ע' בפתיחת הארון ביו"ט

בהתוועדויות תשנ"ב ח"א עמ' 109, כתוב: "...פלא הכי גדול בכל יו"ט, בעת פתיחת הארון (וכשחל בחול – לאחרי ההקדמה דאמירת י"ג מדות הרחמים...) שכאו"א מישראל מבקש על עצמו: "ויתקיים בנו מקרא שכתוב..." פסוק שמתאר גודל מעלתו של משיח צדקנו".

משמע מהלשון, שהבקשה 'רבש"ע' נאמרת גם כשחל יו"ט בשבת, שא"א אז את הי"ג מדות. ולכאורה אינו נהוג כלל בין אנ"ש, שכשאין אומרים יגמה"ר מדלגין גם את ה'רבש"ע', וכמ"ש בסידור הרב ראסקין (עמ' רצט הערה 72).

השיחות הללו מעובָּדות (ומסודרות לפי סדר מסוים בקשר לאושפיזין וכו'), וב'שיחות קדש' בלה"ק (תשנ"ב ח"א, שיחת ליל הו"ר, עמ' 169) אין משמעות כזו. ואולי ניתן לבדוק בהקלטות ולשמוע האומנם יש שם משמעות כזו, שהרי זו הנהגה הנוגעת לרבים.

לעילא ולעילא

בשער הכולל⁵ כתב: "הג"ה כי"ק [בעשי"ת ולעילא מיותר], הגם שבשו"ע סי' תקפ"ב⁶ כתב [אדה"ז] בשם המג"א, שבכל הקדישים מר"ה עד יו"כ אומרים 'לעילא ולעילא מכל', אבל בסידור החליט שלא לחלק בין עשי"ת לכל השנה. וכן כתוב בסדר היום, שלא להוסיף תיבת 'ולעילא', וכן במשנת חסידים ובסידור ר' יעקב קאפיל לא נמצא ההוספה הזאת (ועיין לעיל פרק א' שיש לנהוג כהסידור. גם הנוהגין להוסיף בקדיש דנעילה 'ולעילא', אין לזה שום שורש)". עכ"ל.

אמנם בלוח 'היום יום'⁷, בס' המנהגים⁸ ובמחזור השלם כתבו, על פי הוראת רבותינו, שבקדיש בתפילת נעילה אומרים: "לעילא ולעילא מכל ברכתא".

ואציין מה שמצאתי לעת-עתה בקשר לחילוקי הנוסחאות, דלדידן⁹ אומרים: "לעילא ולעילא" בוא"ו, ואחרים אומרים: "לעילא לעילא", בלא וא"ו.

הגורסים בוא"ו כמנהגנו: 'מהרי"ל – מנהגים'¹⁰, שושן סודות¹¹, עמק המלך¹², סדר היום¹³, סידור יעב"ץ¹⁴, שערי תשובה¹⁵ ומשנה ברורה¹⁶.

הגורסים ללא וא"ו: ליקוטי הפרד"ס מרש"י¹⁷, שבלי הלקט¹⁸, מטה אפרים¹⁹ בשם שו"ת תשובה מאהבה²⁰, סידור 'עבודת ישראל'²¹, קיצור שו"ע²² וערוך השלחן²³.

______________________

1)    סי' רפא ס"א.

2)     ס"ח: "ביו"ט שחרית מאחרין מעט לבוא לבית הכנסת, כדי שיכינו מקצת צרכי הסעודה קודם הליכה לבית הכנסת...". ובסעיף ט: "עכשיו בזמן הזה שמאריכים בפיוטים... ימהרו לבוא לבית הכנסת כמו בשאר ימות השנה".

3)     כרך יג עמ' עא.

4)     ראה 'קיצור הלכות' במילואים עמ' פז. וראה בס' המלך במסיבו  ח"א עמ' רמג הע' 11. ולהעיר שלא נזכרה הסתייגות זאת כלל בלקוטי שיחות (חי"ב עמ' 254 הע' 50) שהובא בקיצור הלכות שם. ועיין גם בשיחת ש"פ מטו"מ תשל"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 332).

5)     פ"ד ס"ט.

6)     סעיף טז.

7)     י' תשרי.

8)     עמ' 59.

9)     בשו"ע אדה"ז שם במהדורה החדשה, נוספה הוא"ו בסוגריים מרובעים. בדפוס הקודם היא מופיעה ללא סוגריים, וכן העתיקו השער הכולל כנ"ל, ובמסגרת השלחן על הקיצור שו"ע דלהלן.

10)   סדר תפילות של פסח, ס"ע קמט.

11)   פירוש הקדיש אות יו"ד, ו'סוד קדיש' אות סמ"ך.

12)   שער תיקוני התשובה פ"ב ושער יו"ד פט"ו.

13)   כוונת ב"ש ופסד"ז וקדיש (שמביא מנהג זה. למרות שלמעשה כתב שנוהגים רק לכוון בתיבת 'אמן' להשלים כ"ח תיבות).

14)   הוצאת אשכול, במקומות רבים בתפילת שחרית.

15)   נו ס"ק ב,

16)   סי' נו ס"ק ב וסי' תקפ"ב ס"ק טז.

17)   יב,ב.

18)   ענין תפלה סי' ח.

19)   סי' תקפ"ב ס"א.

20)   ח"ב סי' רעג "שבכל הנוסחאות הישנות הוא בלא וא"ו", וראה בהערה הבאה.

21)   עמ' 130. שם הביא מתרגום אונקלוס על הפסוק (דברים כח,מג) "למעלה מעלה" – "לעילא לעילא", וכן ממחזור רומא לכל הקדישים של כל השנה.

22)   סי' קכט ס"א (אך במסגרת השלחן שם מביא משו"ע אדה"ז וסדר היום שכתבו בוא"ו).

23)   סי' תקפ"ב ס"ח (ובטעות כתב זאת בסי' נו ס"ו – בוא"ו).