חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:05 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לכפר על הזולת

עד היכן מגיע כוחה של אחדות-ישראל - על-ידי קרבן שיהודי אחד מביא, יכול להתכפר יהודי שני. משום שכל ישראל הם כמו גוף אחד
מאמרים נוספים בפרשה
לזרוע ולהצמיח ברכה
כך נולדת הגאולה
גאולה בניסן
הזדהות שלמה עם רצון ה'
הניגודים במהות האדם
ברית שחושפת קשר קיים
מצווה שמקיימים בכל רגע
הלילה שנהפך ליום
מחלוקת בעולמות העליונים
לחרוץ דין באהבה
התפרצות הרע - סימן לגאולה
מצווה שמספקת הגנה
להתנקות ולהיטהר
יהודי מחפש תמיד את הנס
"מצורע" - המצב שלפני הגאולה
למה המשיח נקרא "מצורע"?
כשהקב"ה ישיב אליו כל יהודי
כל מילה מדוייקת
גודל חביבותו של יהודי
לכפר על הזולת
למצוא את המטמון
לעולם יש תקנה

ואם דל הוא ואין ידו משגת (ויקרא יד,כא)

לאחר שהמצורע נרפא מצרעתו, מסיים את ימי בידודו ונטהר, עליו להקריב קרבן - קרבן מצורע. קרבן זה משתנה על-פי מצבו הכספי: אם הוא עשיר - יביא קרבן עשיר, ואם הוא עני ואין ידו משגת - יביא קרבן עני, כפי שהתורה מפרטת בפרשתנו.1

התורה גם מאפשרת ליהודי שני להקריב קרבן בעבור החייב. מה קורה אפוא כאשר עני מקבל עליו להקריב את קרבנו של עשיר או להפך? אומר הרמב"ם2: "עשיר שאמר: קרבנו של מצורע זה עליי, והמצורע היה עני - הרי זה מביא על-ידו קרבנות עשיר, שהרי יד הנודר משגת. ועני שאמר: קרבנו של מצורע זה עליי, והיה המצורע עשיר - הרי זה מביא על-ידו קרבנות עשיר, שהרי זה הנודר חייב בקרבנות עשיר".

מי במקום מי

הלכה זו דורשת ביאור: הלוא הנודר בא במקומו של המצורע, ואם-כן, סוג הקרבן צריך היה להיות לפי יכולתו של המצורע, ומצבו הכספי של הנודר אינו שייך לכאן כלל; מדוע אפוא פסק הרמב"ם, שאם הנודר עשיר עליו להביא קרבן עשיר גם כשהמצורע עצמו עני הוא?!

להבנת הדברים יש להתעמק תחילה בעצם האפשרות שנתנה התורה להקריב קרבן במקום הזולת: הרי החובה להקריב חטאת או אשם חלה על מי שחטא או שזקוק לכפרה. איך בכלל יכול לבוא מישהו אחר ולהקריב במקומו?

ערבות הדדית

כאן חידשה התורה כלל בסיסי, על-סמך העיקרון3: "כל ישראל ערבין זה בזה". בזכות הערבות המלאה של יהודי אחד לרעהו, יכול האחד להקריב קרבן בעבור חברו, ובכך לכפר על חטאו של חברו.

כאשר יהודי נודר: "קרבנו של מצורע זה עליי", בכך הוא מגלה, שהוא והמצורע הם למעשה מציאות אחת. התאחדות זו מתבטאת בהלכה הנ"ל: אם הנודר עשיר, הרי מאחר שכרגע הוא-הוא המצורע והוא עשיר - יקריב קרבן עשיר, ואם הוא עני והמצורע עשיר, הרי מכיוון שהוא מאוחד איתו - חלים עליו דיני הקרבן שחלים על המצורע עצמו.

כוחה של אחדות-ישראל

הלכה זו מלמדת אותנו עד היכן מגיע כוחה של אחדות-ישראל. על-ידי קרבן שיהודי אחד מביא, יכול להתכפר יהודי שני. ולא רק במקרה שהחייב בכפרה הוא עני ואין בכוחו להביא קרבן, אלא אפילו כשהלה עשיר ומי שנודר במקומו הוא עני - גם אז בכוחו של השני לכפר עליו!

דבר זה אפשרי משום שכל ישראל הם כמו גוף אחד.4 כשאיבר אחד נפגם - החיסרון מורגש בכל האיברים, בכל היהודים5; וכאשר איבר אחד מתחזק, כשיהודי אחד מתעורר להביא קרבן על חברו - מתחזק גם האיבר החולה, ומתכפר החוטא. ועד כדי כך, שגם אם הוא עני, הוא מקבל כוחות של עשיר, כדי שיוכל לקיים את נדרו ולהביא את הקרבן מתוך עושר אמיתי.

(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך הספר "שלחן שבת", מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך כז, עמ' 101)

----------

1) ויקרא יד,י-כא,כב.

2) סוף הלכות מחוסרי כפרה (ממשנה וגמרא ערכין יז,א-ב).

3) שבועות לט, סוף עמוד א. ושם נסמן. פירוש רש"י ויקרא כו,לז. ובכמה מקומות.

4) ירושלמי נדרים פרק ט הלכה ד.

5) ראה לקוטי-תורה ריש פרשת נצבים.



 

       
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)