כאשר ציווה הקב"ה את משה על הקמת המשכן (בפרשת תרומה), הזכיר תחילה את כלי המשכן (הארון, השולחן, המנורה) ורק אחר-כך את המשכן עצמו. לעומת זה, בפרשתנו, שבה מצווה משה את בני-ישראל על עשית המשכן וכליו בפועל, הוא מזכיר תחילה את המשכן ורק אחר-כך את כליו.
הרמב"ן מסביר זאת כך: עיקר עניינו של המשכן הוא להיות "מקום מנוחת השכינה", ועניין זה הוא למעלה מהעבודה במשכן בפועל. לכן הקדים משה את הציווי על הקמת המשכן (שיהיה "מקום מנוחת השכינה") לציווי על עשיית הכלים.
גלוי ונסתר במשכן
נאמר בזוהר כי שלושה קשרים מתקשרים זה בזה – ישראל, התורה והקב"ה. בכל אחד מהם יש 'סתים' ו'גליא' – הרובד הנסתר והרובד הגלוי. החלק הגלוי שבישראל מתקשר עם החלק הגלוי שבקב"ה, והחלק הנסתר שבישראל מתקשר עם החלק הנסתר בקב"ה.
גם במשכן קיימים שני הרבדים הללו, הרובד הגלוי והרובד הנסתר. הרובד הגלוי בא לידי ביטוי על-ידי העבודה במשכן – כאשר עובדים בו לשם ה' מתגלה שזה מקדש לקב"ה. אולם נוסף על כך קיים רובד נסתר, שאינו תלוי בעבודה במשכן, אלא בעצם קיומו. לכן גם אם יהודי לא בא למקדש כדי להקריב קרבנות, ולא עלה לרגל, בכל-זאת, על-ידי עצם קיומו של המשכן נעשה "ושכנתי בתוכם", בתוך בני-ישראל.
ההשראה בבית השני
דבר זה מסביר שאלה שאפשר לשאול על הבית השני. כידוע, בבית-המקדש השני היו חסרים חמישה דברים חשובים, ובראשם ארון הברית. אם-כן, לכאורה היה העיקר חסר – אין ארון שבו נעשית מנוחת השכינה?
אלא הארון משקף את הרובד הגלוי של השראת השכינה בבית-המקדש, ואולם עיקר "מנוחת השכינה" קשור לרובד הנסתר, שאינו תלוי בקיומו הגלוי של הארון. לכן בבית השני, שהארון לא היה גלוי, אלא באופן של 'גניזה' בקודש-הקודשים (כפי שמפרט הרמב"ם, שהארון נגנז עם חורבן הבית הראשון "במטמוניות עמוקות ועקלקלות" בהר הבית) – התקיימה בכל-זאת השראת השכינה, ברובד הנסתר.
מעלת ההסתר
נמצא אפוא, שבבית השני לא זו בלבד שלא היה חסר ב"ושכנתי בתוכם", אלא להפך – העובדה שהארון היה שם באופן של 'גניזה' בקודש-הקודשים, מורה על דרגה עליונה ונסתרת יותר בהשראת השכינה, וממילא על קשר עמוק ופנימי יותר בין ישראל לקב"ה.
דבר זה קשור למצבם של בני-ישראל בזמן הבית השני: מכיוון שבגלוי היו אז בני-ישראל בדרגה תחתונה יותר, בקיום התורה והמצוות ובעבודת ה' בכלל (וכמו-כן לא היו כל ישראל על אדמתם), נדרש להביא לידי ביטוי את הקשר העמוק והחבוי שבין ישראל לקב"ה. לכן הארון היה חבוי ונסתר, כדי לבטא את הקשר העמוק והפנימי שבין ישראל לקב"ה, שאינו תלוי ברובד החיצוני.
(לקוטי שיחות כרך לו, עמ' 192)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
