וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים (במדבר כא,א)
כאשר יצאו בני-ישראל ממצרים וחצו את ים-סוף, יצא עמלק להילחם בישראל. בפרשתנו מסופר על ההיתקלות השנייה של עם-ישראל עם עמלק: "וישמע הכנעני מלך ערד (הוא עמלק) יושב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, ויילחם בישראל".
מה פירוש הביטוי "דרך האתרים"? מביא רש"י שני פירושים: א) "דרך הנגב שהלכו בה המרגלים"; ב) "דרך התייר הגדול (ארון ה') הנוסע לפניהם". שני הפירושים הללו נותנים משמעות שונה זה מזה למלחמה של עמלק בישראל.
הסבר הגיוני
אם נפרש ש"דרך האתרים" פירושה הדרך שהלכו בה המרגלים, יש בזה הסבר למה בחר עמלק לתקוף את ישראל כאן דווקא. זה המקום שבו מרדו המרגלים בקב"ה, ולכן סבר עמלק שזה "מקום מוכן לפורענות", ובפרט לאחר שמת אהרון ונסתלקו ענני הכבוד שהגנו על עם-ישראל.
לעומת זאת, אם "דרך האתרים" רומזת ל"תייר הגדול", לארון ברית ה' ההולך לפני עם-ישראל – מבטא הדבר את גודל חוצפתו של עמלק. כאן יש העזה גלויה, בבחינת "יודע את ריבונו ומכוון למרוד בו". דווקא הידיעה שארון ה' הולך לפני עם-ישראל היא הגורמת לעמלק לקום ולמרוד בקב"ה ולהילחם בישראל.
עבודה מדודה
שני הפירושים הללו מייצגים שתי דרכי התמודדות מול התופעה של עמלק. "הדרך שהלכו בה המרגלים" מייצגת עבודה על-פי שיקולים שכליים, כמו המרגלים שהלכו למצוא את הדרכים הטבעיות שבאמצעותן יהיה אפשר לכבוש את הארץ.
וכך גם בעבודתו הרוחנית של האדם – כאשר יצר הרע מסית את האדם לסטות מדרכי התורה והמצוות, מנהל נגדו האדם מלחמה על-פי טעם ודעת, על-ידי התבוננות במעלת התורה ובפחיתות הרע.
מסירות-נפש
אולם כאשר עמלק מתייצב נגד הקב"ה על-פי הפירוש השני – מתוך חוצפה גלויה ומרידה בוטה במלך מלכי המלכים, אי-אפשר להילחם בו על-ידי התבוננות שכלית ונימוקים הגיוניים. מול חוצפה שלמעלה משכל והיגיון, יש להעמיד מסירות-נפש שלמעלה מטעם ודעת.
במצב כזה צריך יהודי למסור את עצמו לקב"ה, מתוך התבטלות גמורה שמעל השיקולים השכליים והטעמים ההגיוניים. עמידה תקיפה זו מבטלת את עמלק, כשם שהיה אצל בני-ישראל, שכאשר ארון הברית, "התייר הגדול", נוסע לפניהם, התקיים בהם הפסוק: "ויהי בנסוע הארון… קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך".
(מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי ליקוטי שיחות כרך לח, עמ' 78)
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
